הניה גולדברג היא פסיכותרפיסטית לענייני משפחה ושידוכים • מידי שבוע נעלה כאן מאמר פרי עטה • אתן מוזמנות להגיב, לשאול ולהתייעץ • מענה יינתן באכסניה זו

מישהי שראתה את המאמר הקודם "האם יש לי ערך בשידוכים?" שאלה: יפה מאד שהקשר ההורי משפיע ומאפשר לילד להשתדך. אך מה עושים אם לאורך השנים לא נוצר קשר טוב, וההורים מתקשים להסתדר עם הילד, איך בכל זאת אפשר לדחוף את עגלת השידוכים? במילים אחרות הילד לא נולד עכשיו. עכשיו הוא כבר בשידוכים, האם ניתן לתקן עכשיו מה שכבר מקולקל בקשרים?

אפשר הכל. כמו המסקנה הידועה של תנועת המוסר "אם אפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן", או "כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן" ברור שתמיד אפשר. אם כי, לצערנו, תמיד יותר קל לקלקל מלתקן, השאלה, איך להתנהל בשידוך בצורה חיובית ואיך לא לחזור על שגיאות קודמות (שאת פרותיהן אנחנו אוכלים כהוגן במהלך השידוך) כך שהשידוך אכן יוכל לצאת אל הפועל?

ובכן, הקו הברור שצריך לעמוד מול עינינו כל הזמן הוא "לראות קודם כל את הילד, אחר כך את השידוך"

אבא אחד אמר: הבת שלי, מאד לחוצה לפני הפגישה, גם אנחנו, ואחרי הפגישה, היא כמעט לא משתפת אותנו במה שהיה. בסוף השידוך תמיד יורד בגלל סיבות כאלו או אחרות.

הלחץ גרוע. שידוך לא יכול לצאת מלחץ. אם הבת לחוצה, אפשר להבין זאת, אך ההורים, חייבים לשמור על קור רוח וסוג של אדישות כדי לא להוסיף ללחץ של הבת במיוחד לפני פגישה. שימו לב! טובת הבת מחייבת שתעבדו על עצמכם ותרגעו.

אם הבת לא משתפת, זה קשור לקשר שביניכם. האם היא משתפת מישהו אחר? אולי את אחותה? או את המורה שלה? ואז אתם יוצאים פגועים? האם האגו שלכם משחק כאן, או טובת הבת? תשמחו שהיא משתפת ולא חשוב את מי. ואם האדם שמשתפים אותו מעביר לכם מה שהיא סיפרה לו, כנראה שנוח לה לשתף אתכם באופן עקיף. קבלו זאת באהבה. היא רוצה שתדעו דרך אחרים. זה מה שהיא משדרת לכם. זו הדרך שלה.
בת 24 סיפרה לאמא שבפגישה היא שמה לב לכמה דברים שלא מצאו חן בעיניה ואמרה: "אינני בטוחה שאני רוצה את השידוך הזה"

ענתה אמא: והוא כבר אמר שהוא רוצה אותך?…

במילים אחרות, לפני שאת חושבת אם את רוצה אותו, האם הוא רוצה אותך? אמא רצתה לרמוז לה שאין לה כל כך ברירה, כי לא רוצים אותה, אז מה זה משנה מה שהיא רוצה?
הבת נפגעה. היא הרגישה שאמא בכלל לא שומעת אותה ומיד מבקרת אותה.

אמרה הבת לעצמה: בשביל מה אני צריכה לספר לאמא מה קורה בשידוך אם היא לא נותנת מקום לדבריי ולמה שאני מרגישה?

לסיכום: בשידוך שלה, שימו את הבת במרכז, הנמיכו ציפיות ממנה, חישבו מה טוב לה (לא לכם), ובמיוחד, חפשו דרך לדבר בדרך שהיא תרצה לקבל.

הניה גולדברג, פסיכותרפיסטית לענייני שידוכים ומשפחה, בנות – הורים – זוגות, אישי, קבוצתי והרצאות hgoldberg10@gmail.com

מדור ייעוץ חדש ב-JDN • והשבוע: האם יש לי ערך בשידוכים?