מדי יום, לפני 'אשרי' בתפילת ותיקין, {או לפני הוצאת ספר תורה בשני וחמישי}, אומר מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז שליט''א הלכה יומית לתלמידים ולציבור המתפללים. היום למד בהלכות ברכות, על ההבדל בין ברכת העץ, האדמה והמוציא לחם מן הארץ

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה רבנו מאיר מאזוז שליט"א

יום ראשון ט"ו תמוז תשע"ז יום פטירת רבנו ה'אור החיים' הקדוש.

על פירות העץ מברכים 'בורא פרי העץ'. ותיבת 'פרי' זה לא רק לשון יחיד, זה כולל גם לשון רבים. בתנ"ך אין מלת פירות, אלא רק בלשון חכמים. וא"כ, מלת 'פרי' שאומרים בברכה {בורא 'פרי' העץ}, הכוונה פירות, כל סוגי הפירות.

על פירות האדמה, מברכים 'בורא פרי האדמה'. ולמה לא מברכים – בורא פרי 'הארץ'? כי המלה 'ארץ' משובחת יותר, ולכן השאירו אותה בשביל הלחם, שמברכים עליו 'המוציא לחם מן הארץ'.

לחם חשוב יותר, ולכן אומרים בו 'ארץ'. ועוד יש טעם אחר שמברכים 'המוציא.. מן הארץ' על הלחם, כי החיטה עיקרה בארץ ישראל. אם (האל"ף בצירי) החיטה היא בארץ ישראל.

זה אמר מרן החיד"א מדעתו, והתגלה מאה שנה אחריו שזאת האמת. חוקר בשם אהרונסון גילה את הדבר הזה. לכן אומרים: 'המוציא לחם מן הארץ' – הארץ – בה"א הידיעה, כלומר; הארץ הידועה, שהיא ארץ ישראל. ואילו 'האדמה' כולל כל העולם כולו, כל מה שיוצא מן האדמה, ולכן אומרים: בורא פרי 'האדמה'.