,
"נדבורנער חסידים מיינען אז הער איז א'נדבורנע רבי'. זיי זענען טאקע 'נדבורנער חסידים', אבער הער איז 'רבם של ישראל'" (= חסידי נדבורנה סבורים שהוא 'רבי מנדבורנה'. הם אמנם 'חסידי נדבורנה' אך רבם הוא 'רבם של ישראל'" – במילים אלו התבטא אחד מצדיקי הדור, בצאתו מחדרו של כ"ק מרן האדמו"ר ה'באר יעקב' מנדבורנה זי"ע.
אלפים הסתופפו בצלו, רבבות נושעו מברכותיו וניאותו לאור עצותיו, ושמו נישא בפיהם של שלומי אמוני ישראל בתהילת הערצה בלתי נשכחת. לקראת יומא דהילולא, במלאת חמש שנים להסתלקותו לגנזי מרומים, יוצא לאור הכרך השני מספר דברי הימים לקורות תולדותיו בהאי עלמא (לאחר שהכרך הראשון יצא ביומא דהילולא הקודם, והתקבל בהתלהבות גדולה במקהלות חסידים ואנשי מעשה).
צא ולמד מדברים שאמר עליו אביו הקדוש, כ"ק מרן אדמו"ר ה'דבר חיים' זי"ע, בעודו אברך שהוא "חידוש גדול לא רק בדורו, אלא גם בדורות קודמים היו רואים אותו כחידוש" (כאשר העיד הגה"צ רבי חיים צבי שפירא שליט"א, גאב"ד ד'קהל חסידים' בני ברק, בשולחן הטהור של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, ביומא דהילולא של הרבי ה'דבר חיים', ט"ו טבת תשע"ז) – ונודע שהרבי ה'דבר חיים' היה שוקל בפלס כל מילותיו, ולא נמצאו גוזמאות בלשונו המדודה. מילים אלו חקוקות בלבם של ראשי מכון 'דבר חיים', בשאיפתם לזכות להנחיל לדורות את המושגים אשר ראו עינינו, ולשנן באזני צאצאינו 'צדיק מה פעל' ומה היו המושגים והתביעות אשר ביקש ושאף.
מטרתו העיקרית של הספר, לעורר ישנים ולהקיץ נרדמים, להלהיב לבבות ולקחת עצה ודרך בעבודת השי"ת, כאשר כל אחד נוטל את הראוי לחלקו ואת העובדות שבכוחן להשפיע עליו ועל זרעו. והדברים אמורים הן לאותם שזכו להסתופף בצל קדשו, והן לאותם שנמנו על רבבות שלומי אמוני ישראל שהיו סחים אודותיו בהערצה ובהתפעלות, והן לדור הצעיר שרק זכו להיות עמו בהאי עלמא בחיי חיותו, וגם לדורות הבאים שתהא להם הזכות להתחזק לאורו וללמוד מדרכיו.
לאחר שבכרך הקודם נגללו היריעות הראשונות בספרם של צדיקים, עיקרו של הכרך השני נסוב סביב ציר דלתו של רבנו, הדלת שנעה על צירה מאות פעמים ביום, מדי יום ביומו, בשלושים וארבע שנות ההנהגה ואף קודם לכן. מבעד לדלת זו, נכנסו ויצאו אלפים-אלפים, ברבבות בקשות ברכה ועצה. הדלת הזו ראתה את פניהם המודאגות וכתפיהם השפופות בכניסתם, ואת הארת פניהם וזקיפות קומתם בצאתם. מבעד לדלת זו, חלפו ובאו מאות-מאות שלוחים נאמנים, אנשי סודו ואמונו, עסקנים ופעילים, ובעיקר אנשי חינוך וקירוב, שהיו ידא אריכתא להגיע לכל קצוות תבל, לטובתם ותיקונם של נפשות ישראל.
למותר לציין: כל המובא בספר אינו אלא 'טיפה מן הים', מעט מזעיר מאשר לוקט בעמל מפיהם ומפי כתבם של בעלי המעשה או עדים קרובים ומהימנים. גם לאחר שנסגר הספר לדפוס, ממשיכות להגיע עדויות ונקבצים סיפורים שלא התפרסמו – אלא שאף אלו לא יביאו אלא שתיים-שלוש טיפות מן הים…).
שלושת הפרקים הראשונים שבכרך זה עוסקים בענייני חינוך וקירוב, שהיו הראשונים בחשיבות אצל רבנו. שכן את עיקר תפקידו עלי אדמות ראה בכך – בעבודת הקודש של תיקון נשמות וקירוב יהודים לאבינו שבשמים. כל יהודי, בכל מקום עלי אדמות, היה חשוב לו ויקר בעיניו והשתוקק לקרבו ולרוממו. הוא אף לא חשש מלהידרש למקרים הכי סבוכים ומורכבים, וכמובן שגם לא חת מאיש ולא נרתע מסיכונים. כמובן שעינו היתה פקוחה בראש ובראשונה על המסתופפים בצלו, אך מצודתו היתה פרוסה למרחקים אדירים. נראה היה, שגם בזה הידר רבנו לקיים את שהורו חז"ל 'הדבק במידותיו של הקב"ה', ומה הוא 'אביהם של ישראל' אף רבנו בזעיר אנפין השתדל להיות 'אביהם של ישראל' —
הפרקים הבאים מעלים על נס את תפארת עבודת המידות, שכן אצילות מידותיו זוככה בטוהר ההנהגה והמחשבה, באופן נשגב מבינת אנוש. מלבד הפרק המרכזי 'פאר המידות' שעוסק בעבודת הקודש שנראתה בין אדם לחברו, נוספו עליו שלושה פרקים המתארים מידות שהיו מודגשות ומוארות מאד בדמותו הפלאית של איש האלוקים: ענוותנותו בעוצם השפלות, עבודת האמת בלתי לה' לבדו, והנהגת החכמה בהיותו 'חכימא דיהודאי'.
מפי קדשו נשמע לא אחת, שאחת מכוונותיו בהנהגת המידות היא, שממנו יראו וכן יעשו, שכן לא היה דבר נשגב בעיניו מ'חינוך', ולכך הדריך את בני ביתו, את המקורבים ואת הגבאים, שיהיו בעלי מידות ומתחשבים במיוחד בכל אדם. לא בכדי זכה, שחצר קדשו נודעה בעולם כ'מקום של מידות טובות', וכפי שהתבטא פעם הגאון הגדול רבי יוסף שלום אלישיב זצוק"ל (באזני נאמן ביתו הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א) כאשר הוזכר אצלו שמו של רבנו, וקרא: "הרבי מנדבורנה הוא איש השלום". הכי קרא שמו 'אביהם של ישראל' —
הפרקים האחרונים בספר הם פסיפס מרהיב של מאות-מאות עדויות על רוח הקודש שהופיעה בהיכלו, כאשר תעלומות נגלו לו והיה ברור ומוחשי כי משמים מאירים את עיניו, וכן על ישועות מופתיות שפעל מדי יום ביומו. נודע רבנו בחיי חיותו – וביותר לאחר הסתלקותו כשעדויות ושמועות התפרסמו בכל קצווי תבל – כפועל ישועות, שמשמים מסכימים על ידו שיהיה 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים'. קבלת הקהל שלו התפרסמה כאחת הכתובות של 'שער השמים', ומכל חוג ועדה נהרו לפתחו.
בראש הספר הוצב מקומה של ההקדמה המיוחדת, מפרי עטו של יו"ר מכון 'דבר חיים' להוצאת ספרי רבוה"ק לבית נדבורנה, נכד רבנו הרה"ג רבי חיים מרדכי אשכנזי שליט"א, שרבנו זי"ע העמידו בראש המכון והדריכו בפרטי פרטים את הדרך הרצויה למלאכת קודש זו. הקדמה זו בפני עצמה 'צריכה לימוד ועיון', שכן יש בה חידוד והדגשה לנקודות חשובות בדמותו של אותו איש אלוקים.
בכך מתייחד הספר הנפלא – על תרמ"ח עמודיו – שכל מילה נבדקה, כל עדות נבחנה בתכלית, תוך הקפדה מיוחדת לבדוק כל מקור על מנת להביא דברים בשם אומריהם. הספר שנכתב בסילודין, הוגה בדמע, תחת עיניהם הבוחנות והדומעות של יוצאי חלציו וגדולי מקורביו של רבנו זי"ע, בניפוי אחר ניפוי, במאמץ עליון לדקדק בכל סיפור ולהתחקות אחר מקורו. את הספר מעטרות כ-220 תמונות, חלקן נדירות המופיעות בפרסום ראשון, המוסיפות חן מיוחד ונוגעות בנימים חבויים בנפש הקורא.
מאז הופיע הכרך הראשון והגיע לידיהם של אדמו"רים וצדיקים, רבנים ויושבי על מדין, משפיעים נערצים ומחנכים המעמידים קדרי תלמידים – נשמעו מפיהם המלצות חמות לשומעי לקחם, כי ראוי הוא הספר המיוחד והנדיר לעבור עליו מכריכה לכריכה וליטול ממנו לקחי חיים שרושמם רב ומועיל. אנשי סגולה שנטלו את הספר לידיהם, העידו על עצמם בגילוי לב, כי לא היו מסוגלים להניחו מידיהם וכל חושיהם נאפפו רגשי קודש. הורים לבחורים ולאברכים הזדרזו ורכשו לבניהם את הספר, שכן הכירו בו שיש בו תועלת מרובה בהארת החיים באורה של השקפה חסידית בהירה הנשאבת מתולדות חייו של אחד מגדולי צדיקי דורנו.
ועתה, עם הופעת הכרך השני, נשואות גם עיניהם של מחנכים והורים רבים המצפים ומייחלים להתברך בלקחי החינוך השזורים בפרקו הראשון (כ-100 עמודים!), שכן זהרורי חכמה ואורה נפוצו כבר ברבים ועשו הד ורושם גדול, מאורו של אותו צדיק שהיה 'אביהם של ישראל'.
Document-page-001
הדמיה אביהם חלק א - ב