בשנה זו, בה חל ל"ג בעומר במוצאי השבת, פוסק הגראי"ל שטיינמן כי מותר להסתפר כבר מליל שישי לכבוד שבת. מנגד, הראשל"צ הגר"י יוסף פוסק כי דווקא השנה יש להחמיר ולהסתפר רק מיום שני • כנסו להסבר הלכתי מרתק

מלבד הפולמוס ההלכתי המתעורר כאשר ל"ג בעומר חל במוצאי השבת סביב חילולי השבת, השנה, התעורר דיון הלכתי מרתק הנוגע לשאלה מאימתי מותר להסתפר. מתברר כי יש הבדל הלכתי בין האשכנזים לספרדים בנושא זה.

על פי הרמ"א בסימן תצ"ג סעיף ב', "אם חל ל"ג בעומר ביום ראשון נוהגים להסתפר ביום שישי לכבוד השבת". הגאון רבי מרדכי בונים זילברברג רבה של שיכון ה' בבני ברק, כותב: "שמעתי ממורי ורבי מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א שמותר להסתפר כבר מליל שישי כיוון שזה נחשב לכבוד השבת".

מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל כתב כי פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח), יש להם על מה שיסמוכו.

הראשון לציון, הגר"י יוסף שליט"א פסק היום כי השנה של״ג בעומר חל במוצאי שבת, אף שיש מי שמיקל להסתפר ולהתגלח כבר מיום שישי, מכל מקום, אין לספרדים ובני עדות המזרח הנוהגים איסור בתספורת עד ל״ד לעומר בבוקר להסתפר ולהתגלח ביום שישי. ויכולים להסתפר אך ורק ביום שני ל״ד לעומר בבוקר.

מחמירים יותר, הנוהגים על פי האר"י ז"ל, שנזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר עד ערב חג השבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג. ואפילו לקראת ברית מילה על פי מנהג האר"י אין להסתפר. ורק את הילדים הקטנים בני שלוש נוהגים לספר בל"ג בעומר לפי מנהג האר"י.