כיצד ינהגו אח או אחות בבית חולים, כאשר הם מקבלים הוראה ממנהל המחלקה לנתק חולה סופני מצינור הזנה או מעירוי נוזלים? • מאמרו של הרב יעקב וינר, ראש מוקד הלכה ורפואה בארגון יד שרה

שאלה שהתקבלה מיהודי המשמש כאח בבית חולים בחוץ לארץ:

בבית הרפואה בו אני עובד ישנם חולים המועברים ל"הוספיס" (מעין מלונית עבור חולים סופניים). לעתים קרובות, באותם מקומות לא מספקים מזון ונוזלים לחולים השוהים שם, אלא תרופות לשיכוך כאבים בלבד, עד לפטירת החולה. אחד מתפקידי כאח בבית הרפואה, הוא לנתק צינורות הזנה מחולים שהוחלט בהנהלת המקום להעבירם ל"הוספיס".

שאלתי היא: האם מותר לי למלא תפקיד זה, או שעלי להביע סירוב לעשות כך, מאחר שמזמן ניתוק הצינור מתרחש בפועל תהליך של הרעבה החולה למוות?

תשובה: לפני מספר שנים שאלתי את מורי ורבי הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל אודות רופאה אנגליה אשר שימשה כסגנית ראש מחלקת פנימית במרכז רפואי בלונדון, שהיא מקבלת לעיתים קרובות הוראה מראש המחלקה שלה, שתורה לצוות האחיות במחלקה להפסיק האכלת חולה סופני, אם מותר לה לתת הוראה שכזו, או שעליה לסרב לכך ולהתפטר ממשרתה, בכדי שלא תהיה מעורבת בדבר הגורם הריגת אדם? הרב שמע את צדדי השאלה, ופסק שאסור לתת הוראה כזו אף במחיר איבוד הפרנסה, שיש בזה מעורבות ישירה בהריגת אדם.

כך גם פסק הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה (חושן משפט ח"ב סימן ע"ד): "שייך להחשיב המונע מאכילה ושתיה דמכל המינים כמעשה". משמע מדבריו, שמניעת האכלת החולה, כמוה כהריגתו בפועל.

ונראה, שכך הוא הדין גם בנידון השאלה, שמאחר ותהליך ההמתה מתחיל בהוצאת צינור ההזנה, משום שאין כוונה לחברו לצינור בעתיד, לכן על הסטודנט לסרב ולומר לממונים עליו בבית הרפואה שמעשה זה נוגד את האמונה הדתית שלו, ואם יחפצו יבקשו מאדם אחר שיעשה זאת.

ויש להדגיש דבר נוסף, שגם במקרה שהוצאת הצינור נעשית בכוונה טובה, לנקות את הצינורות מזיהום וכדומה, כאשר בזמן ניתוק הצינור אין כוונת המנתק להשיבו למקומו אחר כך, הדבר אסור באיסור רציחה, שבענייני הריגת אדם אין חשיבות לצורת הפעולה, בדרך של "גרמא" או "אין מתכוון", שהרי במעשה הניתוק מתחיל תהליך ההמתה, כאמור.

הכותב – הרב יעקב וינר שליט"א, עומד בראש מוקד רפואה והלכה בארגון יד שרה, אשר נותן מענה בשאלות הלכתיות רפואיות. האמור במאמר אינו הלכה למעשה, ובכל שאלה יש לפנות לרב מוסמך.