בית המשפט המחוזי בבאר – שבע חייב לאחרונה בעלי בית למכור את ביתם כפי שהתחייבו בחתימתם על זכרון דברים, וזאת למרות הדרישה שלהם לבטל את עיסקת המכר. בית המשפט המחוזי קבע, שזכרון הדברים מהווה הסכם מכר לכל דבר.
בני זוג חתמו על זכרון דברים למכירת ביתם. לאחר מכן התחרטו ודרשו לבטל את העיסקה בטענה שלא הבינו את משמעות המסמך כעיסקת מכר, וסברו, כי משמעותו הינה רק הענקת זכות קדימה. בית המשפט המחוזי קבע, שזכרון הדברים הינו הסכם מכר לכל דבר וענין, וכלל את כל הפרטים המהותיים לעיסקה. בית המשפט חייב את בני הזוג למכור את הבית בתנאים שנקבעו בזכרון הדברים.
מקרה זה, המתווסף לשלל מקרים קודמים בהם עלתה הסוגיה, מוכיח שוב, שלא כדאי לחתום על זכרון דברים. מיכל ועמית, זוג צעיר ובעל אפשרויות כלכליות ממוצעות, חפצו לרכוש דירה. לאחר חיפושים נרחבים הציג בפניהם המתווך דירה נחמדה. עושה רושם, שהדירה עונה על צורכיהם, אם כי עליהם לבדוק את מקורות המימון שלהם ולהתייעץ עם עו"ד מטעמם.
אבל המתווך הוציא מתיקו זיכרון דברים סטנדרטי, וביקש להחתים את שני הצדדים – המוכר והקונים – על העיסקה. הכל התנהל מהר מאוד. מיכל ועמית היססו ולא רצו לחתום על מסמך משפטי מבלי להיוועץ בעו"ד. אך המתווך סיפר, שיש למוכר קונים פוטנציאליים אחרים, "רציניים מאוד", ו"חבל שתפסידו את הדירה". "אל תדאגו", אמר להם המתווך, "חוזה מסודר נעשה אצל עו"ד, בינתיים זיכרון הדברים רק מבטיח, שהדירה תישאר עבורכם".
אז זהו, שלא .
זיכרון הדברים עשוי להיחשב כחוזה לעיסקת מקרקעין, לכל דבר וענין, המחייב את הצדדים. במקרה כזה, אם יימנעו מיכל ועמית מלרכוש את הדירה, עלולים הם למצוא עצמם מחוייבים בתשלום פיצויים, או אף מחוייבים באכיפת החוזה ורכישת הדירה בניגוד לרצונם. פעם אחר פעם התבקשו בתי המשפט בישראל לקבוע האם יש לזיכרון הדברים תוקף מחייב.
בתי המשפט בחנו את התנהגות הצדדים, לפני זיכרון הדברים, בשעת חתימת זיכרון הדברים ולאחר חתימת זיכרון הדברים. כך למשל – מתי התחרטו מיכל ועמית וביקשו לבטל את העיסקה, האם התחילו לבצע את הצעדים הבאים של העיסקה, האם שילמו דמי תיווך בגין העיסקה, האם הוחלפו טיוטות חוזה בין הצדדים, עד כמה הסתמך המוכר על זיכרון הדברים שנחתם על ידי מיכל ועמית ועוד.
בנוסף, בחנו בתי המשפט את לשונו וקביעותיו של זיכרון הדברים, והאופן בו נקבע הקשר בינו לבין החוזה "הסופי". האם בזיכרון הדברים "של" מיכל ועמית נקבע, כי הוא כפוף לחתימת הסכם סופי, או שנאמר בו שהחוזה הפורמלי שייחתם יחליף את זיכרון הדברים? כמו כן, בדקו בתי המשפט האם שולם חלק כלשהו מהתמורה למוכר ומה שיעורו. ככל ששיעור התשלום גבוה יותר, כך יש בו כדי להעיד על כוונת הצדדים להתקשר בחוזה מחייב.
לאחר שנבדקה כוונת הצדדים שזיכרון הדברים יחייב אותם, פנו בתי המשפט לבדיקת השאלה – האם זיכרון הדברים כולל את הפרטים המהותיים והחיוניים של העיסקה. אם זיכרון הדברים לא יכלול פרטים מהותיים וחיוניים אלה – סביר להניח, שהצדדים לא התכוונו שזיכרון הדברים יחייב אותם.
עקרונית, בתי המשפט קבעו כפרטים מהותיים וחיוניים לעיסקה במקרקעין את הבאים : תיאור הנכס, מהות העיסקה, מחיר הנכס, מועדי תשלום התמורה, מועד העברת החזקה. אלא שגם אם יחסרו פרטים מהותיים בזיכרון הדברים, הרי אם הוכח שהייתה כוונה להתקשר בחוזה מחייב – ישלים בית המשפט את הפרטים החסרים בזיכרון הדברים באמצעים משפטיים מלאכותיים.
במילים אחרות: אם ייקבע, שמיכל ועמית התכוונו להתקשר בחוזה מחייב, הרי גם אם לא סיכמו את מכלול תנאי העיסקה, יכול ובית המשפט ישלים בעצמו את הפרטים החסרים בעיסקה ויתן לה תוקף מחייב, על כל המשתמע מכך. במקרה כזה, ימצאו עצמם מיכל ועמית, אשר סברו ש"בסך הכל" הם מביעים רצינות באמצעות חתימה על זיכרון דברים, ואפילו לא סיכמו את כל תנאי ביצוע העיסקה, מחוייבים לרכוש את הדירה ו/או לשלם פיצויים בגין הפרותיהם את החוזה המחייב.
כדי להימנע מהתסבוכת המתוארת, מהתדיינויות משפטיות, ואף מתשלום פיצוי מוסכם ושאינו מוסכם, רצוי להימנע בכל מקרה מחתימת זיכרון דברים.
עיסקת מקרקעין איננה עיסקה של מה בכך, ודומה, כי בנושא זה "החיפזון מן השטן". רצוי למצות את הליך המשא ומתן, לרבות ניסוח חוזה על ידי עו"ד, בדיקה יסודית של מצב הדירה, לרבות מצבה התכנוני וההנדסי, ולרבות אצל הרשויות, ולחתום על חוזה רק לאחר שכל הבדיקות הושלמו ושכל התנאים הכרוכים בעיסקה – סוכמו. לא כדאי לאזוק ידיים באמצעות זיכרון דברים עוד בטרם ביררתם האם יש הסכמות לכל תנאי העיסקה, והאם הינכם מודעים לכל היבטיה ומקבלים אותם. החתימה על החוזה תשמש האקט הסופי, המקנה תוקף מחייב להסכמות הצדדים, ולא האקט "הפותח" את המשא ומתן בין הצדדים….
ומה אם המוכר טוען שיש לו קונים פוטנציאליים וחבל שתפסידו את הדירה ? אחלו לו ולהם הצלחה בלב שלם, וקוו עבורם שלא יתפתו לחתום על זיכרון דברים "לפני חוזה סופי"….
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, ממשרד בר-און, כהן, עורכי–דין, אשר מדורג כמשרד מוביל בישראל בעריכת דין, ובכלל כך בתחום הליטיגציה – התדיינות בבית המשפט, דיני משפחה ודיני ביטוח ונזיקין, כולל רשלנות רפואית.
דבר ישן ודרך אגב במקרה המתואר המתווך עבר על החוק, בגלל חשש ממקרים כאלו נקבע בחוק שאסור למתווך להחתים או לנסח וכד' חוזה מכר או זכרון דברים
אני ידעתי מה זה זכרון דברים ובטפשותי חתמתי על זכרון דברים כשמכרתי את הדירה שלי ובסוף העסקה התעכבה כמה חודשים ויכלתחי לקבל עוד עשרות אלפי שקלים.