הפרוטוקולים החסויים נחשפים: "מדינה פלסטינית עלולה להמיט עלינו אסון"

לקראת ציון יובל שנים למלחמת ששת הימים, ארכיון המדינה שבמשרד ראש הממשלה, חשף היום פרוטוקולים חסויים הנוגעים למלחמה, במרכזם: החרדה בממשלה ערב המלחמה והמחלוקות - הביטחוניות והמדיניות - בין הבכירים עם סיום הקרבות

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם

לקראת ציון יובל שנים למלחמת ששת הימים, ארכיון המדינה שבמשרד ראש הממשלה, חשף היום את החומרים הנוגעים למלחמה.
בין החומרים פורסמו סטנוגרמות ועדות השרים לענייני ביטחון (דיוני הקבינט) מתחילת שנת 1967 עד סוף יולי של אותה שנה (36 סטנוגרמות סה"כ), פרוטוקולים של ישיבות הממשלה, מסמכים של משרדי הממשלה השונים הנוגעים למלחמה (מסמכים מלשכת ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד הפנים, משרד הדתות, משרד התיירות, משרד המשפטים, משרד השיכון ועוד), חומרים מהארכיונים האישים של לוי אשכול, יעקב הרצוג, עדי יפה, משה ששון והרב שלמה גורן, קבצי סאונד, וידאו, ותמונות.

האוסף מכיל מאות פריטים הכוללים מעל ל-150,000 עמודים. מדובר על כמות גדולה במיוחד, שאת חלקה הדרמטי נעלה כאן בסדרת כתבות מיוחדת. בכתבה הראשונה נעסוק בהתייחסות שרי הממשלה לשטחים שכבשה ישראל במהלך המלחמה

גנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק: "לראשונה מזה חמישים שנה ניתן לעקוב מטווח אפס אחר הדינמיקה בתוך הממשלה הנוגעת למלחמת ששת הימים: מדוע התארכה תקופת ההמתנה ומדוע הוחלט לתקוף; עד כמה הצליחה הממשלה לנהל את המלחמה או שמא האירועים היו מהירים מדי; כיצד התנהל המאבק המדיני באו"ם וכיצד השפיעו האירועים בניו יורק ובארץ אלו על אלו; ומה היו העמדות הראשונות של השרים לגבי עתיד השטחים. על כל אלה ועוד הרבה ניתן ללמוד בחומרים המגוונים שפתחנו הבוקר בפני הציבור הישראלי".

צילום: במחנה. באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
צילום: במחנה. באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
צילום: עמוס צוקר, במחנה. באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
צילום: עמוס צוקר, במחנה. באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

יום למחרת חג השבועות ה'תשע"ז נערכה ישיבת ממשלה בה פתח רה"מ דאז, לוי אשכול, בהתייחסות לרמת הגולן: "אין דומה בעיית ירדן לבעיית סוריה, ואין דומה אפילו בעיית סיני לבעיית סוריה. אני מציע להתחיל מהרמה, היות ואני חושב שאנחנו לא ניישב שם. אנחנו יכולים לבוא אל ג'ונסון (נשיא ארה"ב דאז) ולהגיד רוצים שלום קבע, ושיפסיקו לבלבל את המוח עם המים, 20-25 ק"מ מהגבול לא מחזיקים נשק. ואז באה השאלה איך שומרים על זה ומי ישמור על זה".

מנחם בגין, שכיהן כשר בממשלת החירום שקמה לקראת המלחמה, טען כי יש לשקול סיפוח ליו"ש, בעוד שאת שטחי סיני ניתן להחזיר תמורת שלום עם מצרים (מה שהוא אכן עשה כראש ממשלה). "אנחנו תובעים חוזי שלום. נקודת המוצא היא שהסכמי שביתת הנשק אינם קיימים, ואנחנו רוצים חוזי שלום. אם אנחנו אומרים שזו נקודת המוצא, הייתי מציע שאנחנו נבחין בין ארץ ישראל המערבית לבין חצי האי סיני.

עכשיו השאלה מה יהיה עם הערבים, זו שאלה שצריך לחשוב עליה. הייתי מציע לחשוב על הסדר כזה: כולם אינם יכולים לקבל אזרחות מדינת ישראל. מדוע אינם צריכים לקבל אזרחות? כי אפילו בתנאי שלום, באמריקה, שום אדם אינו מקבל אזרחות לפני עבור חמש שנים, ואנשים אלה לא באו אלינו כל כנפי נשרים של רצון טוב, אלא חונכו במשך תשע עשרה שנה למלחמה ולשנאה.

ניתן להם מעמד של תושבים, זה מעמד מכובד מאוד, יש להם כל הזכויות. מאחר ומדובר לא באנשי רצון טוב, אם נאמר שבמשך שבע שנים יהיו תושבים ולא אזרחים, אני חושב שהעולם יקבל זאת בהבנה מוחלטת, ואז אינם משתתפים בבחירות שלוש הכנסות הבאות, לא הכנסת השביעית, לא השמינית ולא התשיעית. אני חושב שזו צריכה להיות המדיניות, ללא כל בהלה שיהיה מיעוט ערבי יותר גדול. בינתיים יהיו להם עיריות, בתי ספר, מוסדות, תקופה של שבע שנים זה זמן מתקבל על הדעת, ובתום שבע השנים נוכל באופן אנושי לשאול כל אחד מהם האם הוא רוצה להיות אזרח נאמן, או אולי הוא רוצה ללכת למדינת אחרת.

נניח שהרוב המכריע נשאר, אני רוצה לומר שהעובדה היא שהמיעוט הערבי במדינת ישראל לא עשה לנו בשתי המלחמות כל דבר רע. אינני יודע מה בלבו, פה המעשה קובע ולא המחשבה, ביחוד במלחמה זו. יתכן מאוד, שמתוך החינוך הזה, בלי כוח לא היה הדבר אפשרי. אבל הם יודעים את כוחנו. כל הזכרת ההצעות של מדינה פלסטינית, בדרך זו או אחרת, לדעתי עלולה להמיט עלינו אסון, בעוד שצריך שיהיה לנו חזון של איזה שהוא הסכם של איחוד כלכלי עם עבר הירדן המזרחי.

אשר לרצועת עזה. צריך לעשות מאמץ כדי, במידת האפשר, לרוקן את השטח הזה מהפליטים, באופן הומניטארי, ואני סובר שצריך לבדוק את הצעותיו של השר אלון, ליישב את רובם בסביבות אל-עריש. לגבי הרמה הסורית אם אנחנו יכולים להחזיק בה, זה הפתרון הטוב ביותר. שפכנו שם הרבה מאוד דם. שמעתי ש-110 נהרגו, ו-300 נפצעו. צריך לעשות מאמץ ולהסביר לאלה שיכולים להסביר, שאיננו יכולים כך לשפוך את דם בנינו, ובזכות זה אנחנו מחזיקים אותה. הבינותי משר החוץ שיש לקבל הסכמה אמריקנית לזה".

השר יגאל אלון הציע באותה ישיבה את מה שנודע לימים כ'תכנית אלון'. להלן דבריו המלאים: "הבה נספח את הר חברון עד ים המלח, מדבר יהודה פלוס ירושלים רבתי למדינת ישראל, על האוכלוסייה הערבית שבה. יהיה עוד "גליל" אחד. פה אני מקבל את גישתו של השר בגין, שאפשר לחפש דרכים, שהם לא יהוו בעיה פוליטית רצינית, אבל אינני מעלה על דעתי את מסירת הר חברון, גם מבחינה אסטרטגית, גם מבחינה פוליטית, לאיזה שהוא גורם ערבי. אני רוצה לראות זאת כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל.

עכשיו אני מגיע למשולש. אינני מציע להקים מדינה פלסטינית עם כל האטריבוטים של מדינה, אבל אני מציע להפוך את המשולש לאחר מודיפיקציות של מקומות כמו לטרון וכדומה, להפוך אותו לחבל ערבי אוטונומי, ולא למדינה במלוא מובן המילה.

בשורה של עניינים – עניני חוץ, בטחון ועניני כלכלה, הייתי מנתק את החבל האוטונומי הזה מעבר הירדן המזרחי על ידי יצירת "חגורה" ישראלית ריבונית לאורך בקעת הירדן, בואכה הר חברון וים המלח. יש אפשרות לבסס לעצמנו רצועה מטירת צבי ועד לים המלח. אני לא קובע את רוחב הרצועה, זה יכול לנוע בין 5 ל-10 ק"מ, בלי שזה יוסיף אוכלוסין ערבים לישראל, כי השיקולים המספריים של המשולש אינם צפיפות אוכלוסייה.

לעומת זאת, בקעת הירדן יכולה להיות אזור התיישבותי בשביל יהודים שמפריד את המשולש מעבר הירדן המזרחי, ואז החבל האוטונומי הערבי נעשה מובלעת במלוא מובן המלה. ניתן להם אפשרות של טרנזיט לאחד הנמלים, אשדוד או חיפה, לדעתי עדיף חיפה, עם זכויות של שחרור ממכס וכו', ואוטונומיה מלאה בכל מה שנוגע לשפה, לשלטון פנימי וכו'. אבל זה צריך להיות בפירוש במסגרת ובפיקוח על פי חוזה של שנים רבות עם מדינת ישראל. לא אכפת לי שהחבל האוטונומי יקרא פלשתינה, אם זה נוח להם וזה יכול להתקבל בעולם".

בגין, מצידו, התנגד להצעה: "אני רואה סכנה גדולה מאוד בהודעה על חבל אוטונומי, ואסביר מה הסכנה. ראשית, הסכנה היא מיידית, משום שאנחנו עלולים להזמין לחץ לא לחבל אוטונומי, אלא למדינה פלסטינית, כפי שיש באחת ההחלטות של האו"ם. למה לנו להזמין עלינו לחץ זה. זה אותו הדבר במשחק שח, כאשר שני הכלים בידינו. אנחנו נאמר 'אוטונומיה', אז העולם יגיד: היהודים מסכימים כבר לאוטונומיה, למה שאנחנו נסכים רק לאוטונומיה?'. היו דיבורים על שתי מדינות, יהודית וערבית, אז ידרשו להקים מדינה ערבית".

שר הביטחון דאז, משה דין, נשמע מסוייג יותר מכולם: "אני מציע שיהיו הסדרים שיבטיחו הבחנה גיאוגרפית, אבל פרט לירושלים לא הייתי עושה עכשיו שום התיישבות, לא בגוש עציון, לא בערבה ולא בחברון. אני רוצה לבדוק אפשרות של קו גיאוגרפי, שהם שם ואנחנו פה. אם אחר כך תהיה אפשרות לשנות זאת לצרכי מסחר, זה דבר אחר. השר בגין מצד אחד טוען שצריך לתת קצת לחיות. בסדר. זה ענין כל כך מסובך, שאנחנו בעצמנו עוד איננו יודעים איך לכלכל זאת. אני לא רוצה שנכריז על אוטונומיה, כי בשבילי העניין הזה שמיליון ערבים לא יצטרפו לישראל, חשוב לא פחות מהגדה".

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture