נהגו ישראל לתרום 'זכר למחצית השקל' בכל שנה לפני תפילת מנחה של תענית אסתר, בבחינת "בטל הטעם לא בטל המנהג" • ומהו השיעור המדוייק של מחצית השקל בימינו? הראשון לציון, הגר"י יוסף משיב

להלן מכתבו המלא

"לשאלת רבים בענין המנהג של זכר למחצית השקל וכמה יש לתת בשנה זו.

במסכת סופרים (פרק כ"א) מובא שלפי שהיה גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול עשרת אלפי ככר כסף, כמנין כל ישראל, לפיכך אמר הקב"ה למשה שיקדימו ישראל לשקול את מחצית השקל לפני שישקול המן, ולכן צריכים ישראל לתת שקליהם לפני שבת זכור ע"כ.

והנהיגו חכמי הדורות לעשות זכר למצוה יקרה זו של מחצית השקל, ואיתא שם ואסור לומר עליהם לשם כופר אלא לשם נדבה, ולכן יש להזהר לומר מעות הללו זכר למחצית השקל, כמבואר בתשובות הגאונים, ועל כל פנים אין בזה חיוב גמור מצד הדין, וכמ"ש הגאון רבי יהודה עייאש בספר מטה יהודה (סי' תרצ"ד), וכ"כ בספר מאורי אור, ולכן מי שידו משגת לתת כשיעור של מחצית השקל, יתן השיעור שכתב הרמב"ם (פ"א מהלכות שקלים הלכה ו') שבזמן שבית המקדש קיים צריך לתת סכום השוה לשני דינרים כסף שהם משקל שלשה דרהם כסף, דהיינו תשעה גרם כסף טהור מזוקק לפי מחיר הכסף הגולמי מדי שנה בשנה.

וכיום שנת תשע"ז הסכום 23 שקל לכל נפש,

וכל מי שהוא למעלה מגיל עשרים שנה יתן הסכום הנ"ל, וי"א מי שהוא למעלה מי"ג שנה ומעלה יתן בעדו זכר למחצית השקל, וגם הנשים יתנו, וטוב לתת גם עבור ילדיו הקטנים, וכל זה למי שיכולת בידו שיתן בעדו ובעד אשתו ובניו הסמוכים על שלחנו סך הנ"ל כל אחד, ואם אין ידו משגת כל כך יתרום כנדבת לבו, ולא יפחות מחצי שקל בעדו ובעד כל בני משפחתו כי כאיש גבורתו.

וכתב הגאון רבי חיים פלאג'י בספר רוח חיים (סי' תרצ"ד אות ב') בשם כמה אחרונים שיש לתרום המעות לתלמידי חכמים עניים השוקדים על דלתות תורתינו הקדושה, כמ"ש חז"ל אם בקשת לעשות צדקה, עשה עם עמלי תורה, וכן המנהג. וכבר אמרו חז"ל בפסחים (נ"ג:) כל המטיל מלאי לכיס ת"ח, זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף.

והשי"ת יזכנו לראות בבנין בית המקדש כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם במהרה בקרוב אמן.