כולם מחפשים שידוך. כולם חושבים ששידוך הוא הַישועה (בהא הידיעה) של כל אחד, הצרה היא שלפעמים, כשהאדם לא מגדיר את עצמו ולא יודע בדיוק מה הוא מחפש, החיפושים נהיים חסרי כיוון ומטרה.
בת אחת מרגישה לא טוב שכשהיא פונה לשדכנים ומבקשת שיעזרו לה, כולם שואלים אותה דבר ראשון מה היא מחפשת. היא טוענת שלא צריך לשאול רק להציע ונגמר. ובכן, טעות. בשביל להתמקד ולחסוך כוחות ולהביא אותה יותר מהר לשידוך השדכן חייב לשאול שאלות שיבהירו לו איזה סוג של בחור להציע. אך גם היא חייבת להגדיר לעצמה מי היא ומה באמת היא מחפשת.
הכלל הוא שלפני שמחפשים את השני (את השידוך), עלינו למצוא את הראשון. כלומר: את עצמה.
ואם נלך לפי סולם עדיפויות, השאלה הראשונה שהיא צריכה לשאול את עצמה: האם אני מרגישה טוב בחיים? אם לא, והיא מתוסכלת מסיבות שונות, הנישואים לא בהכרח יפתרו לה אותן. להפך, הם עלולים להעמיק את התיסכול. חשוב לפתור קודם את הקשיים ואחר כך לפנות את הראש ולחפש שידוך.
בת אחת הרגישה שבבית יש מתח בקשר עם אמא, בעבודה אין לה מספיק כוחות, בלימודים המשמעת לוחצת, ואז היא אמרה בכנות רבה את המשפט הבא:
"אין לי מקום בעולם שאני מרגישה בו טוב. אינני יודעת בכלל מי אני. הייתי רוצה להתחתן כבר"
המשפט הזה מתאר את תמצית הקושי שלה. הנה מספר שאלות:
1) האם המיקום שלך בעולם הוא את? מקום שטוב לך בו, יעזור לך להגדיר את עצמך ואם רע לך בכל מקום, אז אין לך מקום בעולם?
2) אם כל המקומות אינם טובים לך, אז… האם תרגישי טוב בבית שתבני? אולי לא? אולי גם הוא יתווסף לרשימת המקומות השליליים מבחינתך?
3) האם השאיפה להתחתן, באה בעצם מתוך רצון לברוח מהקשיים?
במילים אחרות: שלב א' הגדירי את עצמך (והרגישי טוב), שלב ב' חפשי שידוך. ולא להפך.
בחור ירא שמים ומקפיד על קלה כחמורה, כשהוא תאר את עצמו הוא נשמע חרדי לחלוטין, אך כשהוא נדרש לתת הגדרה, הוא ענה "אינני יודע אם אני נחשב לחרדי בעיני הציבור".
ומה היתה השאלה הבאה המתבקשת?
אז מה אתה?
הוא: לא יודע אבל בעיני אנשים אני לא תמיד נחשב חרדי.
שאלה: אז איך אפשר לחפש לך שידוך בצורה של לא? מה אתה כן?
הוא: זה אני. זו ההגדרה שלי.
אם ננסה ללכת בראש שלו ואם הוא מגדיר את עצמו כ"לא", וטוען שזו ההגדרה שלו, קבלו אותו או דחו אותו אך זה הוא. כך הוא מגדיר את עצמו (דרך העיניים של אחרים) יש לו כנראה סיבות לכך. השאלות הן מה הסיבות ומה מניע אותו בחיים. המטרה: להגיע למי שיכולה לקבל את הסיבות האלו ובמילים אחרות "לקבל אותו".
המסקנה: ההגדרתיות וסיבותיה הן המפתח לעזור להשתדך. האם במקום שיש הגדרה מוסברת אפשר יהיה להגיע בצורה יותר קלה לשידוך?
הניה גולדברג פסיכותרפיסטית משפחה ושידוכים, בנות הורים זוגות, אישי קבוצתי והרצאות 026424049 [email protected]
נראה לי שבדור הזה הכל בשביל האמונה
צריך להתחזק באמונה שיש שם שידוך עבורי שהבורא רוצה לתת לי וכבר עכשיו להודות
צריך לחבר הכל לבורא,
צריך להכניס את בורא עולם לחיים שלנו באמת
השם מערים לנו קשיים והגיע הזמן שנבין את המסר…
האמונה מקבלת משמעות יותר או פחות גם לפי הבניה של האדם לא כל אחד מאמין באותה דרגה ולא כל חדילה מעשיה פירושה אמונה לכן תמיד נחזור להגדרה מי אתה אדם שלא הגדיר את עצמו הוא אינו במשחק אין לו מה לבנות ולאן לשאוף
במצב כזה היא /הוא לא תמצא כי כשלא מוגדרים לא נגיע בחיים למי באמת אנחנו רוצים כאשר אנחנו מגדירים עצמנו כבר אנחנו יודעים את הזהות שלנו וכאשר אנחנו נפגשים יכולים לענות האם זה מה שאנחנו מחפסים או לא ולהחליט
שלום
הטור שנכתב נכון , ולא רק בשביל שידוכים אלא בשביל שכל אחד ידע איפה הוא ממוקם ומה המשך יעודו ועבודתו בעולמו.
לענ"ד, הפוסט הנ"ל נכון למבוגרים, היות וילדים בני 20 לא באמת יודעים מי הם ומה הם, וטוב שככה, להתחיל שידוכים עם הגדרות ברורות מידי יוצר חוסר גמישות חזקה.
(בתור אחת שהתחתנה בגיל 25)
ההגדרות עוזרות לביטחון העצמי במהלך תהליך השידוכים.
מה גם שאחרי החתונה – במיוחד נשים משתנות לטובת הבעלים וממילא ההגדרות יכולות רק להזיק לשלום הבית, להקשות על השינוי.