נתניהו דרש: לאפשר למתיישבים להישאר תחת ריבונות פלסטינית

ראש הממשלה בנימין נתניהו דרש מממשל אובמה במשא ומתן על מסמך המסגרת ב–2014 להכניס סעיף שלפיו מתנחלים והתנחלויות יוכלו להישאר במדינה הפלסטינית העתידית תחת ריבונות פלסטינית — כך עולה מטיוטות המסמך שהגיעו לידי "הארץ".

על פי הדיווח, האמריקאים הכניסו את הסעיף למסמך, אך לבסוף הוא הוסר לבקשת נתניהו, בשל לחץ מצד יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט ובכירים בליכוד. בכירים ישראלים שהיו מעורבים במשא ומתן על מסמך המסגרת ציינו שסוגיית ההשארה של חלק מהמתנחלים במדינה הפלסטינית נמצאה במוקד דיון פנימי בתוך צוות המשא ומתן הישראלי.

פינוים של מתנחלים והתנחלויות בהסכם שלום עתידי עם הפלסטינים הוא סוגיה פוליטית רגישה ביותר עבור כל ממשלה ישראל, לא כל שכן במקרה של נתניהו, שעבורו המתנחלים הם אחד מבסיסי התמיכה הפוליטיים המרכזיים. רוב החברים בצוות המו"מ הישראלי, ובראשם שרת המשפטים דאז ציפי לבני, סברו כי השארת מתנחלים במדינה הפלסטינית העתידית היא סוגיה תיאורטית בלבד. הן בגלל שספק אם יימצאו מתנחלים שירצו להישאר במדינה הפלסטינית והן בשל העובדה שהשארת מתנחלים במדינה הפלסטינית העתידית עלולה ליצור בעיות ביטחוניות חמורות.

מנגד, נתניהו תמך בדיונים הפנימיים באותו הזמן בהשארת מתנחלים במדינה הפלסטינית בהתנחלויות המבודדות הקיימות שלא יסופחו לישראל. בכירים ישראלים ציינו כי לנתניהו היו אז כמה נימוקים לעמדתו: סיבה עקרונית – אם יש מיעוט פלסטיני שווה זכויות בישראל אין כל סיבה שלא יהיה מיעוט יהודי שווה זכויות במדינה הפלסטינית.

סיבה מהותית – נתניהו סבר כי האפשרות להשארת ההתנחלויות על מקומן במדינה הפלסטינית העתידית תפתור חלק מהבעיות המעשיות הטמונות בפינוי עשרות אלפי מתנחלים מבתיהם. סיבה פוליטית – נתניהו האמין כי שילוב העקרון של השארת מתנחלים או התנחלויות במדינה הפלסטינית העתידית במסמך המסגרת של שר החוץ של ארה"ב ג'ון קרי יסייע לו להתגבר על חלק משמעותי מההתנגדויות הפוליטיות לשיתוף פעולה עם המהלך של קרי וימנע את קריסת הקואליציה.

הבכירים הישראלים ציינו שנתניהו ביקש מהאמריקאים להכניס את הסעיף הזה כאחד העקרונות במסמך המסגרת אותו גיבש שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי. בטיוטת מסמך המסגרת מתחילת פברואר 2014 שהגיעה לידי "הארץ" הופיע סעיף לפיו "ישראלים שיבחרו להישאר במדינת פלסטין יחיו תחת סמכות שיפוט פלסטינית, ללא אפליה ועם זכויות והגנות מלאות". סעיף זה בטיוטה סומן באות האנגלית "I", שמשמעותה כי מדובר בדרישה ישראלית. בטיוטה צוין כי נתניהו מעדיף שבסעיף זה לא ייכתב שהמתנחלים שיישארו בבתיהם יישארו ב"מדינת פלסטין", אלא שבמקום זאת, ייכתב רק כי הם נשארים "במקומם".

פקיד בכיר בממשל אובמה שהיה מעורב בשיחות אמר כי האמריקאים התקשו להבין את התעקשותו של נתניהו, שכן השטח המדובר, קרי ההתנחלויות שלא יסופחו לישראל, יהיה חלק מהמדינה הפלסטינית בכל אחד משני הניסוחים. לדבריו, נתניהו טען כי המלים "ישראלים שיישארו במדינת פלסטין" יהיה בלתי קביל מבחינה פוליטית עבור בוחרי הימין בישראל.

עמדתו של נתניהו היתה הרקע להערה שהופיעה בסוגריים בצמוד לסעיף את השארת מתנחלים במדינה הפלסטינית. "הנושאים ונותנים (האמריקאים) צריכים לבדוק עם ראש הממשלה אם ברצונו לשמור על הסעיף הזה", נכתב בהערה. "הם מאמינים שאם התשובה חיובית, הוא (נתניהו) ידחוף בכוח להשתמש בביטוי ׳להישאר במקומם׳, אלא שהביטוי הזה עומד בסתירה למדיניות ארה"ב, ולכן לא יהיה מקובל גם על הפלסטינים".

למרות שסוגיית השארת המתנחלים במדינה הפלסטינית הופיעה בטיוטת מסמך המסגרת מפברואר 2014, היא נעלמה מהטיוטה המאוחרת יותר ממארס 2014 – אותה טיוטה שהוצגה לאבו מאזן בפגישתו עם הנשיא אובמה בבית הלבן ב-17 במארס. במקומה הופיע בטיוטה ממארס 2014, בחלק העוסק בהכרה הדדית בין ישראל לפלסטין, משפט לפיו שתי המדינות יימנעו מ"אפליה דתית או לאומית נגד אזרחיהן".

בכירים ישראלים שהיו מעורבים במו"מ ציינו כי נתניהו, שמלכתחילה היה זה שביקש להכניס למסמך המסגרת את הסעיף על מתן האפשרות למתנחלים להישאר במדינה הפלסטינית, הוא זה שגם ביקש להסיר אותו. לדבריהם, הרקע לנסיגה של נתניהו היה עימות פוליטי פומבי שהתרחש בסוף ינואר 2014 בין נתניהו לבין בנט.

הבכירים הישראלים ציינו כי נתניהו רצה באותה תקופה לבחון את התגובה בדעת הקהל ובמערכת הפוליטית לרעיון השארת מתנחלים במדינה הפלסטינית. ב-24 בינואר 2014, במסיבת עיתונאים בפורום דאבוס שבשווייץ שעה קלה אחרי שנפגש עם שר החוץ האמריקאי קרי, אמר נתניהו כי אין בכוונתו "לפנות אף יישוב ולעקור אף ישראלי" במסגרת הסכם שלום עתידי עם הפלסטינים.

יומיים לאחר מכן הדליפה לשכת ראש הממשלה לסוכנויות הידיעות הזרות כי נתניהו סבור שיש לאפשר למתנחלים שירצו בכך להישאר בבתיהם תחת שלטון פלסטיני לאחר חתימה על הסכם שלום. בכיר בלשכת ראש הממשלה אמר אז לסוכנויות הידיעות הזרות כי נתניהו מאמין שאין סיבה שלא יהיה מיעוט יהודי במדינה הפלסטינית, כפי שיש מיעוט ערבי במדינה היהודית.

אלא שבלוני הניסוי התקשורתיים של נתניהו נתקלו אז בתגובה חריפה ביותר מימין. בנט תקף בחריפות את הרעיון ואמר כי הוא משקף "אובדן עשתונות ערכי". סגני השרים זאב אלקין, ציפי חוטובלי ודני דנון יצאו גם כן בחריפות נגד הרעיון ופרסמו הודעות ביקורתיות ביותר נגד נתניהו. ההתקפה של בנט על נתניהו יצרה משבר קואליציוני חריף שבשיאו אף הציבה לשכת ראש הממשלה אולטימטום לפיו על בנט להתנצל או להתפטר. האיום עשה את שלו ובנט פרסם התנצלות.

אלא שגם התגובה החריפה של בנט עשתה את שלה. בכירים ישראלים טוענים כי המסקנה של נתניהו מהאירוע היתה שהכללת הסעיף על השארת מתנחלים במדינה הפלסטינית במסמך המסגרת האמריקאי לא פותרת עבורו בעיה פוליטית כפי שחשב, אלא מייצרת בעיה פוליטית חריפה שבעתיים.

הבכירים הישראלים ציינו כי כתוצאה מאותו עימות עם בנט, ביקש נתניהו בפברואר 2014 מהאמריקאים להסיר את הסעיף הזה מטיוטת מסמך המסגרת. לדבריהם, למרות שנתניהו ביקש להסיר את הסעיף מהמסמך הוא לא נסוג באמת מהרעיון של השארת מתנחלים במדינה הפלסטינית וסבר כי ניתן יהיה להעלות את הסוגיה בהמשך המו"מ.

בכיר ישראלי ציין כי כאשר סוגיית השארת מתנחלים במדינה הפלסטינית הועלתה אז בפני הפלסטינים על ידי ישראל או על ידי ארה"ב במסגרת המו"מ, הם לא דחו זאת על הסף. התנאי הפלסטיני היה כי מתנחלים שירצו להישאר בבתיהם יוכלו לעשות זאת רק אם יהיו אזרחים פלסטינים, תחת ריבונות פלסטינית ותחת החוק הפלסטיני – ולא כמובלעות ישראליות סגורות בתוך המדינה הפלסטינית.

מקור המקורב לנתניהו שהיה מעורה בשיחות עם קרי בתחילת 2014 אמר בתגובה לפרטים בכתבה כי עמדתו של ראש הממשלה היתה אז כי עם או בלי הסדר אין לעקור איש מביתו. "באותה תקופה היו הרבה טיוטות ונתניהו לא אישר אף אחת מהן", אמר.