התנהלותו הזגזגנית, המבוהלת והלא-החלטית של ראש הממשלה סביב המשברים האחרונים, מוכיחה פעם נוספת שנתניהו רחוק מאוד מהתדמית שיצר לעצמו. אז מדוע הוא ממשיך לזכות באהדה ציבורית כזו? לנתן גלנט יש הסבר מעניין

הרשו לי לשאול אתכם שאלה, ברשותכם.

איפה ביבי?

כן כן, ההוא מהנאומים באו"ם עם העיניים המאיימות. ההוא שלא התנגד להצבה של המנומטרים, וההוא שהופתע מהתסיסה שהם גרמו, וההוא שאולי יחליט להסיר אותם, וההוא שעומד המום כולו ממול התסיסה האיומה שמבעבעת כקדירה רותחת אצל בני דודנו ושונאי נפשנו. בעיניהם – הר הבית בסכנה, והיהאוד השנוא מתכונן לפשוט עליו ולהחריב את המסגד.

איפה הוא?

לאן הוא נעלם?

הוא בעד הצבת המגנומטרים בהר הבית? הוא נגד? הוא בעד ונגד בו זמנית?

איפה הוא?? איפה האיש שגורם ברשלנות לתסיסה איומה סביב הר הבית? האיש שלא מסוגל לפנות למנהיגים ערבים בולטים ולתת להם קצת כבוד, קצת הבטחות, קצת מילות נחמה, ובעיקר- להרגיע אותם. להסביר להם את מה שיודע כל ילד יהודי בישראל: את האמת העצובה והידועה: אף אחד לא מתכוון לפלוש להם להר, אף אחד לא מתכוון להחריב להם את אל אקצא שלהם, והמסגד ההוא ממש לא "בסכנה".

לאן נעלם האיש?

ובכן, נראה לי שגיליתי את התשובה, בס"ד.

לפני התשובה, סיפור קטנטן:

לפני כמה שנים אירע שיצאתי להליכה קצרה עם רעי. איש ציבור מוכר ואהוב. עודנו צועדים, והנה אנחנו רואים על לוחות המודעות את רעי מחוייך ומבטיח. רק תבחרו בו.

שאל אותי ידידי: על מה אתה מסתכל?

ואני עניתי- עלייך. אתה נראה שם יותר משכנע מה'אתה' שאני מכיר.

רעי גיחך ואמר לי את משפט המחץ: האנשים שם בחוץ לא רוצים להצביע לי, למי שאני באמת. ממש לא. הם רוצים להצביע ולתמוך במי שהם מאמינים שיגשים להם את החלום הפרטי שלהם. – ה"אני" בלוחות מודעות.

כמובן, הבחור שם בחוץ הוא לא מי שאני באמת. רקחנו להם סתם דמות כלשהי ולדמות הזו הם מצביעים, זה הכל. כלומר: המותג שנושא את שמי חזק ומשכנע בהרבה מהאיש הבינוני וחסר המעש המסתתר מאחוריו- אני….

עד פה הסיפור.

הרשו לי להציע תיאוריה המבוססת על הסיפור הנ"ל (שככל הידוע לי לא באמת קרה).

רבים מתוך הציבור הימני עצמו מאוד לא מרוצים מביבי, שלא לדבר על השמאל שמתעב אותו בכל ליבו בקפדנות ובצורה עקבית ומעוררת השראה.

ועדיין, ככל שעובר הזמן הם פחות ופחות מעלים על קצה דעתם להחליף אותו. לא משנה עד כמה גדול הכשלון התורן, ועד כמה הזיגזג שלו גדול ומוזר.

וככל שהוא מברבר עצמו לדעת- כן ייטב. ככל שהוא מסתבך עוד ועוד בפרשיות שונות ומשונות -כך קרנו הולכת ורמה בעיני ההמון. (ואי אפשר בלי קרדיט לעיתונות האמיצה והאובייקטיבית שלנו! לא זכור לי שאיש שמאל כלשהו קיבל שמות כל כך יפים לחקירות שלו: תיק 1000, 2000, 3000. רק ביבי שלנו זכה בכבוד. בטח ממש במקרה)

וככל שהריח הנודף מסוגיות מהותיות שטיפל בהן הולך וגובר- הציבור רק נוהר.

והשאלה הנשאלת… למה, למה, למה?

נכון שהחבר'ה משמאל נלעגים ופתטיים (אהוד ברק, חולצה ורודה לא עושה אותך למשכנע יותר) ותמיכה בהם משולה לקפיצה מגג בניין, זה נכון.

ועדיין. האם אין מישהו אחר בימין שיכול להחליף את כבוד ראש ממשלתנו הצולל במצולות וקונה ספינות קרב מחברה איראנית כדי לאיים על חיזבאללה הממומן על ידי איראן?

האם אין אף אחד אחר שהיה פועל בשקט ובנחרצות מול הוואקף מהרגע הראשון ומאלץ אותם להסכים להצבה של מתקני הבידוק? או לחילופין מוצא פתרון אחר לשמירה על המקום הכי נפיץ בעולם?

ובכן, כנראה שיש ויש, ולא חסר כלל. ואולי יש גם מועמדים טובים יותר, כאלו שלא אוכלים מאכלי טריפה במסעדת יוקרה במנהטן, יש ויש.

אבל.

וזה האבל הגדול:

ביבי כ'מותג' חזק יותר מכולם ביחד. לא האיש עצמו. האיש עצמו לא מוצלח ולא הוכיח כישורי ביצוע מיוחדים, מעולם.

ביבי הוא מותג – על. הנואם הדגול, בעל החזון, בעל ההשראה. ראש ממשלה כבר 4 קדנציות. 4 קדנציות! מותג על. איך אפשר לערער על מותג- על?

אי אפשר.

וכמו שאומר הפתגם:

עם הצלחה לא מתווכחים. ואין בסביבה מותג מצליח יותר מביבי.

ומצויידים בתובנה הזו נחזור על השאלה: אז איפה הוא? מה יש לו לומר להרגעת הרוחות? למה הוא מחכה בדיוק?

ובכן, התשובה העגומה היא- אין לו מה לומר. זה הכל. הוא באמת לא יודע מה לעשות.

עם כל הכבוד למותג העל, ביבי האיש לא באמת יודע איך נחלצים מהבוץ. אין לו מושג.

האם למישהו אחר יש מושג? סביר להניח שלא.

וכמו שאמר הפגם: אלף חכמים לא יצליחו להוציא עגלה ששוטה אחד הכניס לבוץ.

ונקווה שה' יתברך ירחם עלינו ויושיענו, ברחמיו הרבים, אמן.

לתגובות, הערות והארות
ng054ng@gmail.com