עינא בישא, אוזן לכותל / אברומי נויבירט

הוא חושש מעינא בישא ברמות היפוכונדריות והוא טרוד רוב זמנו בלהסתיר את הצלחתו: לובש בלויי סחבות, קונה בחנויות יד שניה, קורא בעיתון של השכנים, מעשן רק נובלס, ולעולם לא יספור כסף מול זוג עינים שלא שייך לו.

אפס כי לצורך משלח ידו המשגשג כשיפוצניק בעל מוניטין, רכש רכב גדול ולבן מדגם 'טרנספורטר' – על כן במקוריות יוצאת דופן טרח והדביק על דפנות האוטו מדבקות של אלבר. מדבקה על כל דלת. כיוון שרצה להדביק גם על תא המטען ולא נשארו לו מדבקות של אלבר, הדביק על הבגאז' מדבקה של אלדן לשם ולתפארת.

אלבר ואלדן, 'האין זו סתירה מיניה וביה' שאלתי אותו. 'זה כדי לבלבל את השטן' ענה ברצינות תהום רבה ועדיין לא נחה דעתו עד שלקח מברג, נעץ אותו בדופן ועיטר את האוטו לכל אורכו בשריטה מרשימה, למען יאבד הרכב מזוהרו ולא תפגע בו עין דלת אמצעים.

על המראה הקדמית מעל הדשבורד תלה לראוה חמסה מתכתית בעלת מום שאגודלה וזרתה שוים בגודלם ופיתוחי טורקיז מעטרים אותה, כהגנה מפני עיניים בישות, ועל מנת לא להשאיר קצוות פתוחים הוסיף לצידה זוג קוביות משחק משתלשלים כסגולה לאספקה סדירה של מזל ושפע.

כשאני מאחל לו 'שתסע בדרכים טובות ושתחול הברכה בדוושת התאוצה, הוא עונה כמתנצל 'שמע זה לא קאדילאק, זה בסך הכל רכב גדול שיאפשר לי להעמיס בו את כלי העבודה והצנרת שתופסים הרבה נפח. ואני מעיר לו כנפגע. 'מה קורה איתך, אתה באמת חושב שעיני צרה בך?! אדרבה. אני מפרגן לך בכל לבי'. ומדוע שלא אפרגן לו את הרכב שקנה מיד רביעית, חרוש כבישים וטסטים, והמטראז' נמדד ברבבותיו. אז מה אם האוטו משמיע קולות מרשימים של רכב שטח. ברור לכל דיירי הרחוב שהרעש נובע מבעיה בקרבורטור. ובכל זאת, טוב עשה כשהדביק 'אלבר' כי לעולם אי אפשר לדעת מיהם צרי העין שמקיפים אותו. כך הוא מוגן מכל פלישה חוץ עינית.

כששואלים אותו בשיחת חולין, נו, איך הולך עם העסק, הוא נאנח ואומר 'בעצב תאכלנה ובזעת אפיים'. והשומע מניד ראשו ברחמים, ובלבו מאחל לעצמו את צינורות השפע והאינסטלציה של השיפוצניק, שיוסטו אל חשבון הבנק של מי שמגלגל איתו שיחה כרגע.

כסף הולך לכסף אומרת הקלישאה, ופעם, במהלך שיפוץ שערך בביתו, בעת שהחל לשבר את הקיר הדק שמפריד בין הסלון למרפסת, מצא בחלל הדופן מעטפה חומה ומאובקת. בתוכה נחה ערימת ניירות ישנים ירוקים-אפורים מסוג בנג'מין פרנקלין, כשהם סדורים האחד על חברו. דא עקא שאוזנים לכותל והשמועה עשתה כנפים, וכשניסו לשאוב ממנו מידע רק ביטל ואמר 'אנשים תמיד מגזימים. תאמינו לי שלא היה שם מי יודע מה. ודאי שלא חצי מליון כמו שטוענים מפיצי הרכילות בשכונה'.

ויהי היום, ובמהלך עבודתו בהתקנת מרזב, מעד מהסולם ונפל מאיגרא רמא – גג הרעפים בקומה השניה, לבירא עמיקתא – פח האשפה הפעור שבחצר הבנין, ויבלע אותו ואת כל החמסות אשר עליו ויחלצוהו משם ויפנוהו לבית החולים הקרוב.

קבוצה ממכריו התארגנו לבקר אותו. הצטרפתי אליהם. כשנכנסנו לחדר בו אושפז וראינו אותו מקובע לסד וארבעת גפיו תלויים על חוטים כבובת מריונטה, חישבתי לבכות, אך הוא כהרגלו התאמץ להמעיט מערך הענין. 'שמעו' הוא אמר בעמל רב ובתנועת ביטול, 'זה לא כמו שזה נראה. הפציעה לא רצינית, אמר בקול שכמעט ואינו נשמע. 'סך הכל זעזוע מח ובורג קטן שהוחדר לקרסול. האשפוז גם הוא לא אמור להימשך הרבה זמן, ודאי לא שנתיים כמו שאומרים ברחוב, סיכם חלושות.

כבר לא יכולתי לשאת יותר את מאמציו המרובים להפחית מחומרת פציעתו, רכושו וכל אשר לו. אני אמנם מפרגן בטבעי ונתברכתי בעין טובה, אבל אני מכיר טוב טוב את אופי חבריו שהגיעו לבקרו. צרי עין וקנאים אחד אחד. הם ללא ספק מאחלים לו ברגים למכביר בקרסול ובברכיים, חישוקי פלטינה באגן הירכיים, ופיזיותרפיה על חשבון הבית למשך שלוש השנים הקרובות. אך כמובן שמפיהם לליבם לא גילו ובמקום זאת איחלו לו רוב נחת, אריכות ימים והחלמה מהירה. צבועים שכמותם. עם חברים כאלה אפשר להבין מה גרם לו לחשוש מעינא בישא.

משום מה נעכר פתאום מצב רוחו, וכדי להפשיר במקצת את האוירה התחלנו לשיר סביב מיטתו את השיר של שמעלצר 'כל מאן דקפיד קפיד קפיד קפדי בהדיה. למשמע השיר נתרככו תוי פניו והוא ביקש שנחזור על כך. חזרנו. כל מאן דקפיד קפיד קפיד קפדי בהדיה. נאך א'מאל. כל מאן דקפיד קפיד קפיד קפדי בהדיה. השירה נמשכה שעה ארוכה בה חזרנו על הקטע שוב ושוב. לבסוף נחה דעתו, וכשבת שחוק נסוכה על פניו והמילה קפיד על לשונו, נפח את נשמתו.

אדם טוב היה. נהנה מיגיע כפיו, עשה מלאכתו באמונה והשאיר אחריו מליונים. אתם שומעים?! מליונים!!!

בלי עין הרע.

למחרת התברר שהוא לא מת אלא רק נרדם. הוא לא יודע איזה עין הרע מחכה לו כשיחזור הביתה.

טורו של אברומי נויברט התפרסם בעיתון 'בקהילה'