כל המונח שוויון, הוא דרך לשוות לרוע תדמית מוסרית. שוויון מבוסס על כפירה בבורא עולם, ומכאן נובעים כל העיוותים שלהם. שוויון מנסה להנדס את העולם מחדש, בניגוד לבריאה שיש בה שונות; בניגוד לאמונה בה', בגורל הנועד לכל אדם אישית משמיים

המאמר התפרסם בעיתון המודיע

בעומק המערכה/ י. רש

פסילת חוק הגיוס בידי בג’’צ היתה די צפויה, הם אינם יודעים ולא יידעו שובעה, ועמדותיהם על ’’שוויון מעל הכל’’ ידועות לכולם מאז ומתמיד. לכן, לצד הפעולות המעשיות הנדרשות לעשות בכדי לצמצם סוף סוף את הדיקטטורה של בג"צ, שומה עלינו לערוך חידוד מוסרי, להבין מה הם רוצים מאיתנו בכל סיפור השוויון בפרט והשוויון בנטל בפרט.

הם רוצים חרדים בצבא? הרי הם לא מסוגלים להכיל את החיילים הדתיים-לאומיים! הדתה קוראים לזה. דאגה לחיזוק הצבא בעוד כוח אדם ? הרי חוגי השמאל והקרן שתומכת בהם, שמובילים בעיקר את קמפיין השוויון בנטל, הם התומכים בסרבני מצפון וארגוני החרם, משמיצי הצבא למיניהם ולארגוניהם. הצבא מזמן לא ’קדוש’ אצלם בלשון המעטה. הם גם יודעים יותר טוב מאיתנו כמה חיילים מובטלים ומיותרים יש.

וכי הם לא יודעים שאין סיכוי לגייס כל כך הרבה חרדים בכפיה? שזה פתח למלחמת אזרחים? שאין לזה שום סיכוי בשטח? – הם יודעים גם יודעים. וגם לא ינסו לגייס בכוח, רק יעצרו את התקציבים לעולם התורה 'הלא חוקי', ויהפכו אותנו לעבריינים פליליים.

נגיד ששוויון הם רוצים; שיש כאן טענה קשה מדוע זה משרת וזה לא? – עד כמה שהמונח שוויון שטחי, אוטופי ומסוכן נעמוד מאוחר יותר, אבל נניח והם דוגלים בכך, הרי בקושי תשמע מהם מילה על חובת הגיוס של האזרחים הערבים, ועל חלקים גדולים בחברה החילונית שאינם מתגייסים, או מתגייסים לשירות לא רציני – ג'ובניקים בלשון העם. למשל, יש חייל ’ידוע’ העומד בראש מפלגה חילונית-שמאלנית, ’’שחירף את נפשו’’ ככתב בעיתון ’במחנה’ ומשפחתו מאוד דאגה לו…

לא ניתן לחייב אף מגוייס להיות לוחם קרבי. מדובר בקבוצה של רק כ-25 אחוז מהצבא, שבעת פעילות צבאית הם מסוגלים למצוא עצמם בסכנת חיים – ואין ספק שהם ראויים להערכה. אבל כל השאר, אינם מסכנים את עצמם יותר מכל אזרח אחר במדינה. מתנדב בארגון חסד, תורם הרבה יותר והרבה יותר שנים מחיילים רבים בצבא.

וכמובן בולטת כאן ההתעלמות המוחלטת מהתרומה הענקית של הממיתים עצמם באוהלה של תורה, הערובה היחידה להמשך היהדות, מה שהחזיק אותנו כל אלפי השנים. זה הרי כמובן לא נחשב בעיני 'אזרחי העולם’ בבג"צ כתרומה. לדידם יש דרך אחד לתרום לעם ישראל והיא: להתחלן, חלילה, בצבא.

לסיכום: לא מי שתורתם אומנותם מתכוונים להתגייס לצבא, לא הצבא רוצה ויכול לקבל אותנו. אין כאן בעיית שוויון ספציפית לנו, הדבר האחרון שהשמאל הבג"צי מעוניין זה שחלילה נתגייס. ואשר על כן מתבקשת מאליה השאלה : מה, אם כן, עומד מאחורי כל זה?

הצורך להרגיש עליונות מוסרית

לכל אחד ואחד יש צורך להרגיש מוסרי. זו תכונה בסיסית של כל אדם נורמטיבי. אף אחד אינו מסוגל להסכים שהוא לא מוסרי. ואותו הדבר כציבור מול ציבור. בתת הכרה, מעל לכל מאבקי החילונים-חרדים מרחפת התחושה הזו ’מי יותר מוסרי ממי’. העגלה של מי ריקה ושל מי מלאה?

היהדות הנאמנה, כאשר מביטים עליה כמכלול, שמה להם יום יום מראה מול הפנים ומזכירה להם שהם יהודים. ויהודים זו לא קבוצה אתנית גרידא, יהודים זה יהדות. זה עשרת הדברות וסד הערכים הקשורים בהן. ואת זה הם לא יכולים לסבול. העליונות המוסרית של ההולכים בדרכי התורה ומקיימים את המצוות – מרגיזה אותם.

המוסריות היהודית הזו, שהם החליפו במתירנות ונהנתנות – ויש שהגיעו עד כדי התבהמות מוחלטת – גורמת לכך שחיי המשפחה בקרב יורדי תהומות כמעט פסו מן העולם, אין כבוד ודרך ארץ, אין רוחניות ואיפוק פנימי, ובגדול – אין מטרה פנימית בחיים. אכול ושתה כי מחר נמות. ההבדל המוסרי בינינו כואב להם מאוד. אין יותר קשה מלראות את האמת מול הפרצוף.

מול הפערים המוסריים העצומים הללו, מול האושר בחיים של יהודים החיים חיי תורה, הם מחפשים להחזיר מלחמה ולהוכיח לעצמם שיש בהם כן איזו שהיא מוסריות. המערכה הזו מכוונת לחילונים פנימה יותר מלחרדים החוצא. ומכאן כל הדרישה שגם אנחנו נהיה "מוסריים" כמוהם, נשתווה להם וכך "נתרום" משהו לאנושות; האמצעי לכך הוא: להפוך את צורת החיים שלנו ללא לגיטימית, ללא מוסרית, ללא תרומה.

התוצאה המעשית המיוחלת מבחינתם לכל הקביעות המשפטיות הללו היא, לעצור את התקציבים לעולם התורה. להפוך אותנו לעריקים, ללא חוקיים. להשפיל אותנו כעבריינים פליליים. אבל ממש לא לחייל אותנו – אין לזה שום קשר. כל הקמפיינים הללו מכוונים לתת הכרה של החילוני המצוי, שהינה החרדים משתמטים, לא חוקיים, וממלא לא מוסריים. אנחנו, החילוניים, התורמים והמוסריים. זה חשוב לצידוק הפנימי להמשיך בחילוניות, למרות כל הבעיות העצומות שמתפוצצות להם יום יום בפרצוף.

שוויון לא מוסרי

בעצם, כל המונח שוויון, הוא דרך לשוות לרוע תדמית מוסרית. שוויון זו אידיאולוגיה קומוניסטית, שצפון קוריאה וונוצואלה הן הדוגמה העדכנית שלהם. שוויון מבוסס על כפירה בבורא עולם, ומכאן נובעים כל העיוותים שלהם. שוויון מנסה להנדס את העולם מחדש, בניגוד לבריאה שיש בה שונות; בניגוד לאמונה בה', בגורל הנועד לכל אדם אישית משמיים.

שוויון נוגד חזיתית את הטבע הבריא. הוא נוגד חזיתית את היכולת לאנשים להסתדר בינם לבין עצמם בהגיון בריא, למרות השוני ביניהם, ולחיות בשלום ביחד. ולכן טכנית זה רק יכול להיות מופעל באמצעות אלימות קשה של רודנים, וכאן מדובר בבג"צ.

כבר הוכח במציאות, בכל מקום שהקומוניזם הופעל: אין קומוניזם רדיקלי רע וקומוניזם לא רדיקלי טוב. קומוניזם הוא תמיד רדיקלי, כי כדי לטעון לזכויות שוות של קבוצה אחד עניים/ערבים/נשים וכו' בנבדל מאלו של בני אדם מקבוצה מקבילה, אתה חייב להגיד שקבוצה א' מדוכאת על ידי קבוצה ב'. אבל השוני החברתי בנוי על הבדלים במציאות, בטבע וכו'. והשוני הזה לעולם לא יהיה שווה, אלא אם כן יהיה דיכוי מלמעלה על כלל הפרטים בחברה, כך שאך אחד לא יהיה מוצלח יותר מחברו. ודיכוי כזה אף פעם לא יכול להגיע מתוך דמוקרטיה פתוחה, אלא רק משלטון ריכוזי כפייתי. כך, מכיוון שהקומוניזם טוען לשוויון, הוא תמיד יביא לדיכוי, ולכן הוא תמיד רדיקלי.

לא הייתה אידיאולוגיה שרצחה כה רבים כמו הקומוניזם לשעבר בברית המועצות ובסין (מאו רצח כחמישים מיליון איש!) אפילו יותר מהנאצים ימח שמם. התעמולה הרגשית שלהם, שמדברים על חברתיות, דאגה למסכנים, היא מלכודת דבש צבועה ומסוכנת ביותר. הקומוניזם חילק חינם את המינימום (גם זה תלוי איפה ומתי) הדרוש לאנשים בשביל שלא ימותו, כדי לייצר תלות מכוונת של האנשים בהם, שכל הזמן יפחדו, שבלעדיהם יהיה עוד יותר גרוע. ידועה האמירה של טרוצקי – מאבות המהפכה הקומוניסטית – בעת שמיליונים גוועו ברעב בעת המהפכה : ’’כמה שיותר רע – ככה יותר טוב’’. זאת בתמציתיות השיטה. שוויון זה חתירה למכנה הרחב הנמוך ביותר – קרי אפס.

תורתנו הקדושה היא ללא שום אפליה גזענית, ועם המון חמלה וחסד לחלש, מרצון. ולא שוויון. אחדות היא ההפך מאחידות. ואף אחד לא יטיף לנו מוסר על תרומה בכלל ועל חברתיות בפרט.

שוויון רוחני

אם יש בכלל מושג כזה של שוויון, הוא קיים דווקא בעולם הרוחני היהודי. כל יהודי יכול להיות מאושר באמונה בה' ובקיום התורה ולא ייגרע מחברו כלום. כמו אש שניתן להדליק ממנה בלי סוף להבות, והוא אינה נחסרת במאומה. כל עניין חומרני מוגבל מעצם טבעו של היותו גשמי, וכל נסיון להשוות ולקחת מאחד לשני בכוח, גורם באופן ודאי להריסת העניין, בבחינת גם לי גם לך לא יהיה.

זה גם מסביר, מדוע הדגש העיקרי לאושר ביהדות הוא העניין הרוחני, המעצים את האדם וזמין לכולם וממלא את האדם באושר פנימי אמיתי. לעומת החומריות, המוגבלת, החיצונית, וברת חלוף. זו הוראת השימוש של ’הייצרן’ בורא העולם, שיודע איך בני אדם יכולים להיות מאושרים בעולם הגשמי שברא, רק ’ברוחי’ ולא ב’כוחי’.

זו גם הסיבה הרעיונית והמעשית, מדוע הקומוניזם, שמבוסס על חומרניות אתאיסטית, כל כך רדף ודיכא את הדת. האמונה מעצימה, מרוממת ומחזקת את האנשים, והם ממרידים, מדכדכים, ומדכאים את האנשים. הגזענות מהימין הקיצוני, והשוויון מהשמאל הקיצוני, שניהם בנויים על אותו רעיון ; שרק למעמד אחד יש זכות קיום או לפחות עליונות אבסולוטית, אלא שתלוי איזה מעמד, מלמעלה או מלמטה, ולכן שניהם מסוכנים באותה מידה. ומדאיגה העובדה, שאין תודעה וחינוך נגד סכנת ה’שוויון’ כמו נגד ה’גזענות’.

כמעט כל החוקים נופלים בבג"צ סביב נימוק השוויון הכפרני, וכמו קומוניסטים נאמנים הם מטיפים לכולם, כדי שהקרובים לצלחת ימשיכו לחגוג… בבג"צ עצמו אין בדל של שוויון, כולו אליטה לבנה, משופע בקרובי משפחה, כמובן יש את מכסת השופט המזרחי, הערבי. הדתי…. הצביעות שלהם תמיד זועקת לשמיים כשהם מוציאים את המילה שוויון מהפה.

הסיבה שעיקרון השוויון עדיין נישא בפה רבים, לעומת גזענות המוקעת בפי כל, כי אין מספיק מודעות וחינוך נגד שוויון. למרות שהקומוניזם רצח ועדיין רוצח הרבה יותר אנשים מהנאציזם, אין מוזיאון אחד לרפואה או תוכנית לימוד אחת נגד הקומוניזם-שוויון, ויש אפילו מפלגה קומוניסטית במדינתנו.

לכן, לצד פעילות מעשית פרלמנטארית וציבורית נגד שלטון הבג"צ, הגיע הזמן לערוך חידוד מוסרי כללי, מחד להרבות בתורה ובתמיכה בלומדי התורה, עמודי האש המוסריים שלנו, ולהוריד בגלוי את מסך הלגטימיות מעיקרון השוויון, כדבר הכי לא מוסרי שיש, ובמקומו להחזיר את ערכי היהדות, את ההעצמה האישית, כליבה המוסרית והתרומה האמיתית של עם ישראל.