מה שבטוח, המצב יכול היה להיות קטסטרופלי עוד יותר אילו בחדר הסגלגל היה עדיין יושב היום ברק אובמה, למשל • אך כשהנשיא טראמפ שולח שלושה יהודים כדי להביא פתרון למשבר בהר הבית, הווילון מעל מסך התיאטרון הערבי יכול לנוע לקראת סגירה

מאת שלום פרוינד, עיתון יום ליום

סאגת הר הבית, או נכון יותר, סערת המגנומטרים, הגיעה אל שיאה עם הניצול הציני של הערבים בישראל ובעולם בניפוח המתיחות ועם התקפלות הממשלה, שנאלצה לוותר על גלאי המתכות ועל המצלמות החכמות, וזאת לאחר התפרעויות אלימות של המגזר הערבי בישראל והפיגועים בחלמיש ובירדן. אולם, המצב יכול היה להיות גרוע הרבה יותר אם בבית הלבן היה עדיין הנשיא אובמה, למשל.

בעת כתיבת שורות אלה, ממשלת ישראל, שניסתה להוכיח את חוסנה מול הטרור, הסירה גם את המגנומטרים וגם את המצלמות החכמות שהיו אמורות להוות פתרון כתחליף לגלאי המתכות בהר הבית, אך הרוחות בירושלים סביב הר הבית ממשיכות לסעור וערביי ישראל ממשיכים בהפגנות ובעימותים אלימים בירושלים וברחבי הארץ.

מתפללים מוסלמים שהתאספו לערוך את תפילתם מחוץ לכניסות של הר הבית זעקו כי "לא ניכנס למסגד אל אקצה עד שיירדו מעניין התקנת המצלמות. נמשיך להיאבק כאן ולהתעמת עם השוטרים בלי להתייאש. נתפלל על הכבישים. זה מה שיש לנו ואין שינוי בעמדה שלנו. כולנו יחד".

מערכה זו נגד כוחות הביטחון הישראליים היא כמובן תוצאה ישירה של המשך ההסתה של אנשי דת ואישי ציבור מוסלמיים שקראו לציבור הערבי להגיע ביום שישי לאזור הר הבית כדי להשתתף במאבק ולא להיכנע עד שממשלת ישראל תשיב את המצב בהר לקדמותו גם ללא מצלמות אבטחה, אף שגם אלה כבר הוסרו כאמור.

המפגינים קוראים לכלל הפלסטינים להגיע לירושלים ולהשתתף במחאה. "נכון שהסירו את השערים המגנומטריים והמצלמות, אבל מסגד אל-אקצה עדיין בסכנה", הם אומרים מבלי להתבלבל. הם הוסיפו ואמרו כי "חייבים להישאר שם ולמנוע כל פגיעה במסגד. מבחינתנו המסגד חשוב יותר מכל דבר, אפילו מילדינו".

כמה טבעי, שקרי ומוכר, כך ממשיכה מכונת ההסברה הציניקנית והמתוחכמת של הערבים להשליט כאוס ואי סדר מאורגן כביכול מול כלי התקשורת הבינלאומיים, כשהמיומנות שלהם היא להפוך את הקערה על פיה ולהצליח לחולל סערה על לא מאומה כדי לשכנע את העולם כי הנה ישראל חותרת לכבוש את מסגד אל-אקצה, לשבור את הסטטוס-קוו ולגנוב את השליטה מהוואקף הירדני.

גם הרוצח המתועב, המחבל הארור שביצע את מסע ההרג בליל שבת האחרון ביישוב חלמיש, הפיץ את הכזב הידוע והמפורסם מבית מדרשם של הפלסטינים, כי היהודים באים לטנף את המקום המקודש ביותר לאסלאם ולטמא אותו. עד כדי כך הם מומחים בהטיית המציאות, שאפילו גורם בצוות הוואקף שכותב את דו"ח הערכת המצב שמבצעת ישראל בהר הבית, טוען השבוע, שישראל ניצלה את אי הכניסה למתחם ההר כדי לבצע חפירה במערה שנמצאת מתחת לכיפת הסלע.

המטרה: להעלים כל סממן יהודי

עובדות ממש לא מבלבלות אותם, ולא משנה אם אלו מגיעות הישר מהמקום המקודש עוד יותר לאסלאם, במכה שבערב הסעודית. מסתבר, שההתנגדות של הארגון האחראי להקדשים המוסלמיים להצבת אמצעי אבטחה כלשהו בשערי הכניסה להר הבית נובעת בעיקר מהתרסה נגד מי שמבקש להציב אותם מאשר מעצם הימצאותם של הכלים הביטחוניים במקום.

בדיקה קצרה מגלה כי במתחם הקדוש ביותר למוסלמים ב'כעבה' שבעיר מכה הסעודית, קיימים אמצעי אבטחה מתקדמים ואף נוקשים הרבה יותר מאשר בהר הבית, ואלה, מתברר, כלל לא מפריעים למיליוני המוסלמים שעולים שם לרגל כמה פעמים מדי שנה.

על פי כתבה של ערוץ התקשורת הערבי 'אל-ערבייה', שממוקם באיחוד האמירויות, הותקנו השנה 150 מגדלים של מצלמות אבטחה באזור הכעבה לרגל החאג', ובסך הכול יש כ-5,000 מצלמות במעגל סגור שפרוסות באתר הקדוש למוסלמים. זאת ועוד, בזמן העלייה לרגל פרוסים במקום כ-100 אלף שוטרים ואנשי יחידות אבטחה מיוחדות, וגם גלאי מתכות (מגנומטרים בלע"ז) מוצבים בכניסה למקום.

בכתבה אף נחשף, כי אשתקד הכניסו כוחות האבטחה הסעודיים טכנולוגיה חדשה ומתקדמת לשימוש – שנועדה לעזור להם לפקח על העולים לרגל – בדמות צמידים אלקטרוניים שהותקנו על גופם של כל עולי הרגל כדוגמת הצמידים שעונדים אסירים, שמאפשרים לרשויות במכה לרגל אחריהם ולדעת היכן הם נמצאים בכל פינה. אם לא די בזה, מתברר שבשנה שעברה הותקנו גם אלף מצלמות אבטחה סביב המסגד הגדול במכה. כל זאת, כמובן בעקבות כמה ניסיונות של מחבלים מתאבדים המשויכים לארגון הטרור דאעש, לבצע פיגועים במקום הקדוש ביותר שלהם.

זה לא שהמוסלמים בארצנו הקדושה מבקשים להיות נשגבים וצדיקים יותר מאנשי הדת המוסלמים בערב הסעודית. כאן מדובר בניסיון להבריח כל טביעת אצבע של הממשל הישראלי ולהעלים כל סממן יהודי מהר הבית, שהוא כמובן המקום המקודש ביותר ונחלתו הבלעדית של העם היהודי. עם זה הם לא מוכנים להשלים ויהי מה.

אי לכך, בדומה לתחמנות המוכרת של החמאס בעזה, שמשתמש בילדים, בבתי ספר ובבתי חולים כמגן אנושי נגד הצבא הישראלי, וכשם שהם מומחים בלייצר אווירת נכאים מול המצלמות של התקשורת העולמית ובוכים דמעות תנין לעיני העולם המזועזע, כך גם בעת הזאת, הם עושים עבודה מצוינת, יש לציין, בהרחקת השליטה היהודית משרידי מקדשו.

אולם, כשבממשלת ישראל מסוגלים לשבת פוליטיקאים יהודיים שהיהדות היא מהם והלאה, לא ייפלא אפוא שההצגה המוצלחת שמביימים ערביי ישראל, מניבה תוצאות טובות כל-כך עד להתקפלות וכניעה טוטאלית של הממשלה לגחמתם של הערבים.

מספיק להקשיב ליו"ר מפלגת העבודה החדש, כדי להבין עד כמה האויבים שלנו הם מבית. כך למשל, השבוע תקף אבי גבאי את ראש הממשלה בנימין נתניהו על התנהלותו במשבר הר הבית, בישיבת הסיעה של המחנה הציוני, ואמר: "נתניהו לא מנהל את המדינה באופן ענייני, לא מקשיב לשירות הביטחון הכללי ולגורמי ביטחון אחרים, ולכן יותר ויותר ישראלים כבר לא סומכים עליו. הסתדרנו בלי מגנומטרים 50 שנה".

הפנמתם? אני חוזר שוב ומדגיש את המשפט האחרון: "הסתדרנו בלי מגנומטרים 50 שנה". נו, מה נאמר ומה נשיב ליו"ר החכם החדש של מפלגת השמאל… ובכן, הסתדרנו היטב בשנים האחרונות בלי מפלגת העבודה בראשות הממשלה וגם בלי אבי גבאי בראשות העבודה. 

אפס סובלנות לטרור

כך או כך, מן הראוי להביט אל חצי הכוס המלאה ולהסתכל על הנקודות הטובות שמסתתרות בכל מקרה – גם מהסוג הקשה והמתוח כמו סוגיית המגנומטרים בהר הבית. מה שבטוח הוא, שהמצב יכול היה להיות קטסטרופלי עוד יותר אילו בחדר הסגלגל היה עדיין יושב היום מר ברק אובמה, למשל.

הנשיא טראמפ, שגיבה מיד בהתחלה את ההחלטה הישראלית לסגור את הר הבית בעקבות הפיגוע שבו נרצחו שני שוטרים ישראלים, ואמר כי חייב להיות אפס סובלנות לטרור, וכי הוא מנוגד לניסיון להשיג שלום, הוא גם זה שדאג השבוע לשלוח את חתנו היהודי במטרה להרגיע את השטח.

בתקשורת האמריקאית דווח השבוע, כי הבית הלבן נכנס לעובי הקורה בנוגע למשבר סביב הר הבית, ופתח במאמץ להפחית את המתיחות, ומי שמופקד מטעם הממשל בארצות-הברית על המאמצים לתווך פתרון בין ישראל לירדן ולפלסטינים הוא לא אחר מאשר ג'ארד קושנר, חתנו היהודי ויועצו הבכיר של הנשיא דונלד טראמפ.

בכיר בבית הלבן אף אישר כי קושנר ושלושת הדיפלומטים היהודיים – השליח של הממשל למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, שגריר ארצות-הברית בישראל, דיוויד פרידמן, והקונסול הכללי בירושלים, דונלד בלום, שוחחו בטלפון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וניסו לסכם עמו על מתווה. 

"הנשיא טראמפ והממשל שלו עוקבים מקרוב אחר האירועים המתרחשים באזור", אמר הבכיר בממשל שצוטט. הוא הוסיף ואמר: "אנחנו מעורבים בדיונים עם הצדדים הרלוונטיים ומחויבים למציאת פתרון לבעיות הביטחון המתמשכות".

על פי הדיווח, אותו בכיר אף התייחס ישירות לפיגוע הדקירה ביישוב חלמיש בליל שבת, שבו נרצחו שלושה מבני משפחת סלומון, ואמר כי "ארצות-הברית מגנה לחלוטין את האלימות הטרוריסטית שאירעה לאחרונה, כולל הפיגוע המזוויע ביום שישי בערב שהרג שלושה אנשים בשולחן השבת שלהם בחלמיש, ושולחת תנחומים למשפחות הקורבנות החפים מפשע".

אם לשפוט על פי המציאות החדשה והיחס של הממשל האמריקאי הנוכחי לישראל לעומת היחס של הממשל הקודם בהנהגתו של הנשיא לשעבר – אובמה, ברור כי בעידן של אובמה, היה הנשיא שנמנע מלהטיל וטו על החלטת האו"ם המבישה והמפורסמת נגד ישראל בשלהי פרישתו, ודאי מגנה בפומבי את מדיניותה של מדינת ישראל בהר הבית. גינוי שכזה היה ללא ספק מעניק כוח משמעותי לניסיון השפל של ערביי ישראל להציג את ישראל כמי שבאה לחלל את מסגד אל-אקצה ו"לטמא" אותו ואף אולי להשתלט עליו.

לעומת זאת, עם התנהלותו של הנשיא טראמפ בטיפול במשבר בהר הבית, והגיבוי המלא שנתן לישראל במאמציה להילחם בטרור, ברור לכל כי ההצגה הערבית לא תוכל להימשך זמן רב מדי. יש לקחת בחשבון כי עם נשיא אוהד בבית הלבן, כזה שאינו חושש מלומר בגלוי את צמד המילים – "טרור אסלאמי", ובעוד במועצת הביטחון של האו"ם יושבת נציגה אמריקאית (ניקי היילי) שנאבקת בהטיה הגלויה של שגרירי מדינות האו"ם נגד ישראל אפילו יותר מפוליטיקאי ישראלי ממוצע, ודאי שהכוח של הפלסטינים וערביי ישראל להבעיר את האזור הוא על סף חידלון.

אפשר לסכם זאת במשפט אחד קצר: אם נשיא ארצות-הברית שולח שלושה יהודים כדי להביא פתרון למשבר בהר הבית, לא צריך יותר. הווילון מעל מסך התיאטרון הערבי יכול לנוע לקראת סגירה.