הוועדה לזכויות הילד קיימה היום (ג') דיון בנושא 'סכנות במסלולי הטיולים השנתיים'.
יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) פתחה את הדיון: "הטיולים השנתיים הינם בעלי ערך רב מבחינה חינוכית, חברתית, מבחינת אהבת המולדת ועוד. יחד עם זאת כאימא וכאשת חינוך חשתי חרדה גדולה כשילדיי היו לפני טיול שנתי, דווקא מהיכרותי את המסלולים המורכבים. אני תוהה איך זה שבמשך שנים לא נפתח דיון אודות המסלולים והצורך אולי בשינויים. הדור משתנה, כך גם הסמכות המורית, ההיסחים דוגמת הטלפון הסלולרי ועוד. יש לקחת בחשבון גם את הנגשת הטיולים לבעלי מוגבלות המשולבים במוסדות".
ח"כ שאשא ביטון: "כל מה שאתה אומר נכון ואני מכירה את הנעשה, אבל שהצוות יוצא לשטח וצריך לטפס על יתדות, אתה מוצא מורות מפוחדות שלא מסוגלות להוביל, מורים שלעיתים זקוקים בעצמם לעזרה, ילדים שחוששים ואינם בכושר מתאים. השאלה האם המסלולים שבדרגת סיכון גבוה מתאימים לצוות ולתלמידים. יש מסורות בהרבה בתי ספר, כל שכבה יוצאת באופן קבוע למסלולים מסוימים. אף אחד לא פותח ובודק מי הצוות, מי התלמידים".
כפרי: "הצוות החינוכי יושב להערכות לפני טיול, הוא יודע בדיוק לאן הוא הולך. בי"ס לא פתאום פוגש יתדות במסלולים. אנחנו כל הזמן חושבים על הטיול, המטרות שלו ועל התלמיד וגם על הצוות".
אריה מור, מנהל אגף ביטחון, משרד החינוך: "יש תוכנה שהנגשנו לכל בעלי התפקידים ובה כל המסלולים והטיולים, עם תמונות ונקודות רגישות, איפה צריך לשים מישהו שישגיח. היא פתוחה באופן מלא. הצוות יכול לראות אם המסלול מתאים. מנהל בית הספר אמור לבחור את סוגי הטיולים המתאימים לו. חמישה מיליון ילדים מטיילים בשטחים פתוחים בשנה, ישנם 150 אלף תיאומים".
"המעטפת של הטיול תוגברה לפני מספר שנים באופן משמעותי, כל נושא האבטחה והרפואה קיבל שינוי ותגבור. ישנם חוזרי טיולים מפורטים מאוד, האחרון פורסם לפני שלושה חודשים. מה שצריך להגביל מוגבל, כך נאסרה הרחצה בטיולים. הוכשרו כ-4,500 רכזי טיולים בשנים האחרונות. האבטחה תוגברה ב-30 אחוזים וכמות הפקחים הוגדלה. התקיימו הדרכות לכל צוות בתי הספר" הוסיף מור, וציין כי ב-3 השנים האחרונות נבדקה התאמתם של יותר מ-90 מסלולים ונעשו התאמות לפי שכבות, "אם נמצא מוקד עם ספק הוא נחסם מיד לטיול עד לפתרון".
יוסי פרידמן, מנהל אגף בטיחות, רשות הטבע והגנים: "האחריות שלנו טוטאלית. אם יש איזה חשש האישור של בית הספר מבוטל ומפנים למסלול אחר. כל שביל נבדק לפחות פעמיים בשנה לפי נוהל. שבילים בהם יש אירועי טבע נסגרים עד לאחר בדיקה. הרבה פעמים אנחנו מגיעים להבנה שצריך לצמצם את מספר המטיילים ליום. המסלולים ברמת סיכון גבוה מתאימים לכולם, אפשר ליהנות מהם ולחזור הביתה בשלום".
ח"כ שאשא ביטון: "מה בדבר אמצעי בטיחות בגבהים מסוימים, קשירה, קסדות?"
פרידמן: "אם הולכים בצורה מסודרת כפי שמורה חוזר מנכ"ל אין שום סיבה שיהיו תקלות, גם בטיפוס וגם בירידה".
עובד אליאז, יחידת פיקוח הטיולים, משרד החינוך: "בשבוע שעבר עשינו שינוי לנחל צאלים, הוא היה מוגדר מכיתה ט' והחלטנו להגבילו לתיכונים בלבד. המסלולים שאנחנו מאשרים הם כאלה שאפשר להיות סמוך ובטוח שאפשר ללכת בהם. אם המורה לא משתלט ואין משמעת ואין סדר שם רוב התקלות. תקלות מגיעות מחוסר משמעת וזלזול בנהלים".
יו"ר הוועדה: "על כך אני בדיוק מדברת. המצב לא כשהיה, לכן יש צורך בבחינה אחרת".
אברהם ספיר, אביו של יפתח ז"ל, שנהרג בשנת 2012 בעת טיול שנתי בתיכון: "רואים בתמונות את מחלצי יחידת ערבה שהגיעו ליפתח וניסו להציל אותו, כולם עם קסדות, ילדי ישראל לא מספיק חשובים כמו אנשי החילוץ ועובדי בנייה. אם יפתח היה עם קסדה הוא היה חי. את כל מה שחשוב לא עושים במשרד החינוך – ציוד הגנה כמו חבלים וקסדות לילדים, סגירה של מסלולים שצריך לבדוק, ילדי ישראל הם לא רולטה רוסית. ביקשנו שסיורים מקדימים יהיו למורה שיוצא, לכל אורך המסלול וסמוך למועד הטיול, כי במקרה של יפתח היה שיטפון לפני הטיול והמסלול משתנה".
"במסלול שיפתח נהרג בו, חוץ מסימון שביל לא היה לא סולמות, לא חבלים, לא ידיות, רק שביל תלול ואבנים מתפוררות, בחלק מהמקומות שביל של 20 ס"מ. יפתח הלך בדיוק לפי הנהלים. אני לא חושב שמישהו יכול לומר לי שאין עוד מסלול כזה בוודאות, כי רק את המסלול הזה פסלו מאז, אף אחד לא יכול לומר שאין עוד מסלולים שילדנו יהרגו בהם בעתיד" הוסיף ספיר.
יוני בן דור, רכז מפעלים וטיולים, הנוער העובד והלומד: "הוועדה שהתכנסה בעקבות האסון עשתה עבודה משמעותית, היא פתחה נושאים מערכתיים ופעלה כדי שאסון כזה לא יקרה יותר".
רחלי הכהן, המועצה לשלום הילד: "יש לפעול להגדיל את היחס בין אחוז הילדים למלווים, ייתכן שהרבה תאונות היו נמנעות אם היה מספר גדול יותר של מלווים. לצד כך יש לבחון צמצום של מספר המסלולים המאושרים, לאשר רק כאלה שמתאימים לכל השכבות והתלמידים".
מיכל יצחקי, כתבת ישראל היום: "הכתבה שהכנתי בנושא הביאה קולות של אנשים שאוהבים ורוצים לטייל אך נתקלים בחוסר ביטחון ופחד. תלמידים לא אמורים לחשוש שצעד לא נכון יוביל לתהום".
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "יש הבדל בין יציאה לטיול עם מסות של תלמידים לבין יציאה לטיול משפחתי. אני קוראת למשרד החינוך לשבת ולבחון שוב את המסלולים, אולי לבחור מסלולים המותאמים לכולם. חוזר מנכ"ל כתוב היטב אך צריך לבחון את יישומו. בנוסף יש לפעול כדי שבתי הספר יבחרו מידי שנה את המסלולים המתאימים להם ולקחת להכנה המלאה לטיול איש צוות. לעניין המיגון יש לבחון כיצד משלבים עזרי מיגון, בדגש על אזורי טיפוס".
מצ"ב תמונות מהדיון, קרדיט צילום: דוברות הכנסת
