לרגל צום העשירי עשרה בטבת מגיש JDN לגולשים את סדר הבנייה של בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך עליו השלום, 'אזכרה אלוקים ואהמיה בראותי כל עיר על תילה בנויה ועיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה', אבל 'ובכל זאת אנו לי-ה'.
בית המקדש הראשון נבנה על ידי שלמה המלך בשנת ב' אלפים תתקל"ה ועמד על תילו ארבע מאות ועשר שנים עד לשנת ג' אלפים שמ"ה.
עוד לפני מלכותו של שלמה רצה אביו – דוד המלך – לבנות את המקדש אך נמנע מכך לפי ציווי הקב"ה ביד נתן הנביא.
שטח הר הבית שעליו נבנה בית המקדש היה המקום בו עצרה המגיפה שלקה בה עם ישראל בימי דוד ועל פי נבואת הקב"ה ביד גד החוזה, הצטווה דוד לקנות שטח זה עליו עתיד שלמה בנו לבנות את בית המקדש.
בשנה הרביעית למלכות שלמה, בחודש אייר שנת ב' אלפים תתקכ"ח, ארבע מאות ושמונים שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים, החלה בנית בית המקדש. לצורך בניית המקדש עשה שלמה המלך הסכם עם חירם מלך צור במסגרתו סיפק חירם ברושים וארזים לבניית המקדש, בתמורה לעשרים אלף כור חיטים ועשרים כור שמן כתית אותם יקבל משלמה מדי שנה.
לצורך עבודות הבניה גייס שלמה שלושים אלף איש שתפקידם היה לכרות ארזים בלבנון ולהביאם לירושלים. בכל חודש היו הולכים ללבנון עשרת אלפים איש, שוהים שם חודש, ולאחריו נחים חודשיים בביתם ותחתיהם נשלחים עשרת אלפים איש אחרים. בנוסף העסיק שלמה בירושלים שבעים אלף סבלים ושמונים אלף חוצבי אבנים. על כל העובדים הללו פיקחו שלשת אלפים ושלש מאות מנהלי עבודה.
בבניית בית המקדש לא השתמשו בכלי ברזל ועל כן במקום לסתת את האבנים בברזל, נוסרו האבנים על ידי תולעת השמיר שהייתה מבקעת את האבנים כמסור. בשמיר השתמשו גם במדבר לצורך חריטת שמות שבטי ישראל באבני החושן.
מידותיו של המקדש היו שישים אמה אורך, עשרים אמה רוחב ושלושים אמה גובה. לפני ההיכל עמד אולם שאורכו עשרים אמות ורוחבו עשר אמות. גובהו של האולם היה מאה ועשרים אמה, פי ארבע מגובה ההיכל. בשל הבדלי גובה אלו הומשל בנין שלמה לאריה רובץ אשר ראשו גבוה משאר חלקי גופו.
מתוכו היה המקדש מצופה כולו בעצי ארזים עד שקיר האבן הוסתר לגמרי. את עצי הארזים ציפו בזהב שעוטר בציורי כרובים, דקלים ופרחים.
בכניסה לאולם המקדש עמדו שני עמודים מנחושת שנקראו בשמות 'יכין' ו'בועז', מן האולם היו נכנסים דרך שני דלתות עץ אל ההיכל שבו עמדו מזבח הקטורת המנורה והשולחן. בנוסף לשולחן והמנורה שנבנו במשכן הציב שלמה עוד עשר מנורות ועשרה שולחנות שעמדו בשתי שורות ליד הכלים המקוריים.
במערב ההיכל הבדילו בינו לבין קודש הקודשים דלתות עשויות מעץ שמן ועליהן פרוכת רקומה מתכלת וארגמן כרמל ובוץ מצוירת בציורי כרובים. קודש הקודשים היה מרובע ומידותיו עשרים אמה על עשרים אמה ברום עשרים אמה. בקודש הקודשים עמד ארון הברית וכן שני כרובים עשויים מעץ שמן מצופה זהב. גובהם של הכרובים היה עשר אמות ואורך כל כנף מכנפיהם חמש אמות, כאשר היו כנפי הכרובים פרושות הייתה מוטת כנפיהם עשרים אמה כרוחב בית קודש הקודשים.
לפני האולם הייתה עזרת כהנים ועזרת ישראל ומחוצה להם עזרת הנשים, דלתות העזרות היו מצופות נחושת ומדרגות הבדילו בין עזרה לעזרה.
לצורך המקדש יצק שלמה המלך כיורים ומזרקות וכלי שרת נוספים במעבה האדמה בככר הירדן. כמות הנחושת שנדרשה לצורך יציקת הכלים הייתה כה רבה עד שלא נספרה.
בנית המקדש ארכה שבע שנים ונשלמה בחודש מרחשוון שנת ב' אלפים תתקל"ה.
