תושב רמלה – נהג בעירו במשאית מסוג מיצובישי, עת שניידת משטרה, שהציבה מחסום באחד מרחובות העיר, הבחינה כי המשאית שבה נהג פנתה שמאלה לרחוב ללא עצירה בתמרור עצור הנמצא לפני ביצוע הפנייה.
שוטר בניידת כרז לנהג המשאית לעצור בצד הדרך, ובחילופי הדברים בין השוטר לנהג – טען הנהג כי רישיון הנהיגה שלו לא נמצא ברשותו. בדו"ח אותו רשמו השוטרים לנהג צוין כי הנהג נראה לחוץ, מזיע ומגמגם. כשהשוטר ביקש מהנהג תעודה מזהה, התחזה הנהג לאדם אחר ומסר מספר זהות השייך לקרוב משפחתו.
גם משנשאל הנהג לכתובת מגוריו, הוא מסר כתובת כוזבת, וכן מספר טלפון שגוי. על פי רישומי השוטרים, הנהג הגדיל לעשות, וכאשר השוטרים עימתו אותו עם העובדה כי קיימת חוסר ההתאמה בין דמותו לבין התמונה בתעודת הזהות אותה מסר – דבק ההג בגרסתו השקרית. בדו"ח השוטרים נמסר עוד – כי במשאית נמצא ארנק – אך הנהג סירב לבקשת השוטרים לפשפש בו – כי לדבריו הארנק שייך לסבתו.
רק בתחנת המשטרה גילה הנהג לשוטרים את זהותו האמיתית
בשל גרסתו המפוקפקת, והתנהגותו המחשידה, החליטו השוטרים לעצור הנהג והוא הובא לתחנת המשטרה בעיר רמלה. בתחנה התבקש הנהג לפתוח את "הארנק של סבתו", ושם נתגלתה תעודת הזהות האמיתית שלו, עם תמונתו העדכנית.
השוטרים גילו תוך זמן קצר את הסיבה מדוע ניסה הנהג להסתיר את זהותו. במסוף המשטרה נמצא כי אין לנהג רישיון נהיגה תקף משנת 2003, ובפרטי הרישיון – הוא מעולם לא הוציא רישיון נהיגה על משאית. הרישיון שהיה לנהג בעבר הראה, כי הוא היה רשאי לנהוג ברכב עד 4000 ק"ג בלבד, תיאור רישיון רכב: עד 3.5 טון.
התביעה המשטרתית מיהרה להגיש כתב אישום נגד הנהג – ובו הוא הואשם בשלושה סעיפים: תוקף רישיון הנהיגה פקע ועברו למעלה מ-6 חודשים מיום פקיעת תוקפו (למעשה, הנאשם נהג ללא רישיון תקף במשך 13 שנים) – עבירה לפי סעיף 10א' לפקודת התעבורה; נהיגה ברכב ללא ביטוח – עבירה לפי סעיף 2א' לפקודת ביטוח רכב מנועי, וסירוב להגיד שם או מען והגדת שם או מען כוזבים – עבירה לפי סעיף 62(4) לפקודת התעבורה. המדינה תבעה עונש לנהג של מאסר בפועל, פסילה ארוכה של שנה לפחות, פסילה על תנאי וקנס.
בדיון שהתקיים לאחרונה בבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה, טען עו"ד עופר חורש – אשר ייצג את הנהג – כי עד לאחרונה ובמשך תקופה ארוכה הנאשם היה חולה ושהה בשיקום. לדברי עו"ד חורש, על הנהג רבצו עד לא מזמן חובות כבדים ולכן הוא לא הוציא רישיון נהיגה במשך שנים ארוכות.
"אך ורק בגלל הסיבה הכלכלית, משרד הרישוי לא חידש לנאשם את רישיון הנהיגה", טען עו"ד חורש. "העבירה האזרחית של אי תשלום למדינה הפכה את הנאשם לעבריין פלילי". לדברי עו"ד חורש, הנאשם הוציא בינתיים רישיון נהיגה למשאית ואוחז כיום ברישיון נהיגה תקף עד 2025.
עוד טען עו"ד חורש בדיון כי הנאשם השתקם כלכלית ב-13 השנים שחלפו מאז פג תוקפו של רישיון הנהיגה שלו, נולדו לו שני ילדים, והוא עובד בקו חלוקה של ירקות ומתפרנס מרישיון הנהיגה. "אם תוטל על הנאשם פסילה, הוא יכנס שוב למעגל שבו היה".
ביהמ"ש: "מדובר במעידה ראשונה מסוגה של עבירה זו"
כבוד השופטת רות רז שדנה בתיק קבעה, כי אמנם לנאשם הרשעות קודמות אך מרביתן ישנות, ואין לחובתו הרשעה בעבירה דומה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף. "מדובר במעידה ראשונה מסוגה של עבירה זו", דברי השופטת.
השופטת גם ציינה כי מתחשבת במקרי פסיקה שונים אותם הציג בפניה עו"ד חורש, לפיהם במקרים מסוימים לא הטילו בתי המשפט רכיבים של פסילה בפועל – כל מקרה עם נסיבותיו המיוחדות.
לאור כל זאת ובשקלול כל הנתונים, מצאה השופטת רז לנכון להשית ענישה ברף התחתון של מתחם הענישה על הנאשם: חודש מאסר על תנאי למשך שנה – שהנאשם לא יעבור עבירה של מסירת שם או מען כוזבים או נהיגה בזמן פסילה. בנוסף, שלושה חודשי פסילה בפועל, שלושה חודשי פסילה על תנאי למשך שנתיים, וקנס בסך 1500 שקלים.
יפה על ההתחשבות.
צריך להחמיר את הענישה בעבירות מסכנות חיים.
נכון שמי שלא שומע לחוק בדבר אחד לא מקשיב בדבר שני… אבל…
יש לו מזל שהוא לא חרדי.
מזל לחרדים שהוא לא היה חרדי!