המטבע התנודתי בעולם זינק מתחילת השנה ב־180%, נגע בשבוע שעבר בשווי של 2,800 דולר ליחידה ואז צנח בכרבע מערכו • מה גרם לזינוק המפתיע בערך הביטקוין ומדוע הוא צנח במהירות כה רבה? חוסר היציבות מהווה תמרור אזהרה שיש לקחת בחשבון

ביטקוין, המטבע הווירטואלי, חזר לאופנה בגדול – אבל האם הוא מתאים לכל אחד?

הביטקוין הוא מטבע סינתטי שהומצא על ידי מתכנת אנונימי המכונה סאטושי נקאמוטו אחרי המשבר העולמי ב־2008. המטרה העיקרית של יוצרו היתה להפוך את המוסדות הפיננסיים למיותרים באמצעות בניית מערכת אנונימית ומוצפנת נטולת מתווכים. העיקרון הוא הביזור, ואין גופים מרכזיים ששולטים במטבע. הטכנולוגיה שבבסיס הביטקוין נקראת בלוקצ'יין, והיא שמאפשרת את רמת האבטחה הגבוהה.

איך זה עובד? כל קצת פחות מעשר דקות נוצר בלוק, מעין יומן המכיל את המידע על כל העסקאות שנעשו בעשר הדקות הקודמות. הבלוק מפורסם ברחבי הרשת בליווי בעיה מתמטית קשה, שמטרתה היא אימות המידע. את הליך האימות, המכונה כרייה, מבצעים משתמשים בעלי מחשבים חזקים המתוגמלים אוטומטית על ידי הפרוטוקול בביטקוין.

הליך זה, למעשה, מכניס כל הזמן סחורה חדשה לשוק. לאחר אימות הבלוק הוא ננעל ומתחבר לשרשרת הבלוקים הקודמים שמאוחסנת אצל כלל המשתמשים. כך, מי שמנסה לבצע מניפולציות, נדרש לפרוץ לכל הבלוקים שאומתו אי פעם כשמיליוני מחשבים בעולם רואים מה הוא עושה.

התדמית השלילית של הביטקוין נובעת בין היתר מהתנודתיות הגדולה שלו. כך לדוגמה, בשבוע שעבר הוא נגע לרגע ב־2,800 דולר ליחידה ולאחר מכן צלל ב־700 דולר. היעדר גוף פיקוח מרכזי הוא אחת הסיבות לשינויים הקיצוניים בערכו, והעליות המשוגעות נובעות מהעובדה שהביטקוין הוא עולם סגור ומוגבל. הפרוטוקול שלו מגדיר כמות כוללת של 21 מיליון מטבעות, כשהאחרון בהם יונפק מתישהו בשנת 2140.

בשנה האחרונה נהנה הביטקוין מכמות גדולה במיוחד של אירועים מהותיים שהשפיעו על הביקוש לו. האירוע הראשון התרחש בשלהי 2016, אז הטיל הממשל הסיני מגבלות כבדות על עסקאות של חברות מקומיות בחו"ל, בעקבות בריחת הון מסיבית מהמדינה. בעקבות כך, וכדי להגן על ההון הכלוא שלהם מפני השחיקה במטבע המקומי, בעלי הון סינים רכשו ביטקוין. בתחילת ינואר 2017 הם היו אחראים ל־97% מהמסחר העולמי במטבע.

בהמשך, באפריל השנה, נכנסה לתוקף ביפן הוראה להכיר בביטקוין כהליך חוקי ואמצעי תשלום. בתוך זמן קצר הצטרפו 260 אלף בתי עסק ביפן לקדחת הביטקוין, מה שהוביל לזינוק בהיקפי המסחר במטבע. בחודש זה, 55% מהמסחר במטבע נעשה ביפן. לשם השוואה, כ־25% מהמסחר בביטקויון נעשה באותו חודש בארצות הברית.

באותו חודש אפריל הודיעה גם רשות ני"ע האמריקאית, ה־SEC, כי היא שוקלת לאשר תעודת סל של מטבעות וירטואליים. ההד התקשורתי והזינוק במחירים הכניסו למשחק שורה של שחקנים חדשים דוגמת קרנות גידור. אבל רגע לפני שגם אתם רצים להשקיע במטבע הוירטואלי. שימו לב לנתון הבא:

הצצה פשוטה על התנודות הפראיות של המטבע הזה מאשרת שכדי לעמוד בהן, המשקיע האמיץ זקוק לקיבת ברזל. בקיצור, זה איננו אפיק ההשקעה לאמא ולאבא הממוצעים. אבל המטבע הדיגיטלי, שדוהר בזמן האחרון, וקובע סדרה של שיאי מסחר, מעורר בכל זאת את סקרנותם של משקיעים טירונים, שאין להם מושג מה זה ביטקוין או blockchain – התיעוד האוניברסלי של כל העברות או עסקאות הביטקוין. כל מחשב עם תוכנת ביטקוין מחזיק עותק מקודד של ספר העסקאות במערכת שלו, וזהו אחד היתרונות של הביטקוין וה-blockchain – הבטיחות שלהם בעיני המשקיע.

הפופולריות הגוברת של המטבע הווירטואלי – שקיים רק בעולם הסייבר – נובעת גם מכך שהוא עלה ב-130% מתחילת שנה זו, וביותר מ-400% בשנה האחרונה, ולכד את הדמיון של אלו שחולמים להתעשר ולא רק לשמור על כספם, כולל לפרוש לפנסיה מוקדמת. כיום קל יחסית לסחור בביטקוין. יישום פשוט, ויש גרסאות רבות שלו, מאפשר ליחידים להעביר ביטקוין מאדם לאדם. יש גם בורסות וחברות רבות שטוענות שהן מאפשרות את המסחר הזה. יש אפילו כספומטים שמאפשרים משיכת מטבעות מסורתיים מארנק דיגיטלי.

משקיעים פרטיים בארה"ב יכולים אפילו להעביר חשבון חיסכון לפנסיה, כמו IRA (חשבון פנסיה אינדיבידואלי) או תוכנית 401(k) עם השתתפות מעסיק ל"חשבון נכסים חלופיים" שכולל ביטוקין. Bitcoin IRA, חברה מקליפורניה, טוענת שהיא מציעה תוכנית פנסיה שמספקת בעלות ישירה על ביטקוין.

אבל התוכנית הזו עלול לעלות לכם ביוקר. החברה הזו מהעיירה שרמן אוקס, גובה עמלה חד-פעמית של 12.5% על חשבון בסך 5-100 אלף דולר תמורת ההזדמנות להחזיק ביטקוין בחשבון דחוי לצרכי מס. העמלה הזו מממנת בעיקר החזקות של ארנקים דיגיטליים. בצד הזכות, אין דמי העברה או חיסול חשבון. הכספים שמורים ב-Kingdom Trust, קרן משמורת שגובה 100 דולר בשנה על השירות שלה, ללא קשר לגודל הסכום.

"יש לנו 400-500 לקוחות, עם חשבון ממוצע של 50 אלף דולר. בדרך כלל מדובר באנשים שרוצים לגוון לנכסים שאין במטבעות מסורתיים, כי הם לא מאמינים בבנקים מרכזיים וחוששים מהיפר-אינפלציה בגלל כל התמריצים המוניטריים של השנים האחרונות", אומר כריס קליין, מנכ"ל Bitcoin IRA.

אבל סמיואל לי, מייסד חברת ניהול הנכסים SVRN משיקגו, אומר שמשקיעים שרוצים להחזיק גם את הביטקוין צריכים להיות זהירים מאוד מאוד. "ביטקוין הוא עדיין נכס תינוקי, של פחות מעשר שנות קיום, והמחיר שלו נקבע על-ידי ספקולנטים", הוא אומר. "שלא כמו במניות, כשהמחירים עולים ויורדים עם מחזורי עסקים, מחירי הביטקוין עולים ויורדים בפרקי זמן קצרים הרבה יותר. המחזורים הללו נמשכים בדרך כלל שנה בערך", הוא אומר.

לפי מייקל האריס, מחבר הספר "ניתוח טכני מוליך שולל", ביטקוין נוטה להיות תנודתי במיוחד. מחיר מטבע זה קרס ביותר מ-90% ב-2011 ושוב ב-80% ב-2015. במילים אחרות, 100 אלף דולר שהושקעו בביטקוין בתחילת 2011 היו צונחים לפחות מ-10,000 דולר בסוף אותה שנה – תנודה שמשקיע רגיל לא יוכל לסבל או לספוג. יועץ השקעות אחראי לא היה מזכיר את המילה ביטקוין באוזני לקוחותיו.

זאת ועוד: הביטקוין חשוף להאקרים, שמנצלים פרצות באתרים מסוימים כדי לקבל גישה לארנק דיגיטלי, למרות הבטיחות המובנית של המטבע עצמו. בינואר 2015, בערך שנה אחרי שהבעיות של בורסת הביטקוין Mt. Gox החלו, מחיר הביטקוין נגע ברצפה של פחות מ-200 דולר למטבע. בפברואר 2014, Mt. Gox שהיתה אחת מבורסות הביטקוין הראשונות ומהגדולות ביותר, עצרה את משיכות הביטקוין ממנה. היא טענה שבאג בתוכנת הביטקוין אפשר מניפולציה בנתוני ההעברות. בשבוע שעבר נסחר הביטקוין לראשונה ב-2,200 דולר. 1,000 דולר שהושקעו בשנת 2010 בביטקוין שווים היום 35 מיליון דולר. תוכלו לבדוק בעצמכם את שער החליפין, לפי הקוד BTCUSD.

מטבעות וירטואלים מבוזרים, דוגמת הביטקוין, אינם מהווים הילך חוקי בישראל והם אינם זוכים לגיבוי של בנק ישראל. מסיבה זאת, בישראל אין חובה לקבל את הביטקוין כתמורה בעבור נכס או שירות והמטבע איננו מפוקח. גופים פיננסיים אינם רשאים לקבל את המטבע, אך בעלי עסקים מסויימים רשאים להחליט בעצמם אם לעשות זאת או לא. בנק ישראל התייחס בפעם האחרונה לנושא ב־2014, אז פרסם חוזר המתריע על הסיכונים שבשימוש במטבעות וירטואלים מבוזרים. יחד עם זאת, רשות המסים פרסמה בחודש ינואר האחרון חוזר המגדיר את הביטקוין כנכס, מה שאומר שניתן למסותו.

מרבית העסקאות במערב מתבצעות היום בצורה אלקטרונית. בפועל, הבנקים לא מעבירים ביניהם מטבעות או שטרות, אלא מסכימים כי כסף עבר. עם זאת, כשהביטקוין יצא לאוויר העולם בשנת 2009 הרגולטורים לא ידעו איך להתייחס אליו, על אף שהוא מייצג את אותו רעיון של כסף אלקטרוני כאמצעי תשלום. ההבדל היחידי הוא שעם הביטקוין אפשר לשלם מבלי לבקש רשות או לחתום על משהו, וככזה הוא מערער על עצם קיומם של המוסדות החזקים ביותר בעולם. כך, לדוגמה, בארצות הברית הטילו עליו תחילה מס כאילו היה רכוש, אחר כך הגדירו אותו כסחורה ומאוחר יותר אפשרו למחזיקים לסווג אותו כהשקעה.

חוסר היכולת של מדינות רבות להגדיר את הביטקוין כמטבע סייע לתדמית השלילית שלו כמגרש משחקים של ספקולנטים מהסוג האמיץ ביותר. ואולי עצם התנודתיות החדה של הביטקוין מוכיחה מדוע הוא איננו מטבע באמת, שכן לא ניתן לבצע פעולות מחזוריות כמו תשלומי משכורות או קניה בסופר כשערך המטבע משתנה בחדות על בסיס יום־יומי.

הבנקים בעולם אמנם לא ממהרים לקבל ביטקוין, אבל הם מתחילים לאמץ לאט לאט את הרעיון שמאחוריו. טכנולוגיית הבלוקצ'יין – המציעה רמת אבטחה גבוהה במיוחד באמצעות חיבור בלוקים המתעדים עסקאות לשרשרת אינסופית – יכולה לתרום לבנקים בייצור מערכות סליקה ותשתיות טכנולוגיות זולות.