מאחורי החלטת ממשלת גרמניה לדחות את עסקת הצוללות הבאה עם ישראל עומדת משמעות אסטרטגית בעייתית לטווח הארוך. ."הכלל הוא שמי שרוצה להחזיק יכולת משמעותית בים, צריך לפחות חמש צוללות. לשלוש צוללות הדולפין הראשונות שנקנו יש אורך חיים של בערך 30 שנים. המדידה מתחילה מהרגע שבו המצברים שלו הורטבו לראשונה", מסביר הפרשן הצבאי של ערוץ 10, אלון בן דוד..
בן דוד מפרט: "החישוב הוא פשוט: הצוללת הראשונה נקנתה ב-1996, מה שאומר שסיום השימוש בה יהיה ב-2026. 'לוויתן', שנקנתה שנה אחת אחרי זה, תסיים את תפקידה בחיל הים ב-2027. אותו הנוהל לגבי הצוללת 'תקומה', שתצא מהמערך ב-2028.
בניגוד למטוס, שאפשר להאריך את חייו על ידי תיקונים ושיפורים שונים, גוף של צוללת, שאמור לעמוד בלחצים אדירים, הוא לא משהו שאפשר לשפץ ולהחזיר לשימוש. צוללות נוספות שנמצאות במערך הן 'תנין' שנכנסה ב-2014, ו'רהב' שנכנסה ב-2016. לצוללות האלה תצטרף הצוללת 'דקר' ב-2018".
במצב הדברים הנוכחי, אם העסקה תדחה זמן רב מעבר למועדה המקורי, עלול להיווצר "חור" שיותיר את ישראל חשופה במידה לא מבוטלת. "לוקח עשור לתכנן ולבנות צוללת חדשה, ועל כן אם רוצים לשמר צי של חמש או שש צוללות, ולהחליף את הצוללת הראשונה או השנייה, נדרש כעת להתחיל את העבודות, כדי לקבל את צוללת מספר שבע. לכן ההשהיה הגרמנית של ההבנות היא לא הרסנית, אבל אם היא תימשך יותר מידי זמן, זה עלול ליצור פער שיגרום לישראל לרדת מהמינימום הנדרש", אומר בן דוד.
