מדי יום, לפני 'אשרי' בתפילת ותיקין, {או לפני הוצאת ספר תורה בשני וחמישי}, אומר מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז שליט''א הלכה יומית לתלמידים ולציבור המתפללים. היום סיפר על חידוש מיוחד שהתחדש לו היום, "וזה שווה לי מיליונים", כלשונו

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה רבנו מאיר מאזוז שליט"א

יום רביעי י"ח תמוז תשע"ז

היום מרן שליט"א אמר חידוש על פרשת השבוע.

אגיד לכם חידוש יפה שהתחדש לי היום. בשבילי הוא שווה מיליונים, בשבילכם אולי שווה כמה גרושים… אבל אגיד לכם את החידוש.

בפרשת 'במדבר', כל הפקודים של ישראל – המניות של עם ישראל, כולם מסתיימים או במאות שלמות או בחמישים. ובאמת, לא יכול להיות שכולם היו בדיוק. כי מסתמא, לפעמים נשארו תשעים (מעל המספר העגול), לפעמים נשאר עשרה, רק שהפסוק מעגל. את זה למדנו מהרא"ש סוף מסכת פסחים, שכותב שם שהתורה מעגלת לפעמים את המספרים, והביא שם כמה דוגמאות לזה. ויש עוד דוגמאות, חוץ ממה שכתב הרא"ש. אחת הדוגמאות היא מסוף ספר שופטים, ששם הנביא אומר, שמספר הנופלים משבט בנימין הוא: עשרים וחמישה אלף ומאה, ובסיכום – בסוף הפרק, אמר עשרים וחמישה אלף בלבד. ואיפה המאה? אלא צריך לומר שהנביא עיגל. הפסוק עיגל. מאה לעומת עשרים וששה אלף, זה קצת, ומעגלים את זה.

אז גם בפרשת 'במדבר' וגם בפרשת 'פינחס' כל המספרים עגולים, ויוצא מן הכלל – שבט ראובן. עכשיו קראנו את זה בחק לישראל, שמספר בני שבט ראובן הוא – "שבע מאות ושלשים". למה אמר שלשים?! תעגל, תעשה שבע מאות וחמשים. אלא אפשר להסביר את זה על פי הלכה בדין רוב. הרב עובדיה אמר משהו יפה: יש שאלה, למה אנחנו בודקים את הריאות בבהמות {בעופות כמעט לא בודקים}, הרי כל דבר הולכים אחר הרוב, ורוב בהמות כשרות הן, אם כן למה בודקים? אז אמרו הפוסקים, בגלל שזה 'מיעוטא דשכיח', כלומר מיעוט שהוא מצוי. אמנם זה בגדר מיעוט, אבל זה מצוי יחסית.

כמה זה מיעוט המצוי? לאשכנזים יש כמה דיעות בזה, כשההבדל בין דיעה אחת לשניה הבדל שמים וארץ. יש אומרים אחוז אחד מתוך עשר אלף – זה נקרא מיעוט המצוי, וזה לא יכול להיות! הרב 'משכנות יעקב' אומר: עשר אחוז זה מיעוט המצוי, והביא לזה ראיה, והתווכחו על הראיה שלו, לא משנה. הריב"ש (ר' יצחק בר ששת – אחד הראשונים) אומר שמיעוט המצוי זה 'קרוב למחצה'. הרב עובדיה אומר, לפי הריב"ש זה שלשים אחוז, אם הטריפות מצויים שלשים אחוז – צריך לבדוק את כולם, ואם לא – תסמוך על הרוב. מאיפה למדנו שלשים אחוז? הנה, מכאן, מהפסוק שהזכרנו. הפסוק ראה שנשאר שלשים (יותר על המספר העגול) שזה סמוך למחצה – סמוך לחמישים, לכן הפסוק הזכיר אותו ולא עיגל את המספר, כי זה כבר מיעוט המצוי וחוששים לזה, ולכן זה מספר חשוב שצריך לכותבו, כמו שמציינים את המספר חמשים. אבל אם היה נשאר (מעל המספר העגול) פחות משלשים, לא היה מזכיר אותו, כי לא חוששים לזה כלל, ואינו מספר חשוב שצריך לציין אותו. וזו ראיה נפלאה.

אמנם למעשה, הרב עובדיה מחמיר אף בעשר אחוז. אבל יש מחמירים בצורה לא מובנה, במחילת כבוד תורתם. אמרו בשם הרב וואזנר, שאם שוחטים עשרת אלפים עופות ביום, ובאחד מהם נמצא שצומת הגידים שלו פסול – חייב לבדוק את כל העופות. וזה לא יעלה על הדעת. כי אם כן, אין לדבר סוף! וכי אם נשחוט מאה אלף עופות, ונמצא אחד טרף, כל ה-מאה אלף יהיו טרף?! קשה מאד לומר כן.

לכן, להלכה, לפחות מחמירים בעשר אחוז. אבל פחות מזה – לא מחמירים!!!