רבה הראשי של בריסל: "אם החוק יעבור, עתיד השחיטה ברחבי אירופה בסכנה". החוק ייכנס לתוקפו ב-2019 והוטל בלחץ ארגוני בעלי החיים. בקהילה היהודית מזכירים כי הצעד הראשון של הנאצים לאחר כיבוש בלגיה, הייתה איסור שחיטה יהודית

בלגיה צפויה לאסור בקרוב את השחיטה הכשרה במדינה, בהחלטה שמעוררת זעם בקרב הקהילה היהודית בה, שם הזהירו שהצעד יוביל למשבר הגדול ביותר ביחסי המדינה עם יהודיה מאז תום מלחמת העולם השנייה.

הפרלמנטים בוולאניה ובפלנדריה, שניים מתוך שלושת המחוזות בבלגיה, הסכימו על איסור מוחלט של השחיטה הכשרה במדינה החל מ-2019, וההערכות הן שבפרלמנט של מחוז בריסל הבירה תושג גם כן הסכמה על כך בקרוב. מטרתו העיקרית של הצעד היא הפסקת השחיטה הדתית בקהילה המוסלמית הגדולה, אולם החוק יחול גם על שחיטה בידי היהודים.

נושא השחיטה בבלגיה, שבאחריות הממשלות המחוזיות, נמצא על סדר היום הפרלמנטרי בבלגיה כבר שנים רבות בעקבות לחץ שמפעילים הארגונים להגנת בעלי חיים. הניסיונות לעצור את השחיטה הכשרה נתקלו עד כה בחוות דעת שלילית של מועצת המדינה, הגוף המשפטי המייעץ של ממשלות המחוזות, אשר סברה כי איסור מוחלט על שחיטה כשרה הוא צעד קיצוני מאוד ויש בו משום פגיעה בחופש הדת.

חברי המועצה המליצו על פשרה בהתייעצות עם הקהילות הדתיות, היהודית והמוסלמית, אולם כעת נראה שהסכרים נפרצו והפוליטיקאים החליטו לדחות את גישת חברי מועצת המדינה. הפוליטיקאים הוואלונים והפלמים אשר עסקו בנושא דחו באחרונה את הבקשות של נציגי הקהילה היהודית להתחשב במה שהם מגדירים "הממד התרבותי-מסורתי של השחיטה הכשרה", וכן לדון בפשרה כלשהי.

בבלגיה חיים כ-30 אלף יהודים – מחציתם בפלנדריה, שם רובם מרוכזים בעיר אנטוורפן, והשאר בבירה בריסל. מספר המוסלמים החיים באופן חוקי בבלגיה הוא כ-800 אלף, והם מהווים שבעה עד שמונה אחוזים מהאוכלוסייה. אף שהאיסור על השחיטה הכשרה היהודית הוא "נזק צדדי" שנגרם כתוצאה מהמגמה לאסור שחיטה מוסלמית, הקהילה היהודית בבלגיה התאחדה באופן יוצא דופן נגד ההחלטה האחרונה של חברי הפרלמנט.

"זה המשבר הגדול ביותר של יהודי המדינה מאז מלחמת העולם השנייה", הכריז פיליפ מרקייביץ, נשיא ארגון הגג של יהודי בלגיה, בתגובה. הזעם בקרב הקהילה רב גם על התבטאויות שהתלוו לדיון בנושא, במסגרתו נערכה גם השוואה בין הקהילה היהודית לבין המהגרים המגיעים בימים אלה לאירופה. נשיא ארגון הגג אמר על כך: "היהודים? מהגרים שזה עכשיו באו לבלגיה? הרי ארגון הגג שלנו נוסד תחת נפוליאון, לפני פחות או יותר 210 שנה. מישהו יכול להעלות על הדעת שהיהודים לא נקלטו כאן?".

באופן יוצא מן הכלל, הביא ההלם בקהילה היהודית לאחדות דעה בין הפלגים השונים. "המרכז הקהילתי היהודי החילוני" (CCLJ), מסר: "למרות שאנחנו, בתור יהודים חילונים, איננו מקיימים תרי"ג מצוות, אנחנו רואים בדברים צעד אשר נועד להציג באופן בלתי צודק את היהודים ואת המוסלמים – בתור ברברים". קולות אחרים בקהילה היהודית הזכירו כי כאשר הנאצים, לאחר כיבוש בלגיה בעת מלחמת העולם השנייה, החלו בצעדים נגד היהודים – הדבר הראשון שהם עשו היה איסור על השחיטה הכשרה.

שגרירות ישראל בבלגיה הודיעה מוקדם יותר כי היא "עוקבת בדאגה אחר הדיווחים על ההסדר הפוליטי שיאפשר ב-2019 איסור על שחיטה ללא הימום בפלנדריה. בית הדין המנהלי הגבוה בבלגיה כבר קבע בעבר כי איסור שחיטה כשרה הוא פגיעה בחופש הדת, עיקרון מוגן בחוקה הבלגית וכי כל הגבלה צריכה להיעשות בדרך של הידברות והסכמה. לקהילה פתוחה הדרך לעתור לבית הדין כנגד ההחלטה. הנציגות תומכת במאבקה של הקהילה היהודית ומעלה את הנושא מול מקבלי החלטות בפגישות רשמיות".

יהודי בלגיה מודאגים: יוזמה נוספת לאיסור השחיטה הכשרה במדינה