יממה אחרי התקיפה שמיוחסת לישראל בסוריה ובישראל – שביצעה ע"פ מקורות זרים את הפעולה – נערכים לכל תרחיש, לרבות תגובה סורית. הסיכויים לכך אינם גדולים מאחר ואסד מבין איזה מחיר הוא ישלם במקרה כזה, אבל לא ניתן לסמוך על ההיגיון של הצד השני במצבים כאלה.
האלוף במיל' וראש המל"ל לשעבר, יעקב עמידרור, מפרסם הבוקר ב'ישראל היום' טור שבו הוא סוקר את ההשלכות והזוויות השונות של הפעולה הישראלית. "תקיפת מכון המחקר וייצור הנשק הסורי במחוז חמה בוצעה, על פי פרסומים זרים, על ידי חיל האוויר הישראלי. אם נכון הדבר, מדובר בהרחבה מסוימת של המדיניות הישראלית. אם עד עתה התמקדה המדיניות בעצירת משלוחי נשק איראניים וסוריים שהיו אמורים להגיע לידי חיזבאללה, נראה שכעת, אם ישראל אכן עומדת מאחורי המהלך, נמצאים על הכוונת גם אתרי ייצור השייכים לממשלת סוריה עצמה כותב עמידרור..
לדבריו, "אין לדעת מה הביא להחלטה לכאורה לשינוי המדיניות, אך נראה שהמחליטים הבינו שאם ישראל לא תפעל, כפי שנאמר על ידי גורמים זרים, עלול להיווצר מצב מאיים שבו מערכות נשק חדישות יגיעו לידי ארגון חיזבאללה וישפרו משמעותית את יכולותיו.
לוחמה – ודיפלומטיה".
עוד מדברי עמידרור: "ישראל מנהלת מערכה מאז 2011, שבמרכזה שתי החלטות חשובות: לא לאפשר לחיזבאללה לנצל את הכאוס הסורי ולזכות במערכות נשק שוברות שוויון, ולא לאפשר לחיזבאללה ולאיראן לבנות בסוריה בסיסים שיקלו על הארגון ושולחיו מטהרן לפעול בעתיד נגד ישראל.
חשוב מאוד שמסר זה יובן מעבר לגבול בקרב ארבעת השחקנים העיקריים בסוריה, ובראשם רוסיה. זו הסיבה ששיחותיו של רה"מ בנימין נתניהו עם נשיא המעצמה, ולדימיר פוטין, היו חשובות מאוד.
בזכות שנים של מהלכים דיפלומטיים מתנהל בין מוסקבה לירושלים דיאלוג קבוע שמטרתו למנוע מצב שבקרמלין יופתעו ממהלכים ישראליים. בישראל מעריכים מאוד את מערכת היחסים הזו, ופועלים לשמר אותה גם במקרים שבהם רוסיה אינה מסכימה עם מהלכים ישראליים כאלה ואחרים, וגם אם בחלק מהמקרים אין ישראל "מאושרת" מפעולות רוסיה וממכירות הנשק שלה".
ויש, לדברי עמידרור, גורמים נוספים שלהם יועד המסר: "השחקנים הבולטים הנוספים הם איראן וחיזבאללה, שפועלים יחד עם מיליציות שיעיות שהביאה איראן לאזור בתיאום מוחלט. העולם מדבר על זרים רבים שהגיעו להילחם בשורות דאעש, אך האמת היא שהאיראנים הביאו יותר זרים מכל העולם השיעי כדי להילחם לצד חיזבאללה לטובת אסד – והעולם שותק. אשר על כן חשובה היתה ההפצצה, המיוחסת לישראל, שאומרת בצורה ברורה: אין מקום חסין בסוריה, ואם עולה ממנו סכנה לישראל – קל למי שקיבל החלטה לפגוע בו".
האם סוריה תגיב? עמידרור: "אין ספק שהפצצה בודדת זו לא תעצור את המאמץ האיראני, אבל היא מבהירה את חופש הפעולה לפגוע במטרות שונות, ובכלל זה סוריות. עד כה אסד היה מאוד בלתי זהיר ואפשר לאיראן ולחיזבאללה לעשות בסוריה כבשלהן. הקו שנחצה בפעולה ישירה כנגד מתקן סורי מהווה איתות ברור לאסד כי עליו להיזהר, ולהביא בחשבון שאם ימשיך בהידוק הפעולה עם איראן וחיזבאללה – גם סוריה ומשטרו עלולים לשלם מחיר. ישראל החליטה במודע לא להתערב במלחמה הפנימית בסוריה, אך אם יסתבר שכדי להגן על האינטרסים שלה יהיה עליה להכות בה – נראה שיש לכך סיכוי גבוה להתממש".
עמידרור מדגיש כי "אין לדעת מה תהיה התגובה לאירוע הזה. לא נראה שיש לחיזבאללה אינטרס להגיב, וגם איראן תהיה זהירה. אסד, המשרת אותם, צריך להביא בחשבון שכל יוזמה שלו תיענה בתקיפות ישראלית. ואולם, למדנו ולימדנו שבמקרים כאלה אין לפעול לפי סבירות של הצד השני, אלא על פי היכולות – ועל בסיס זה יש להיות מוכנים לכל תרחיש".
