מבקר המדינה, יוסף שפירא קובע בדו"ח שפרסם היום כי המשבר במשרד החוץ עלול לפגוע ביכולתו לייצג באופן הולם את האינטרסים המדיניים, ההסברתיים והכלכליים של המדינה; המשרד מעסיק אלפי עובדים מקומיים שאינם כשירים לכך.
מבקר המדינה העיר למשרד החוץ כי "המשך העסקתם של עובדים מקומיים בתפקידי ליבה יצוגיים בחו"ל, הגם שעל פי נהליו הם בלתי כשירים לכך, אינו יכול להוות תחליף למילוי משרות אלו בידי עובדים שעברו הכשרות מקצועיות ייעודיות, ואף עלול להסב נזק תדמיתי משמעותי למדינת ישראל וליחסי החוץ שלה".
נציגויות ישראל ב-103 מדינות ברחבי העולם מתמודדות עם אתגרי השעה בזירה הבין-לאומית באמצעות העסקת 3,286 עובדים מקומיים ישראלים (עמ"י) וזרים (עמ"ז) המבצעים תפקידים מגוונים בתחומי האבטחה, המינהל והתקשוב וחלקם מבצעים אף תפקידי ליבה של השירות הדיפלומטי: הם מנהלים קשרי חוץ עם גורמים בפרלמנט, בממשל, בתקשורת, במגזר העסקי ובחברה האזרחית במדינות השירות, הגם שהם אינם כשירים לכך על פי נוהלי משרד החוץ, ולא קיבלו הכשרה ייעודית למלא תפקידים אלה.
המבקר מצא ליקויים רבים במתכונת ההעסקה הקיימת של העובדים המקומיים בנציגויות הן בנוגע למעמדם התעסוקתי והן בנוגע לתנאי העסקתם, וטען כי ההחלטות הרגולטוריות בעניינם אינן שקופות. העובדים המקומיים אינם מודעים לזכויות שלהם. בבדיקת המבקר בנציגויות לונדון, בפריס ובבריסל עלה כי לעובדים המקומיים לא ניתן מידע על הגורמים המטפלים בענייניהם במשרד ועל זכויותיהם בעניין הגשת תלונות על התנהלות בלתי הולמת של הגורמים הממונים, על העסקה בלתי הוגנת ועל התנהגות פוגענית כלפיהם.
למשרד החוץ אין נוהל גיוס עובדים מקומיים זרים. המשרד גם אינו עוקב אחרי אופן העסקתם ואינו מקיים פיקוח ובקרה על תנאי שכרם ועבודתם. ועדת השכר אינה מעדכנת את תנאי שכרם בתדירות הנדרשת על פי תנודות השכר בשוק העבודה המקומי והעלייה ביוקר המחיה במדינות השירות (במקרים מסויימים שחיקה של השכר עד כדי מחציתו) ובשל כך יש גם קושי בגיוס עובדים מקומיים במדינות מסויימות ויש תופעה של עזיבת עובדים. ישנם עובדים מקומיים שנאלצים להושיט סיוע קונסולרי לישראלים במצוקה בשבתות ללא כל תמורה. ישנן נציגויות שאינן פועלות על פי הדין המקומי בנוגע לתשלומים הנלווים לשכר העבודה ולהטבות הסוציאליות המגיעות לעובדים.
איתור מועמדים פוטנציאליים לאיוש משרות עמ"י בנציגויות – שלא בתפקידי אבטחה – נעשה באמצעים אקראיים ולא שוויוניים. לא פעם פרסמו הנציגויות באופן מזדמן ברשתות החברתיות את דבר קיומן של משרות פנויות. בעבר העיר משרד מבקר המדינה למשרד החוץ ולמשרד ראש הממשלה על ליקויים בנושא זה, אך הם לא תוקנו.
בספטמבר 2016 העסיקו ארבע נציגויות בחו"ל – במיאמי, במוסקבה, בוושינגטון ובטורונטו – ילדי עובדי משרד החוץ במשרות עמ"י. המשרד הסביר בתשובתו כי מדובר במקרים חריגים שאושרו "לאחר בחינת הדברים ובהתאם לצרכי הנציגויות". מן הממצאים עולה כי דרך הסינון הקיימת של מועמדים למשרות עמ"י אינה משקפת הליך שוויוני, הוגן ושקוף, שאותו נדרשות הנציגויות לקיים מכוח עקרונות המשפט המינהלי ולאור החלטות נציבות שירות המדינה.
נמצאו מקרים שתקופת העסקת עמ"י הוארכה מעבר לחמש שנים, שנקבעה כתקופה המרבית. המשרד לא הכין מערך הדרכה והכשרה לעמ"י המגויסים בחו"ל (למעט בתחום הקונסולרי). פרט למדינות בהן אנגלית היא שפת המקום, רוב העמ"י אינם דוברים את שפת המקום שבו הם מועסקים. לדוגמה, בשגרירות ישראל ברומא, מבין 19 עמ"י רק 9 דוברי איטלקית; בנציגויות בבריסל ובפריס מבין 63 עמ"י אף אחד אינו דובר צרפתית. בבייג'ינג מבין 15 עמ"י רק אחד דובר סינית. מבין 20 עמ"י בברלין אף אחד לא דובר גרמנית. מבקר המדינה סבור שמדובר בנקודת תורפה וכי ידיעת שפה היא עניין חיוני שיש לחזקו.
המבקר קובע, כי על המשרד למנוע מצבים שבהם עובדים מקומיים לא יקבלו תמורה עבור שעות עבודתם, ועליו לוודא שבכלל הנציגויות יישמו את הוראות הדין המקומי בכל הקשור לניכויי מס והפרשות סוציאליות משכר העמ"ז.
ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "משרד החוץ מתריע מזה שנים בפני אגף הממונה על השכר ובפני נציבות שירות המדינה על השחיקה החמורה בתנאי ההעסקה של העובדים, על קשיי הקיום שלהם ועל קשיי המשרד בגיוס עובדים.
"נציב שירות המדינה הורה על הקמת ועדה בינמשרדית לבדיקת מעמדם של העובדים אשר השלימה עבודתה ובימים אלה אנו ממתינים לאישור משרד האוצר, על מנת להביא לשינוי מעמד העובדים כעובדי מדינה זמניים בהחלטת ממשלה. במקביל מתקיים מו"מ על שכרם. כידוע, הסמכות לקביעת שכר העובדים ותנאי העסקתם מוטלת על כתפיו של הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר".
