מדי יום, לפני 'אשרי' בתפילת ותיקין, {או לפני הוצאת ספר תורה בשני וחמישי}, אומר מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז שליט''א הלכה יומית לתלמידים ולציבור המתפללים. היום למד בהלכות תפילת ליל ראש השנה

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה רבנו מאיר מאזוז שליט"א

יום רביעי ח' אלול תשע"ז

בליל ראש השנה לפני תפלת ערבית פותח שליח צבור בפיוט "אחות קטנה" וחותם בסוף כל בית 'תכלה שנה וקללותיה' והוא מלשון הגמרא במגילה. ובבית האחרון חותם 'תחל שנה וברכותיה'.

ואחר כך אומרים מזמור 'הרנינו לאלקים עוזנו'. ואנחנו נוהגים הפוך – 'הרנינו לאלקים' תחילה, ואחר כך 'אחות קטנה'.

ולמה אומרים את המזמור הזה? כי המזמור הזה היו אומרים אותו הלויים במוסף של ראש השנה. כתוב בו 'תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו', ודרשו חז"ל: איזהו חג שהחודש מתכסה בו, כלומר – הלבנה מתכסה בו?! הוי אומר, זה ראש השנה. ורש"י פירש שם שאין הלבנה נראית בו לרחוקים. רש"י הוקשה לו, הרי איך אנחנו עושים ראש השנה? באים עדים ואומרים ראינו את הלבנה, אז מה אתה אומר שהיא מתכסה?! היא לא מתכסה! לכן אמר, שהקרובים כן רואים. מי שיודע איך לחפש, רואה. אבל הרחוקים לא יראו, כי הלבנה קטנה סמוך לחידושה.

ו'תוספות' פירשו בשם רבנו תם, ש'מתכסה' לשון מזדמן – 'בכסה ליום חגנו' – החג שראש חודש בא בו. וגם מה שכתוב שם: 'עדות ביהוסף שמו, בצאתו על ארץ מצרים' קשור לראש השנה, כי יוסף הצדיק יצא לחירות ביום ראש השנה שנאמר בו: כי חק לישראל הוא, משפט לאלקי יעקב (-שהקב"ה מביא במשפט כל יצורי עולם).

ולכן, בגלל כל הטעמים האלה, אנחנו אומרים את זה בליל ראש השנה.