רשת האופטיקה פרסמה מבצע על משקפי ראייה בסכום של חמישים ש"ח, אך בפועל לא ניתן היה לקנות משקפיים תמורת סכום זה. אחרי סאגה משפטית ארוכה, בית משפט המחוזי קבע כי אופטיקה הלפרין תשלם קנס של 90 אלף שקל בגין הטעיית הצרכנים

בית המשפט קבע: רשת אופטיקה הלפרין הטעתה את לקוחותיה ותשלם קנס של 90,000 ש"ח. בנובמבר 2015 הטילה הרשות להגנת הצרכן עיצום כספי בגין הטעיית הצרכנים בפרסומות, בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן. העיצומים היו בגין מסע פרסום למשקפי ראייה, בו כתבה אופטיקה הלפרין באותיות גדולות במיוחד: "כל משקפי הראייה ב-50 שקל".

בפועל, לא ניתן היה לרכוש בחנויות הרשת משקפי ראייה במחיר של 50 שקל, שכן המחיר התייחס רק למסגרות. אם צרכן ביקש ליהנות ממחיר של 50 שקל (למסגרת) היה עליו לרכוש עדשות ראייה בחנויות הרשת במאות שקלים, ולאחר מכן לבחור מסגרת בעלות נוספת של 50 שקל, מתוך מגוון מצומצם של מסגרות.

בפרסומת צוין כיתוב נוסף באותיות קטנות יחסית: "כל מסגרות המשקפיים שמחירם עד 800 שקל כלולים במבצע. המבצע תקף ברכישת עדשות". בחלק מן הפרסומות אף נכתב: "לא תמצאו אותיות קטנות, אין יוצא מהכלל!" וגם כי "משקפיים זה מוצר צריכה בסיסי" – סלוגן שהפך למזוהה עם אופטיקה הלפרין.

הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן רשאית על-פי חוק להטיל קנסות מינהליים של עד 45 אלף שקל לכל הפרה של החוק על-ידי תאגיד ועד 23 אלף שקל לחברה שאינה תאגיד. בנוסף, הרשות יכולה להגדיל את הקנס עד פי 1.5 מהסכום הנ"ל כשמוגדרות נסיבות מחמירות, כלומר כאלה שנוגעות למספר גדול של צרכנים. כך שאם נקבע כי שלט פרסום של חברה הטעה את הצרכנים, ניתן להטיל על החברה קנס על כל אחת מהמודעות שפורסמו, כך שקנסות יכולים לנסוק להיקפים של מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים.

במקרה האמור, בתחילה קבעה הרשות כי הקנס יעמוד על 877 אלף שקל, שפחתו ל-700 אלף שקל (הפחתה של 20% היות ודובר על הפרה ראשונה). יעקב הלפרין, בעלי הרשת אופטיקה הלפרין, הגדיר את הקנס כלא מידתי, כשאמר אז כי "כי קנסות בשיעורים דמיוניים ובלתי הגיוניים סופם להתגלגל לצרכן – ולא זו מטרת המחוקק".

בשלב הבא, בעקבות דיון שהתקיים בוועדת הכלכלה, הופחת הקנס ל-400 אלף שקל. גם את הסכום הזה הגדיר הלפרין כדמיוני, ועל כן הגיש ערעור לבית המשפט. קביעת בית המשפט הפכה את הקערה על פיה, כשלא רק שהשופט אלעזר נחלון מתח ביקורת על התנהלות הרשות להגנת הצרכן – הוא אף ביטל את הקנס והשית על המדינה החזרה הוצאות משפט בסך של כ-20,000 שקל.

על הכרעה זו הגישה הרשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים – ערעור שהתקבל, כאשר כאמור בית המשפט ביטל את החלטת בית משפט השלום וקבע למעשה כי יש מקום להטיל קנס על אופטיקה הלפרין. עו"ד משה וילינגר, מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) טען בבית-המשפט כי "ההטעיה היא בכך שבניגוד לאמירה המרכזית, בפועל לא ניתן היה בשום אופן לרכוש משקפיים ב-50 שקל אלא בכפוף לרכישת עדשות (במחיר מאות שקלים) ורק לגבי מסגרות עד סכום מסוים. כמו כן, בניגוד לאמירה שאין אותיות קטנות בפועל היו אותיות קטנות, ובניגוד לאמירה שאין יוצא מהכלל, היו יוצאים מהכלל. הפרקליטות סבורה כי הטלת עיצום כספי משמעותי עשוי להרתיע בעלי עסקים שלא לפרסם ניסוחים העלולים להטעות".

מהרשות להגנת הצרכן נמסר בתגובה: "הרשות רואה חשיבות רבה במלחמה ביוקר המחיה ופועלת ללא לאות להיטיב את מצבו של הצרכן ולאכוף את הוראות חוק הצרכן. הרשות מטילה עיצומים על עוסקים המפרים את החוק וממשיכה להיאבק לטובת ציבור הצרכנים, גם כאשר החברות מערערות לבתי המשפט על העיצומים בטענות משפטיות רבות.

"על אף שבפסק דינו של בית משפט השלום בעניין אופטיקה הלפרין (המצורף) נקבע כי לא הייתה הטעיה של הצרכנים בפרסומות שהוציאה הרשת, מצאה הרשות לנכון לערער לבית המשפט המחוזי בירושלים, שהבין את החשיבות וביטל את פסק דינו של בית משפט השלום בעניין זה, על כל הקביעות בו. על אף שסכום העיצום הופחת, ההישג של הרשות להגנת הצרכן הוא בביטול הקביעות שהיו עשויות להרע את מצבו של הצרכן במקרים רבים ובכל תחום הפרסום והמבצעים".

תגובת אופטיקה הלפרין: "טענות הרשות מאוד לא מדוייקות ויש בהן כדי לסרס את ההליכים בבתי המשפט. הרשות הטילה עיצום כספי על הלפרין וכן על רבות מרשתות השיווק בסכום של מיליוני שקלים בגין פרסומים מטעים לכאורה. הלפרין פנתה לבית המשפט וזה ביטל את העיצום תוך שהוא מותח ביקורת רחבת היקף על הרשות תוך שהוא קובע כי מודעה מכילה מספר משפטים ואין לסרס את הכתוב בה ולקרוא בה משפט אחד (כל המשקפיים ב-50 שקל) ולהתעלם ממשפט ההמשך (בתנאי שהלקוח רוכש עדשות במחיר רגיל).

"בית המשפט ביטל את העיצומים וקבע כי פרסומיה של הלפרין נעשו כדין וכל הטעייה לא היתה בהם. יחד עם זאת, בית המשפט ראה לקבוע לרשות את אופני פעולתה מכאן ולהבא, ולא רק בהקשר להלפרין אלא לכל העסקים בישראל – קביעות קשות להן התנגדה הרשות. משום רצונה של הרשות לבטל את קביעותיו של בית המשפט לגבי כל העוסקים בישראל, ולאו דווקא בעניינה של הלפרין, הגישה הרשות ערעור למחוזי.

"לאור העובדה שלהלפרין לא היה עניין בקביעותיו הכלליות של בית המשפט לגבי כל העוסקים בישראל, הסכימה הלפרין לבטל את אותן קביעות והנחיות אותן קבע בית משפט השלום, תוך הסכמה מצידה של הרשות שפעולותיה של הלפרין היו כדין. ויודגש, בהסכמת הרשות, בית המשפט קבע כי ערעורה של הרשות כנגד הלפרין יימחק והיא תחזור בה מכל טענותיה כלפי הלפרין.

"בנוסף, הלפרין הסכימה לפנים משורת הדין ומבלי להודות בכל טענה ותביעה של הרשות ועל מנת לחסוך בהוצאות משפטיות מרובות הכרוכות בניהול ההליכים המשפטיים, לשלם סכום סימלי אשר יקבע על-ידי בית המשפט וסכום זה נקבע, תחת הסכום של כ-900 אלף שקל אותו ביקשה הרשות לחייב בתחילה את הלפרין".