מה דינו של ספר תורה שהשורות בו אינן כתובות סמוך לשרטוט אלא באמצע בין השרטוטים? שאלתי עט ממאן דהוא באוטובוס, ושכחתי אותו אצלי. מה אעשה? • מגוון תשובות הלכתיות שענה ראש ישיבת כסא רחמים, הגר"מ מאזוז בקצרה לשאלות תלמידיו

מגוון עצום של שאילות בכל הנושאים נשלחים מידי יום לפתחו של ראש ישיבת כסא רחמים, הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א. לפניכם תשובות שענה בקצרה בהלכות שונות. יודגש, כי אין לסמוך על הדברים הלכה למעשה וכל אחד ישאל את רבו.

שאלה: על מה סומכים סופרים או מגיהים, שכאשר מסיימים לתקן ספר תורה, והוא כשר, לוקחים אותו לבית הכנסת, ואינם עושים זאת בעשרה בני אדם?
תשובה: אם תופרים את הס"ת בבית הכנסת אין בכך כלום, ואם תופרים בבית ולוקחים לבית הכנסת צריך עשרה.

שאלה: הקונה ספר תורה ובא לכתוב את האותיות האחרונות כנהוג, אך טעה ותפס את הקולמוס בידו השמאלית, והסופר אחז בידו וכתב, מה הדין?
תשובה: בשו"ת רב פעלים ח"א (או"ח סימן ג') נשאל בזה, וסיים שאם הסופר אוחז בידו בחוזקה באופן שאין בעל הספר יכול לשמוט את ידו ממנה, כשר. ואם לאו, פסול מספק. ע"ש. ולענ"ד קשה לשער בזה, ויותר נראה שאם האותיות יצאו בטוב כדרך כתב יד הסופר עצמו, זו ראיה שבעל הספר מסייע שאין בו ממש, והסופר הוא המוליך והמביא מעלה ומוריד, ואם האותיות נתקלקלה קצת צורתן מפני אחיזתו של בעל הספר, אין להכשיר.

שאלה: מה דינו של ספר תורה שהשורות בו אינן כתובות סמוך לשרטוט אלא באמצע בין השרטוטים?
תשובה: כבר עמד בזה הרה"ג ר' יצחק רצאבי שליט"א בספרו שו"ת עולת יצחק ח"א (חיו"ד סימן קל"ו), שאסף וקיבץ כעמיר גורנה דברי הראשונים כמלאכים שכתבו שהשרטוט הוא "בין השיטין". וכן בשו"ת הב"ח החדשות כתב שלכתחלה אין לכתוב בתוך השרטוט וצריך להרחיק קצת, וכן מרן הגאון יביע אומר שליט"א בח"א (חיו"ד סוס"י כ') כתב להוכיח מדברי הברכ"י שאם לא נכנסה השיטה לשרטוט השני אין לפסול. ע"ש.

שאלה: מה הדין אם האותיות בספר תורה צבען חום או קרוב לאדום. בשו"ת חתם סופר (ח"ב יו"ד סימן רנ"ו) כתב שאם השינוי לאדמומית מחמת יוֹשֶׁן וכדרכו של דיו, הרי זה כשר, שהרי נכתב בדיו, וטוב להעבירו בקולמוס כדי לקיימו ימים רבים יותר. האם יש לסמוך על זה למעשה?
תשובה: הרב פתחי תשובה ביו"ד (סימן ער"א ס"ק י"ח) והגאון רב פעלים ח"ג (יו"ד סימן כ"ב) הביאו חולקים, וכן נראה מסתימת דברי הרב קול יעקב (סימן ל"ב אות ק"מ וקמ"א וביו"ד סימן ער"א אות י"ח). ע"ש. ולכן נראה שאם עדיין צבע הדיו שחור קצת יש להכשיר וכמ"ש הרב קול יעקב שם, אבל אם נתהפך לאדמדם לגמרי או לצבע חום שנוטה לאדום, יש להוציא ספר תורה אחר. וכן מרגלא בפומיה דאבא מארי הגאון רבי מצליח מאזוז זצ"ל דבכל ספק מוציאין ספר תורה אחר, לדידן שמוציאים ס"ת גם על דיבוק, דמוטב לקרוא בס"ת כהלכה מאשר ליכנס בספק ברכה לבטלה. אבל בתנאי שהס"ת השני לא יהיה גרוע מהראשון, כגון שהקלף משוח ומלא פיסוקים, שאז יש לסמוך על החתם סופר, דגברא רבא אמר מילתא בטעמא ומסתברא כוותיה. ועיין בילקוט יוסף ח"ב (עמוד ק"ס).

שאלה: האם צריך לנשק כל מזוזה שעוברים דרכה, גם בפתחי החדרים הפנימיים שבבית, או שדי לנשק רק את המזוזה שבדלת הכניסה הראשית של הבית?
תשובה: מספיק לנשק המזוזה של הכניסה. וכן המנהג.

שאלה: האם סופרים ספרדים יכתבו מאחורי המזוזה שמות כוז"ו במוכס"ז כוז"ו?
תשובה: אין צורך לכותבם, וכמדומה גם בחו"ל לא נהגו בזה. [ועיין מ"ש בספר "ארים נסי" גיטין סוף עמוד קסז].

שאלה: פעם מצאתי אבדה, הכרזתי עליה תקופה מסוימת במודעה, ואף אחד לא בא לקחתה. אחר כך עלה בדעתי שאולי לא הייתי צריך לקחת את האבדה הזו, כיון שנראה שהונחה שם בכוונה ורק נשכחה, ומסתמא המאבד היה שב לקחתה. כעת היא בידי כבר שלש שנים. מה עלי לעשות?
תשובה: אם היתה דרך הינוח, אסור לקחת. ובדיעבד שלקח והכריז ולא בא אף אחד, הרי אלו שלו (עיין בש"ע סימן ר"ס סעיף ט').

שאלה: מצאתי ארנק עם כסף, והוא שמור אצלי בחנות חודשיים בערך ולא באו הבעלים. האם זה נקרא יאוש או שצריך להכריז?
תשובה: צריך לפרסם בעתון במדור "השבת אבידה" במשך חדשיים.

שאלה: אדם שמצא כרטיסיה בלי שם, ובה ניקוב אחד. האם צריך להכריז?
תשובה: אין צריך להכריז, רק לתלות מודעה במקום, ומי שידע לענות כמה ניקובים יש בה – זה סימן.

שאלה: שאלתי עט ממאן דהוא באוטובוס, ושכחתי אותו אצלי. מה אעשה?
תשובה: תרשום מודעה סמוך למקום האוטובוס, ותחכה חדשיים שלשה.

השו"ת מתוך העלון פניני הפרשה, ובאדיבותם.