לאחר מאבק ארוך שהתנהל בתוך משרד החוץ, מדווח העיתון מקור ראשון כי רוב שגרירויות ישראל בעולם השלימו באחרונה, שנתיים כמעט לאחר שניתנה ההנחיה, את פרסום מסמך 'חוקיות ההתיישבות'.
המסמך מפרט את הנימוקים המשפטיים לתביעת הזיקה של ישראל לשטחי שומרון ויהודה, ובין השאר מצטט את פרופ' יוג'ין רוסטוב, לשעבר תת-מזכיר המדינה האמריקאי, שקבע בשעתו כי "הזכות היהודית להתיישב באזור זהה בכל מובן לזכות האוכלוסייה המקומית להתגורר שם". את המהלך יזמה עם כניסתה לתפקיד סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי, בעקבות הצעה של ארגון 'מטות ערים'.
מנכ"ל משרד החוץ הקודם, ד"ר דורי גולד, גיבה את הצעד. אך למרות ההנחיה שהוציאו השניים, צרור הבעיות שהמשרד סובל מהן הביא לכך שרק בשבועות האחרונים הושלם ביצועה. חוטובלי הורתה על הכנת המסמך כשהתברר לה שרוב אתרי האינטרנט של השגרירויות הישראליות לא מציגים מידע עמדה כלשהי בנוגע להתנחלויות.
מאז מתן ההנחיה נאלצו חוטובלי ואנשיה לעבור דרך חתחתים. בתחילה היו התנגדויות קשות מתוך הדרג המקצועי לתוכנו ולהפצתו. גם לאחר שגובש נוסח מוסכם, שגרירויות רבות נמנעו מלפרסם אותו בנימוקים שונים. חלקם טענו שאינן יכולות לתרגם אותו בשל מחסור במשאבים, ושהמחסור בכוח אדם מעכב את יישום ההנחיה. חוטובלי ואנשיה נאלצו לנהל עימותים רבים עם הכפופים להם במשרד.
סגנית השרה אמרה ל'מקור ראשון' שסוגיית חוקיות ההתיישבות היא מאתגריה החשובים בתפקידה הנוכחי. "העוזרות שלי ואני ניהלנו מאבק סיזיפי במשך שנתיים", אמרה חוטובלי. "באחרונה אפילו היה מי שרצה להעלות את הסוגיה לשולחנו של היועץ המשפטי לממשלה, וזו שגיאה קשה. התפיסה שנוכחותנו ביהודה ושומרון היא 'כיבוש' משחקת לידי האויב. גם אני שואלת מדוע זה לקח שנתיים".
כאמור, בדיקה שערך השבוע ארגון 'מטות ערים' העלתה שרק כעת מוצג המסמך ברוב המוחלט של הנציגויות, ובכלל זה השגרירויות בארה"ב, באיחוד האירופי, באוסטרליה, בקנדה ועוד.
במסמך נאמר בין השאר ש"הנוכחות היהודית ביהודה ושומרון (הגדה המערבית) היא בת אלפי שנים, והוכרה כלגיטימית במנדט על פלסטינה. יישובים יהודיים מסוימים, כגון זה שבחברון, התקיימו במשך מאות שנים תחת שלטון עות'מני, בעוד שיישובים כמו נווה יעקב מצפון לירושלים, גוש עציון ביהודה והיישובים שמצפון לים המלח הוקמו תחת הממשל הבריטי המנדטורי לפני הקמת מדינת ישראל, ובהתאם למנדט חבר הלאומים. רבים מהיישובים הישראליים הקיימים הוקמו מחדש באתרים שהיו בהם קהילות יהודיות בדורות קודמים, כביטוי לזיקה העמוקה והממושכת של העם היהודי לארץ הזו".
בפרק ההיסטורי של המסמך נכתב ש"הניסיון להציג יישובים יהודיים ביהודה ושומרון ('הגדה המערבית') כסוג חדש של התיישבות 'קולוניאלית' על ידי ריבון זר מונע משיקולים פוליטיים. בשום נקודת זמן בהיסטוריה לא היו ירושלים או יהודה ושומרון נתונים לריבונות פלסטינית ערבית". בפרק המשפטי, שתוכנו דומה לעמדה הוותיקה של ישראל, נקבע במסמך שאמנת ז'נבה לא חלה בשטחי יהודה ושומרון.
המסקנה במסמך היא שלישראל "יש תביעות קניין תקפות ביחס לשטח האמור, לא רק נוכח הזיקה ההיסטורית היהודית והנוכחות ארוכת השנים בארץ, ייעוד הארץ כחלק מהבית הלאומי היהודי תחת מנדט חבר הלאומים וזכותה המוכרת של ישראל לגבולות בני הגנה, אלא גם תודות לעובדה שהשטח לא היה תחת ריבונות לגיטימית של מדינה כלשהי ונפל תחת שליטה ישראלית כתוצאה ממלחמת מגן".
עם זאת, ישראל מציינת במסמך המעודכן שהיא "מכירה בכך שגם לפלסטינים תביעות באזור זה. מהסיבה הזו שני הצדדים ביטאו הסכמתם המפורשת ליישב את כל הסוגיות שנותרו במחלוקת, לרבות עתיד ההתנחלויות, במסגרת משא ומתן ישיר ודו-צדדי".
