מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לדחייה בשבועיים את עלייתו לאוויר של תאגיד השידור הציבורי. לפי ההצעה, יחלו שידורי התאגיד ב-15 למאי במקום ב-30 לאפריל. במהלך הדיון אמר ח״כ יואב קיש כי בכוונתו לפעול בוועדה לדחייה נוספת של עוד שבועיים. בשבוע הבא צפויה הכנסת להצביע על החוק להוצאת תכני החדשות לאחריות תאגיד חדשות נפרד.
השר יריב לוין אמר בשם הממשלה: "כשאני מסתכל על רשימת האנשים שהצביעו בשעתו נגד הקמת התאגיד, אני לא מצליח להבין את עומק הזעקה עכשיו. מי שהצביע אז כנגד ההצעה צדק. אני אמרתי אז מעל הבמה הזו כשהייתי יו"ר הקואליציה ולצערי דעתי אז לא התקבלה וכבר אז חשבתי שרבים הליקויים בחוק ורבות בו השגיאות. אפשר לבדוק בפרוטוקולים. לפעמים צריך לדעת להגיד טעינו, עשינו משהו שבדיעבד לא היה נכון וצדקו אלה שטענו אחרת. אנחנו עושים היום צעד טכני שלא משנה מהותית אבל הוא הכרחי כדי שנוכל לתקן את החוק ולהביא הסדר יותר טוב. גם מה שאנחנו מביאים עכשיו הוא לא מושלם אבל הוא ללא ספק טוב יותר מהמצב הקיים. הוא מהווה פשרה וכדרכן של פשרות הן לא מושלמות."
ח"כ מיקי רוזנטל: "אני מנסה להבין מה ההיגיון של החוק הזה, למה שתאגיד החדשות החדש יהיה טוב יותר מהישן. לכן יש לי רק חששות, החששות הן שזה חוק פרסונלי שרציתם להרחיק את ראשי מערכת החדשות בתאגיד מתפקידיהם כי הם לא מוצאים חן בעינכם. בשביל זה לעשות את כל המהומה הזו? ככה נוהגים בצפון קוריאה כשהמנהיג קם בבוקר ואומר אני לא רוצה אותו תחתכו לו את הראש. החשש הוא שנתניהו רוצה להשפיע על חדשות נתניהו מירושלים בתקופת המעבר."
ח"כ אחמד טיבי: "מלבד חופש העיתונות חשוב לנו גם מה יקרה עם מעט העיתונאים הערבים שנמצאים ברשות השידור ומעט העיתונאים הערבים שנבחרו להיות מועסקים בתאגיד. יש מספר עיתונאים שהם מקצועניים שעובדים ברשות ונשכרו ע"י התאגיד, רובם לא באותה דרגה בכירה שמגיעה להם. חשוב שיהיו עיתונאים ערבים בתאגיד לא רק לנושאים סקטוריאליים."
ח"כ אילן גילאון: ״הקומיסר נתניהו רואה את עצמו כצנזור, העורך, המגיש והצלם. הוא השווה את עובדי רשות השידור לאנשי החמאס, והביא לפירוקה ולהקמת תאגיד שעתה הוא מכנה כ״שמאלני״ ו״בטלני״, ופועל לפרק אותו כדי להקים משהו חדש שגם אותו ינסה לפרק בהמשך. מדובר בממשלה שלא מסוגלת ליישם אף מדיניות, חוץ ממדיניות של כיבוי שריפות ודחיינות אין-סופית. זו היא הדחייה המי-יודע-כמה בהעלאת התאגיד לאוויר, שעולה לציבור הישראלי המון המון כסף, ומאמללת מאות משפחות.״
ח"כ קארין אלהרר: "אנחנו מתכנסים לדיון פגרה בהול, על מה? להפריד את החדשות מהתאגיד. חוקק חוק בקיץ 2014, עם הקמת הממשלה הנוכחית התחילו סדרת דיונים כל פעם בתירוצים שונים ומגוונים הכל בגלל שלראש הממשלה זה לא בא טוב. כי בדקו בפייסבוק של אנשי התאגיד וגילו שהם לא מתאימים להם. הדמוקרטיה בהתגלמותה. אתם יודעים כמה כסף יכול היה להיחסך מכל הדחיות?"
ח"כ איתן כבל: "האירוע הזה שאנחנו מתכנסים בפגרה כדי לדון בנושא הזה הוא אירוע מכונן כי הוא מראה שהם איבדו את זה. הם בשיכרון כוח כל כך גדול, הם לא שמים עלינו. הם כל כך מלאים בעצמם. הדיון הוא בכלל לא על התאגיד או התקשורת בישראל, זה דיון עליהם. הם שכחו שלא מזמן הם היו עם 12 מנדטים וזה בשנייה יכול לחזור וזה יחזור. ההיסטוריה פעם אחר פעם מראה שמגיע הרגע שבו זה מתרסק והם הרבה יותר קרובים לרגע הזה."
ח"כ יאיר לפיד: "הדיון הזה הוא לא על התאגיד אלא על מהותה של הדמוקרטיה. בבניין הזה יש לא מעט אנשים שרוצים לחיות בדמוקרטיה אבל לא מוכנים לשלם את מחיר הדמוקרטיה. הם רוצים בחופש הביטוי אבל רק בחופש הביטוי שלהם. הם טועים לחשוב שזכויות המיעוט הם טובה שעושה הרוב למיעוט. הם טועים לחשוב שאם בחרו בהם אין הגבלה על הכוח שנמצא בידם ועל הדרך שבה הם ישתמשו בו.
משהו בסיסי באיזון הדמוקרטי במדינה הופר, ביחס הין קואליציה לאופוזיציה, בין שלטון לעיתונות חופשית בין אדם לאדם. דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב אלא קידוש האדם היחיד, הזכות לבחור ולהיבחר אבל גם החובה לעשות את הבחירות על בסיס אינפורמציה שמתקבלת ממקורות רבים ושונים. להיחשף למחשבות ודעות שלא מוצאות חן בעייננו. החיים בחברה דמוקרטית הם לא רק זכות אלא גם חובה שלקחנו על עצמנו. חופש הביטוי לא נועד לדברים הנעימים אלא לכל הדברים המרגיזים המקוממים שאנחנו לא רוצים לשמוע. לדמוקרטיה יש מחיר, חופש הביטוי הוא מחיר."
ח"כ יואב קיש: "בסופו של דבר הגיעו למתווה ראוי והגיוני שמייצר הפרדה שקיימת גם במגזר הפרטי. צריך לשים לב ללוחות הזמנים, שמכניסים את הבית הזה והגופים הרלבנטיים ללחץ ולכן יש לדחות בשבועיים נוספים. ברור שיש לזה משמעויות כספיות ונקווה להגיע להסכמות עם האוצר כדי שהמהלך הזה יצא לדרך כמו שצריך."
