חתן השמחה: סמוטריץ' חוגג את אישור חוק ההסדרה

הח"כ החרוץ של 'הבית היהודי' יזם, דחף והסביר ללא לאות את 'חוק ההסדרה' • יומים לאחר אישור החוק בקריאה שניה ושלישית, חוגג סמוטריץ' את ההישג הגדול שלו, משיב למבקריו וחושף מה באמת קרה בין נתניהו לבנט מאחורי הקלעים

סמוטריץ' מדבר: יומיים לאחר אישור חוק ההסדרה בקריאה שניה ושלישית, מסכם ח"כ בצלאל סמוטריץ' בראיון נרחב ל'מעריב' את מהות החוק, הקשיים שצצו בדרך לאישורו, המצב המשפטי החדש וחילוקי הדעות בתוך הקואליציה.

סמוטריץ', שהיה מיוזמי החוק וזוהה איתו יותר מכל ח"כ אחר, אומר בציניות:"בבוקר שאחרי אישור החוק, דבר ראשון בבוקר הוצאתי את הראש מהחלון כדי לראות אם השמיים נפלו עלינו וגיליתי שלא, השמים לא נפלו”:

בנימה רצינית יותר הוא מסביר מדוע מדובר בהישג היסטורי: “יש סיבה לחגיגה בהתיישבות, בארץ ישראל ובמדינת ישראל. בהיבט הפרקטי הולכים להסדיר אלפי בתים ויש גם היבט מורלי, שהוא לא פחות חשוב. הריסת הבתים בעמונה וההריסה המתוכננת בעפרה היו פגיעה מורלית קשה ליישובים ולמעגלים שמסביב. האנרגיות שהשקיעו בכל המאבק המשפטי היו עצומות, ולכן, מבחינת ההתיישבות יש פה רווחה גדולה. במשך שנים ההכרעות התקבלו בחדרו של היועץ המשפטי לממשלה, ואנחנו כנבחרי ציבור באנו על ארבע להתחנן על נפשנו שיעשה טובה וייתן תשובה לבג”ץ. זה נגמר. עכשיו הכנסת היא שתנהל את החיים ל־450 אלף מתיישבים ביהודה ושומרון. ההכרעה על התיישבות ביהודה ושומרון לא תיפול עוד בלשכות יועצים משפטיים ולא באולמות בג”ץ ובטח לא אצל ארגוני שמאל, אלא כאן”.

לדבריו, "לקחנו את ההכרעה ואת האחריות ואת הסמכות קודם כל, כי אין סמכות בלי אחריות. כל השנים נשאנו באחריות, אבל הסמכות הייתה בידי שופטי בג”ץ. לדעתי, שברנו כאן תקרת זכוכית, שתלווה אותנו גם בהרבה דברים אחרים. מבחינתי גמרנו להתחנן בפני יועצים משפטיים ובפני שופטים. אנחנו נקבע מה יהיה בהתיישבות. אנחנו נגדיר את המטרות. אם המערכת המשפטית תדע לומר לנו איך לעשות זאת באמצעות הכלים הקיימים, מצוין, אם היא לא תדע – אז נשנה את הכלים. זו בעיני ההשלכה האסטרטגית הגדולה. בכל מקום שיגידו לנו בעתיד ‘אי אפשר’, אנחנו נביא חוקים שיאפשרו. למשל, ישנו יישוב שיש לו כמה גושים של אדמות מדינה שמופרדים על ידי דרכי גישה, שגורמות לכך שאין ביניהם רצף. אנחנו נביא חוק שיאמר שלצורך ענייני ציבור ניתן להפקיע את השטחים האלה, כדי שיאפשרו לנו רצף לצורכי בנייה”.

על פסיקת בג"ץ בנושא הרס הבתים בתפוח מערב הוא אומר: “לפי מה שאני מבין משרת המשפטים, זה דווקא הישג. כי השכונה תהיה מוסדרת. 17 קרוונים יועתקו לתחומי היישוב. יחד עם זה, לדעתי נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ניצלה את התפר שבין אישור חוק ההסדרה בכנסת לבין המועד שבו הוא ייכנס לתוקף, כלומר רישומו ברשומות, כדי לבצע מחטף. לי זה נראה שהעיתוי אינו מקרי. ברור שבעוד שבוע אי אפשר יהיה לקבל פסק דין כזה. חבל לי על ההתנהלות הזאת. קיים עיקרון של כיבוד בין הרשות המחוקקת והשופטת. נגזר מעיקרון זה שבית משפט לא רץ יום אחרי שהכנסת קיבלה את החוק, כדי לפרסם פסק דין כזה. הרי ברור שהריבון והעם רוצים לשנות מדיניות. כבד את זה, חכה שהחוק יכנס לתוקף. בית המשפט מגלה כאן בעצם זלזול והתנשאות ויריקה בפרצוף של רשויות אחרות. אני חושב שלבית משפט במדינה דמוקרטית יש תפקיד מכריע, אבל כשהוא פעם אחת נכנס לשאלות פוליטיות ופעם שנייה בז לרשות המחוקקת והמבצעת, קשה לצפות שאנו נכבד את בית המשפט אם הוא לא מכבד אותנו. אני במקומם הייתי הולך צעד אחד אחורה, בודק את התיק שוב ולא עושה מחטף רגע לפני שחוק ההסדרה נכנס לתוקף”.

סמוטריץ' נשאל על האולטימטום שהציב בנט, ע"פ פרסומים שונים, בפני נתניהו והשיב: “זה לא היה אולטימטום, הייתה אמירה חד־משמעית של בנט לראש הממשלה שהחוק הזה חייב לעבור, נקודה. לא אמרנו מה אם לא. ראש הממשלה מבין לבד. לא ברור לי למה אנשים בסביבת ראש הממשלה דוחפים אותו למקום הזה, להפוך כל דבר לוויכוח פוליטי. חוק ההסדרה זוכה לתמיכה רחבה בקואליציה, למעט ליברמן. אין פה שום עניין פוליטי. ראש הממשלה, הייתה לו אולי מחשבה לדחות את החוק עד לאחר הפגישה עם טראמפ, ואנחנו לא הסכמנו לכך בשום פנים ואופן. לעיתוי הייתה אמירה דווקאית. רצינו להעביר מסר שמדינת ישראל לא מחכה, לא מבקשת ולא צריכה לבקש אישור למהלכים שלה. אנחנו עושים מה שטוב לנו”.

לשאלה "האם לדעתך ראש הממשלה, שלא הסתיר את דעתו כי חוק ההסדרה הוא חוק רע, נעדר במכוון מההצבעה במליאה, או שזה באמת עניין טכני בגלל נסיעתו לבריטניה?", השיב סמוטריץ: “אני יודע בוודאות. הייתי בחדרו של יו”ר הקואליציה כשהעניין הזה נדון. ראש הממשלה קיצר את ביקורו באנגליה והקדים את הטיסה כדי להספיק להגיע. ההצבעה הייתה אמורה להיות מאוחר בלילה, אך היא הוקדמה משום שהאופוזיציה משכה את כל ההסתייגויות לחוק, כי רצתה להביך את ראש הממשלה. נתניהו רצה להגיע להצבעה ולא הספיק, ואם היה מגיע בזמן היה מצביע בעדו. הוא ביקש גם לדחות את ההצבעה בשעתיים, אבל זה לא התאפשר”.

ומה בקשר לגינויים הבינ"ל? "מגינויים לא מתים. היו גינויים לפני ואחרי. אמרו שאם נצא מעזה תהיה לנו לגיטימציה בינלאומית, וקיבלנו את דוח גולדסטון. אני לא מאמין שאם אנו נוותר על האינטרסים הלאומיים שלנו, העולם יחבק אותנו. העולם גינה שהחלנו את הריבונות בגולן ובמזרח־ירושלים. לא צריך להתרשם מזה יותר מדי. אני לא מזלזל בהן, אבל יותר חשוב מה טוב לנו. יש המון צביעות בפוליטיקה הבינלאומית. כשנעשה מה שטוב לנו ונעמוד על העקרונות שלנו, נקבל פחות גינויים. העולם יבין שזה לא עובד”.

סמוטריץ' סבור כי בג"ץ לא יפסול את החוק. “לדעתי בג”ץ, יהיה לו קשה עד בלתי אפשרי לפסול את החוק, כי מרגע שהכנסת חוקקה היא לא כפופה לדין הבינלאומי. צריך לבחון את ‘חוקיות’ החוק רק מול מערכת חוקי היסוד של מדינת ישראל. חוק ההסדרה, לדעתי, עומד בכל התנאים הנדרשים. אם בית המשפט יפסול אותו, זו תהיה פסילה פוליטית, שמונעת ממניעים אחרים. בכל מקרה, ככל שזה תלוי בי, אם החוק ייפסל, אפעל לקדם את פסקת ההתגברות, שמאפשרת לכנסת לחוקק מחדש חוקים שבג”ץ פסל. כלומר, בית המשפט אמר את דברו, הכנסת שמעה והפנימה, אך מותר לה להחליט אחרת. התחלתי להחתים את ראשי סיעות הקואליציה על הצעת החוק, ואני מקווה שגם כחלון וכולנו יתנו לכך יד. יש לנו עוד סדרה של חוקים שאנחנו מתכוונים לקדם, כמו ביטול עילת הסבירות, הטלת מגבלות על זכות העמידה מול בג”ץ, מה שאומר שגופים בעלי אג’נדה אידיאולוגית לא יוכלו לעתור, למשל, נגד ההתיישבות או נגד מתווה הגז, וכמו כן הגדלת מספר השופטים בבית המשפט העליון, כדי להבטיח את האיזון בו ולהקל את העומס עליו”.

ויש לו גם תכניות לחוקי סיפוח נוספים: "מיד אחרי הפגישה עם טראמפ נפעל בכל הכוח לקדם לא חוקי סיפוח, כי עם חוקי החלת הריבונות, כשמעלה אדומים תחילה. ובהכירי את המערכת הפוליטית, החוק הזה יעבור”.

2 תגובות

החוק לא יעבור בבג"ץ והכל סתם דיבורים. הדרך היחידה להעביר אותו זה לחוקק חוק עוקף בג"ץ שכחלון לא יתן לזה לעבור.

לא שמעתי לא ברוך ה', לא בעזרת ה', הישגים והישגים, אבל איפה בורא עולם בתמונה?

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *