מה עשה סליק של הלח"י בחצר הבית של החזון איש?

במכירה הקרובה יוצעו למכירה בבית המכירות ירושלים של זהב מספר פריטים מעניינים: מכתב של מפקד בריטי לראש עיריית בני ברק ותפילת נשים בשפת האידיש. לסיפור המלא והתמונות
  • רוצה לזכות אחרים ולזכות בעצמך? הכנס עכשיו>>

    תוכן מקודם

  • הפוך פרווה? קל! בואו להכיר את משקה BARISTA המושלם לקפה >>>

    תוכן מקודם

  • "מלטם מכל רעות בזאת השנה" התפילה שחוברה עבור תורמי ועד הרבנים

    תוכן מקודם

  • בעת נעילת שער: הדבר היחיד שישמור עליכם בחתימה

    תוכן מקודם

במכירה הקרובה יוצעו למכירה בבית המכירות ירושלים של זהב מספר פריטים מעניינים: מכתב ממפקד הצבא הבריטי באזור, בחתימת ידו, שנשלח לנשיא המועצה המקומית, ר' יצחק גרשטנקורן, אנגלית, 17.7.1945

המפקד הבריטי מתייחס ל "פעולת זעם" ליד פתח תקווה, ביום שישי האחרון [כנראה פעולות של לוחמי המחתרת] …מספר אנשים עם אקדחים וחומרי נפץ גנובים מסתתרים בפרדסים ממערב ליישוב. המפקד מודיע לו על משימתו לתפוס את הפושעים וכך לשחרר את הקהילה "מכנופיות חסרות אחריות וקנאים אכזריים".

בתקופת פעילות המחתרות ידעה בני ברק פעילות מחתרתית רבה, בהיותה יושבת על הדרך בין פתח תקוה ופרדסיה לתל אביב. רבים מתושבי בני ברק לקחו חלק בפעילות המחתרתית, וב-1947 החלו פעילי אצ"ל ולח"י לבנות את שכונת תל גיבורים במושבה. כידוע גם בחצרו של החזון איש היה סליק של נשק…

מפקד הלח"י יצחק שמיר התגורר בזהות בדויה בבני ברק. עוזרו שאף הוא התגורר שם היה אברהם ליברמן "גדעון". דמותו של "החזון איש" שבתה את ליבו של "גדעון" והוא החל לבקר בביתו ולשוחח עמו. לאחר תקופה מסויימת, החליט "גדעון" לבנות סליק בחצר ביתו של "החזון איש" ובמשך פרקי זמן היה בא לבדוק את שלום הסליק. באחד הלילות יצא "החזון איש" מביתו ותפס אותו "על חם". להפתעתו של "גדעון" הסתפק הרב בנזיפה קלה על כך שלא הודיע לו על כך.

חלפו הימים ולפתע קבל "גדעון" פתק ובו ביקשו הרב לסור לביתו. להפתעתו סיפר לו הרב שבאחד הלילות ראה קבוצת צעירים מסתירים דבר מה סמוך לביתו ושאלו האם ידוע לו על כך. "גדעון" השיב לו שהיו אלה חברי המחתרת שחזרו מאחת הפעולות והחביאו את נשקם. ואז אמר לו הרב: "אני אשמור קצת על זה. ואל תדאג, לא יקרה כלום."

ויש גם פריטים מעניינים נוספים כמו תפילות נשים שחוברו ע"י נשים ב1864!

תחינות הוא השם הכולל של תפילות תחנונים שהתחברו במיוחד לנשים בשפת היידיש, במאמע לשון. הסיבה לכך היתה כפולה: א. הגברים התפללו בעברית שהייתה יותר נהירה להם מפני לימוד התורה, הנשים לעומת זאת שפתם הייתה רק היידיש. ב. התפילות המקוריות היו בעברית ואף אחד לא ההין לשנותן לשפה אחרת, אמנם התחינות היו תפילות שנתחברו בדורות ההן ומראש היה מקום לחברן בשפת היידיש.

התפילות הללו חורזות את מעגל היום ומעגל השנה של האישה היהודיה וכן את המצוות המוטלות עליה ובראשן חנ"ה – חלה, נידה והדלקת הנר. בתחינות הללו גם באיה לידי ביטוי חד צרת הגלות ובקשת ארץ ישראל.

רבות מהתחינות הללו נתחברו בידי הנשים עצמן וביניהן של שרה בת טובים מהמאה ה18, ושל שרה רבקה רחל לאה הורוביץ שעל שמה כינו את קובץ התפילות "אמהות" על שם ארבע שמותיה כשמות האמהות. קונטרס אחד נתחברה על מרת ממלא בת הרה"צ צבי הירש.

התחינות הללו היו עממיות וכך גם היה עם הדפסתן. במאות ה17 – ה19 הופיעו הרבה חוברות – קונטרסים של תחנות כאלו, המהדורות השונות הן רבות, המשותף לכולן שמדובר בהדפסות זולות מאוד, פעמים רבות ללא שער, פעמים אחרות ללא ציון שם המדפיס או המוציא לאור, פעמים רבות מאוד ללא שנת הדפוס, הנייר זול, וההדפסה ברמה נמוכה, הרבה פעמים אין מספור לדפים ופעמים אחרות האותיות מופיעות במקומות שונים על הדפים, ולעתים אותיות הפוכות! השוליים לא אחידים וכן הלאה. מראש הם לא כוונו להיות ספרים מרשימים וגדולים שמיועדים לבית המדרש.

Share on email
שתפו במייל

כתבות קשורות

הגרש"א שטרן בבדיקת אתרוגים • גלריה
הקלידן דוידי נחשון עם המחרוזת הכי שמחה וקצבית לשמחת בית השואבה
חיים יוסי בנט והערשי רוזנבאום במחרוזת סוחפת במיוחד
כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים • תשליך בחצה"ק זוטשקא
הרב פסח שארף בלחן חדש בביצוע ילד הפלא: "שבת קודש"
וְאַנְוֵהוּ • האדמו"ר מנאראל בבחירת ד' מינים
רבבות ישראלים ב-500 מניינים פתוחים של שלוחי חב"ד • צפו
שְׁמַע קוֹלֵנוּ • הגרי"מ ארלנגר בתפילה בשריד בית מקדשנו
עשי"ת: מרן הגר"ח קנייבסקי בבדיקת ד' מינים
וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר • האדמו"ר ממודז'יץ בכיסוי הדם
זֶה כַּפָּרָתִי • האדמו"ר מפרמישלאן במנהג הכפרות
כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא • תשליך בחצה"ק נדבורנה
יִכְבּוֹשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ • תשליך בחצה"ק נדבורנה ירושלים
ראש ישיבת הרשב"י מסר שיחת הכנה ליום הכיפורים • גלריה
אב"ד סאנטוב בביקור אצל גאב"ד ירושלים • גלריה
הרב יוסף חיים אוהב ציון בעניני יוהכ"פ וסגולות ליוהכ"פ • צפו
כַּפֹּת תְּמָרִים • ראב"ד ירושלים בבדיקת לולבים
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו

5 תגובות

  1. הנה החזון איש למרות מלחמתו בחילוניים שלא ינהיגו את היהודים,
    מ"מ לעניין ביטחון, שמח שהם פועלים.
    ובדיוק כפי שהחכמים בזמן המצור על ירושלם קבעו צום ביום שהבריונים לא הצליחו על הרומאים והחומה נפרצה, ולמרות שלא לחמו, אך רצו שילחמו וקבעו צום כשלא הצליחו.
    כך היום צריך להיות היחס, לדאוג שההנהגה תהיה חרדית, ויחד עם זה לעודד את צבא ישראל, לקבוע יום טוב בזמן הצלחתם, וחלילה תענית בזמן כשלונם. {שהיה! לא יהיה יותר בעזרת השם אוהב ישראל!!!}
    ואותם שלא מסכימים עם מה שכתבתי, שלא יצומו בי"ז בתמוז, רק שישמחו שהבריונים נפלו…..

  2. הדבר מוסכם על כל גדולי התורה שלא "לקבוע יום טוב" בזמן הצלחתם, לא ביום העצמאות ולא ביום ירושלים ולא באף יום אחר.
    את טענותיך אתה יכול להפנות אליהם. אבל אנא אל תדבר בשם השו"ע.

  3. למגיב האחרון שכתב "הדבר מוסכם על כל גדולי התורה שלא "לקבוע יום טוב" בזמן הצלחתם, לא ביום העצמאות ולא ביום ירושלים ולא באף יום אחר".
    ברור שלא, הרי כל רב גדול ככל שיהיה שיגיד דבר כזה, אוטומטית הוא כבר לא מ"גדולי התורה" שאחרת איך אמר דבר כזה?
    (למען הסר לזות שפתיים – אני אישית איני אומר הלל או חוגג ביום העצמאות או ביום ירושלים, עפ"י הוראת רבותיי, אך אינני מזלזל ח"ו במי שנוהג כך על פי רבותיו)

  4. בובות המשחק של היום הם קצת שונים, א. השלטון שייך לחילונים ולא לחרדים ב. הבריונים של היום זה סאטמר שאינם רוצים להשלים עם האויבים בדרכי שלום אלא להלחם בהם ג. לא על כל צרה קובעים תענית וימים טובים… ד. אם גדולי הדור היו סבורים שצריך לקבוע תענית/יום טוב היו קובעים כפי שהם לא מתייראים בנושאים אחרים. ואידך פירושא זיל גמור

סגור לתגובות.

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו