Share on whatsapp

הלכה ורפואה: חובת ההשתדלות לקבל טיפול מרופא מומחה

חולה הזקוק לניתוח דחוף, ובמקום מגוריו ישנם רופאים טובים אך לא מומחים, ואילו בעיר אחרת קיים בית חולים עם רופאים מומחים. האם ועד כמה מחויב החולה להתנתק ממשפחתו ולנסוע למקום רחוק עבור רפואה טובה יותר למחלתו? / הרב יעקב וינר
  • האלמנה הטרייה חושפת את מצבה הכלכלי הקשה

    תוכן מקודם

  • "נקרע לי הלב" הפרמדיק שטיפל ברב פרוש ז"ל

    תוכן מקודם

  • אם אתה משמח את שלי

    תוכן מקודם

  • "מודים על כל איבר שחוזר לתפקד" מיטל בטור מרגש

    תוכן מקודם

כבוד הרב, שלום וברכה!

אני חולה במחלה נדירה וזקוק לניתוח מורכב. בבית החולים שבמקום מגורי ישנם רופאים טובים, אך הם אינם בעלי ניסיון בטיפול במחלתי, ורק בעיר הרחוקה מביתי מרחק רב ישנם רופאים מומחים, בעלי ניסיון וסיכויי הצלחה גדולים בסוג הניתוח שעלי לעבור.

שאלתי היא: האם לצורך שיפור הסיכויים אני מחויב לנסוע למקום הרחוק מביתי וממשפחתי וכל מכרי, או שעדיף שאשאר במקום מגורי כדי שקרובי וידידי יוכלו לבקרני ולעודדני?

תשובה: ראשית עלינו לדעת שישנה חובה על כל חולה ללכת אל הרופא בכדי להתרפא, שנאמר (שמות כא, יט) "ורפא ירפא", מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא. ואמנם מחובתנו להאמין שהרופא הינו שליח של הקב"ה, שהוא הרופא כל בשר, ועל כן תיקנו חכמים לומר בכל עת שנכנסים לקבל רפואה מרופא: "יהי רצון שיהא עסק זה לי לרפואה, כי רופא חינם אתה".

והנה, במסכת סוטה (דף יב.) מובא, שכאשר יוכבד אם משה רבנו הניחה את בנה התינוק בתוך תיבה על היאור, היא לא הכינה תיבה מעץ חזק ומשובח, אלא מחומר הנקרא "גומא", חומר רך וזול יותר מעץ, והיא עשתה זאת מטעמי חסכון בממון. וביאר המהרש"א (חידושי אגדות שם), שה"תיבת גומא" הספיקה עבור שמירת חייו של משה הקטן, אלא שהעצים חזקים יותר ובהם היה נשמר עוד יותר, ויוכבד חסכה ולא הכינה תיבה מעץ, מאחר שעל פי ההלכה אין צורך בהוספת חומר חזק לשיפור הבטיחות כאשר קיימת בטיחות סבירה.

ומדבריו למדנו, שאין חובה להשתדל עבור הצלת הגוף, כאשר יש לפנינו הצלה זולה ובטוחה, אף שאינה הבטוחה ביותר. ואמנם נראה, שבריפוי מחלות יש לנהוג כדבריו דווקא כאשר המחלה פשוטה ודרכי הטיפול בה ידועים ומקובלים, אבל במחלה נדירה שרק לרופאים המומחים יש את הניסיון באותו טיפול, יש לחזר אחריהם אפילו אם הם מצויים במקום רחוק. וכן נראה מדברי השולחן ערוך (יו"ד סימן שלו), שכתב: "לא יתעסק ברפואה אלא אם כן הוא בקי, ולא יהיה שם גדול ממנו, שאם לא כן הרי הוא (הרופא) שופך דמים". משמע, שרופא שאינו בקי בריפוי מחלה מסוימת, אין ללכת אליו על אותה מחלה.

לסיכום: במחלה נפוצה, נראה שאין חובה להשתדל השתדלות יתירה בחיזור אחר רופא מומחה, אם במקום קרוב ישנו רופא משפחה, או רופא בית חולים טוב המצליח במלאכתו בדרך כלל. אך במחלה שדרך הטיפול בה אינו ידוע לרבים, ורק למעט רופאים המומחים יש את הידע והניסיון הדרוש לטיפול, חובת החולה לחזר אחריהם ואף לנסוע למקום רחוק בכדי שיטפלו בו.

הכותב – הרב יעקב וינר שליט"א, עומד בראש מוקד רפואה והלכה, אשר נותן מענה בשאלות הלכתיות רפואיות.

כתבות קשורות

הרב יוסף חיים אוהב ציון • מעלת יום ט"ו באב
סיום מסכת אלו מציאות בתלמוד תורה בעלזא בית שמש
ט"ו באב: מרן שר התורה בחן אתרוג כמנהג אביו מרן ה'סטייפלער' זי"ע • גלריה
ומשפע מצות תפילין • שמחת הבר מצוה לבן המשפיע רבי צבי אלימלך פריזנד
וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה • האדמו"ר מלוצק בתפילה בכותל המערבי
אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב • שמחת הברית בחצרות סאווראן - מישקולץ
איך זוכים לילדים תלמידי חכמים • הרב יחיאל מאיר צוקר • צפו
כח התפילה שובר הרים • המגיד הירושלמי רבי אשר דרוק • צפו
פנינים לפרשת השבוע • הרב יוסף חיים אוהב ציון • צפו
תּוֹרָה מִצִּיּוֹן • הגרש"מ עמאר בשיחה על פרשת ואתחנן
הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • הילולת מחבר השיר "בר יוחאי"
פרשת ואתחנן • צפו בשיחתו של רבי בן ציון מוצפי שליט"א

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן