רמת החיים בישראל עולה וכתוצאה מכך אנחנו חייבים יותר - כך עולה מנתוני בנק ישראל שמנסה בכל זאת להרגיע כי גובה האשראי למשקי בית בישראל עודנו סביר ואינו יוצר סיכון פיננסי. הכלכלן הראשי מזהיר: עלייה דומה בקצב ההלוואות הייתה בזמן משבר הסאב-פריים

הישראלים צורכים יותר, ורמת החיים עולה בהתמדה, אבל כך גם החובות שלנו – קובע הכלכלן הראשי של משרד האוצר, יואל נוה, בסקירה שפירסם אתמול.

בדיון שנערך בוועדת הכספים אתמול עלה כי חובות משקי הבית בישראל לדיור באמצעות משכנתאות, וכן הלוואות נוספות, חצו לראשונה את רף חצי טריליון השקלים, והם עומדים כיום על 504 מיליארד שקל, עלייה של 23% בשלוש השנים האחרונות. החוב הממוצע למשק בית בישראל (כ־2.5 מיליון) עומד על כ־200 אלף שקל.

עם זאת, בנק ישראל והאוצר טוענים שגובה האשראי למשקי בית בישראל עודנו סביר ואינו יוצר סיכון פיננסי. נציגי שני הגופים אמרו את הדברים בישיבה של ועדת הכספים שדנה ב"הר החובות" של משקי הבית, שחצה את רף חצי טריליון השקלים וממשיך לגדול.

ראש תחום מדיניות מאקרו בבנק ישראל יוסי סעדון אמר ש"מה שמטריד אותנו ואת חברי הכנסת זה הגידול המהיר שחל בחובות. אבל בהשוואה בינלאומית אנחנו במקום נמוך". עם זאת גם הוא הודה שכאשר מתייחסים רק לאשראי הצרכני ללא המשכנתאות "אנחנו לא מהנמוכים בעולם. האשראי הצרכני מטריד אותנו".

הכלכלן הראשי מתריע כי ב־2016 גדל היקף האשראי למשקי הבית בקצב של כ־7.5%, ואילו האשראי שלא למטרות דיור התרחב בכ־9%. הגידול המהיר באשראי למשקי הבית (שלא למטרות דיור) נמשך כבר כ־3 שנים, לאחר 5 שנות צמיחה איטית. הדבר מראה כי תופעת ההתרחבות של הצריכה הפרטית ממומנת, לפחות חלקית, באמצעות אשראי. בגלל היעדר בסיס נתונים מהימן לגבי היקף האשראי החוץ־בנקאי לפרטים, ייתכן שהגידול הכולל באשראי אף מהיר יותר.