מדיון הלכתי לנושא חדשותי: כך כבש הבראקל את הכותרות הראשיות

העוף בעל המראה המוזר מעט, כבש את הכותרות הראשיות בחודשים האחרונים, וללא ספק, הפך לאחד האירועים שמשכו השנה תשומת לב רבה. עכשיו הזמן לסכם: מדוע הוא פרץ לחיינו? מה הבעיה בעופות המצויים כיום? ומה יקרה מעכשיו והלאה?

  • קברוך דיין האמת: הרב חיים טודרוס גולדבלט זצ"ל

    תוכן מקודם

  • "אבא, תחזור!" מראות קשים בבית האבלים של משפחת יעקובזון.

    תוכן מקודם

  • השנה זוכים פעמיים- גם מקיימים את ההבטחה וגם זוכים בטיסה

    תוכן מקודם

  • "חיפשתי להרגיש שייכת" נערה חרדית בסיפור מטלטל

    תוכן מקודם

אירועים חשובים רבים אירעו במהלך השנה המסתיימת היום. אחד הסיפורים היותר מרתקים, שנע על הגבול בין ההלכתי למעט ביזארי, התרחש בחודשים האחרונים של השנה. למעשה, מאחורי הקלעים, הסיפור מתגלגל כבר שנים רבות, אך לתודעה הציבורית היא עלתה רק בקיץ האחרון. הסיפור של התרנגול שקרקר כל הדרך עד לכותרות הראשיות, וגרר התעניינות רבה מצד הגולשים, ונתוני הצפיות שלכם בכל כתבה שעסקה בנושא – יוכיחו.

על מנת להבין את הרקע לפריצת הבראקל לחיינו, נחזור, בסקירה קצרה ומתומצתת, אל מרן פוסק הדור, הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצוק"ל, אשר בזמנו ביקש לאסור את עופות הפטם, הרי אלו התרנגולים הלבנים שאנו אוכלים כיום, בנימוק כי מגדלים אותם בלולים יחד עם עופות טמאים האסורים לאכילה, וכתוצאה מכך, יש בהם שינוי גנטי והם אינם כשרים לאכילה. מרבית פוסקי הדור חלקו על דעתו, ואף הרב וואזנר התיר בסופו של דבר, בתירוץ אותו הגדיר בעצמו כדחוק, בעובדה שהעופות הטמאים בלולים הם זכרים בלבד.

עם זאת, לטענת אנשי חברת מסורת העופות, כיום מגדלים את גם תרנגולות נקבות טמאות בתוך הלולים, ולכן, ההיתר הדחוק של הרב וואזנר, אינו תקף בימינו. אנשים אלו, במימון של מספר נגידים ואנשי עסקים יצאו למסע בעולם על מנת לאתר תרנגול לא מורכב, מתוך מטרה לייבא אותם ארצה ולהתחיל לשחוט אותם לתועלת ציבור המחמירים. טרם יצאו למסע, קיבלו התחייבות מראשי וועד השחיטה של בד"ץ העדה החרדית כי במידה וימצאו תרנגול כשר כבקשתם, הם יתחשבו במאמציהם למציאתו וייקחו במשך תקופה של מספר שנים עופות לשחיטה רק מהם.

לפני כ-3 שנה, הם מצאו את הבראקל, המכונה גם "הנזיר מבראקל", על שום מראהו המוזר והשעיר. עשרות אלפי פריטים יובאו ארצה ולכאורה התכנית שלהם אמורה הייתה להצליח. מדוע פעלו הם בשקט ומתחת לראדר? אחרים יטענו כי מטרתם הייתה למנוע מהמתחרים להגיע בעצמם אל הבראקל, אחרים יעלו טענות אחרות שאין כאן המקום לפורטם. כך או כך, העובדות שיחקו לרעתם, בכך שכבר השקיעו הון עתק בבראקל לפני שהתייעצו עם גדולי ישראל מהם מנעו לבדוק את כשרות העוף. בהמשך התנהלו בצורה תמוהה כאשר סירבו להכניס את רבה של בני ברק ללולים, אך לזה נגיע בהמשך.

הראשון לאסור את העוף היה הגאון רבי משה ברנסדורפר, אב"ד 'היכל הוראה' בירושלים ובנו של הגאון רבי מאיר ברנסדורפר זצוק"ל, שטען במכתב ששלח לגאון רבי אברהם דוב ליטמנוביץ מרבני 'העדה החרדית', כי לעוף אין שום מסורת. "מביאים אותו ממדינה רחוקה שרגל יהודי לא דרכה בהן ואומרים שהוא עוף טהור בלי שום תערובת". מנגד, הרבנים המתירים, בהם הגאון רבי אברהם דוב ליטמנוביץ מרבני וועד הכשרות של העדה החרדית טענו כי העוף דומה בצורתו לעוף ה"בלאדי", ולכן מותר באכילה.

צפו: הדיון על הבראקל אצל ראב"ד העדה החרדית

עד מהרה, התפתח דיון הלכתי מרתק. תחילה עוד נדמה היה כי סופו של הבראקל להצליח, כפי שהיה בזמנו עם התרנגול הודו. את הכתבה הראשונה שלי בנושא, סיימתי עם הציטוט הבא: "אחד מהבכירים בעולם הכשרות, עימו נעזרנו לעריכת כתבה זו, העריך כי גורלו של עוף הבראקלי יהיה כגורל התרנגול הודו. יהיו שיאכלו ויסתמכו על המתירים, יהיו שיימנעו מאכילתו כדעת האוסרים". אך בניגוד לנכתב, עד מהרה, הצטרפו מרבית פוסקי ההלכה בדורנו אל האוסרים את הבראקל. המכה הקשה ביותר למשקיעים בעוף המוזר, הייתה בהתלכדות הכמעט מליאה של ראשי הבד"צים השונים שאסרו את העוף.

רבה של בני ברק, הגה"ח רבי משה יהודה לייב לנדא שליט"א, ירד לשטח, ולמרות גילו המופלג ומעמדו, מנעו ממנו להכנס ללולים לראות את הבראקל במו עיניו. רק לאחר שעה ארוכה של המתנה אפשרו לו להכנס, וכה הוא כתב לאדמו"ר מסאטמר, הנותן את הכשרות לבית השחיטה הגדולה לעופות בניו יורק לציבור החרדי הוא בית השחיטה בקריית יואל ששוחטים כ60 אלף עופות ביום לרוב הקהילות החרדיות בניו יורק וניו גערסי כולל לבד"ץ בליקוואד: "הכתוב בקונטרס מסורת העופות, כי אומנם העוף "בארקל" אין לו מסורת ואין שום עדות של מסורת עליו אלא שהוא התרנגול הפשוט שאכלו בכל תפוצות ישראל אינו מקובל כלל כאשר שוחטים אינם יודעים ואינם מכירים את העוף ששוחטים בכל תפוצות ישראל. דברים אלו הם נגד יסוד אמונתנו, שזאת התורה לא תהיה מוחלפת.

"העוף המכונה "בארקל" שהביאו לכאן ולארה"ב ולצרפת איננו יודעים על מסורת, להיפך אנו יודעים שהיה מטיל ביצים שהם כד וכד והוא סימן טומאה. אנו יודעים שהגויים, כמסיח לפי תומו לפני מאה ושבעים ושלוש שנים (הרבה לפני שהוקמה החברה של גויים "נאמנים" ששומרת על העוף מהכלאה ועל סמך דבריהם הביאו העופות) כבר כינו אותו "בראקל החדש" בגלל שהכליאו בו עוף טמא כנ"ל. גם הוא חולק אצבעותיו הרי מכל צד ופינה אין מקום לויכוח שמדובר בעוף טמא". בתחילת מכתבו דוחה הרב לנדא את הטענות נגד העופות הקיימים בשוק, כאשר יש הטוענים כי הם אסורים באכילה שכן הם גדלים בלולים ומתערבים יחד עם עופות טמאים. במכתב ארוך ומנומק מפרט הרב שליט"א את מהלך התפתחות גידול העופות בארץ ישראל, עובר להתייחסות לעוף הבראקל ומכריע כי הוא אסור באכילה.

האדמו"ר ענה במכתב לרבה של בני ברק, לאחר התייחסות מקיפה לבעיות ההלכתיות בעוף זה: "הורינו הלכה למעשה שלא להכניס עוף זה בבית השחיטה דפה. וכך נגמר הדין ע"י גדולי המורים שבארץ הקודש ה"ה מעכ"ת הדר"ג שליט"א, ואתו עמו מכתבו הבהיר לאמיתה של תורה של ידידי הגאון הגדול המפו' דרופתקא דאורייתא רבי משה שטרנבוך שליט"א ריש בי דינא רבא בירושלים עיה"ק, ובכן בודאי ישראל קדושים יתנזרו מבשר עוף זה בכל מקומות מושבותיהם". על העופות שלנו כתב האדמו"ר: "בררנו בבירור גמור אחרי כמה חקירות ודרישות, בירור אחר בירור, שהעופות הללו כשרים ומהודרים ואין עליהם שום ערעור או חשש כלל, ואדרבה הם הם העופות שיש להם המסורה ועלו על שלחן מלכים מאן מלכי רבנן גדולי הדור מאז ומקדם".

כאמור, גם ראב"ד העדה החרדית, הגר"מ שטרנבוך שליט"א, אסר את הבראקל, לאחר ששיגר משלחות לבדוק האם יש לעוף מסורת. "לא ניתנה תורה להיעשות כשני תורות שכל אחד יעשה לעצמו חומרות כרצונו בפרהסיה נגד מה שפשט בכל ישראל, ולא כמו היום שמטילים מום בית ישראל קדושים שנכשלו ונכשלין. ויש לרבנים ובתי דינים ואדמורי"ם לפרסם ששעם ישראל לא עברו ח"ו על אכילת מאכלות אסורות, והעופות שלנו כשרים ומהודרים, ועוף הבראקל אסור באכילה", פסק הראב"ד במכתב חריף.

גם הרב רובין מבד"ץ מהדרין והגר"ש מחפוד מבד"ץ יורה דעה הודיעו כי הבראקל אסור באכילה. בד"ץ שארית ישראל פרסמו כי ימשיכו לשחוט את העוף הרגיל, ובכך נגוז החלום של משקיעי הבראקל. מנגד, הגרמ"ש קליין, תלמידו המובהק של הרב וואזנר, כינס דיון יחד עם דיינים מבית דינו של הגר"נ קרליץ, בראשם הדיינים הגר"ש רוזנברג והגרמ"מ לובין, ובפניהם הופיעו שלושה שוחטים שהעידו על כשרות העוף, והם פסקו להתיר אכילת הבראקל.

הגר"מ מאזוז, ראש ישיבת כסא רחמים אמר למשלחת שהגיעה לביתו עם עוף הבראקל כי הוא מזהה את העופות כתרנגול 'הבלדי' המפורסם שאכלו כל עדות המזרח בחו"ל, וכי אלו ממש מה ששחט בצעירותו בהיותו בחו"ל. הרב התפלא מה טענות המחמירים, "מאיפה המציאו את החומרות האלו, מספיק מחלוקות מכל דבר". הרב הוסיף כי בעבר לא הכרנו בכלל את הלבנים "כשהגענו לכאן לא הכרנו את הלבנים, וסמכנו על מסורת האשכנזים" שכידוע בעניין מסורות העופות די על פי ההלכה במסורת של אחרים. חברי המלחת עלו גם אל הרב הישיש רבי יהושע מאמאן, מזקני רבני מרוקו, פסק לשואלים ש"ילכו לרבי יצחק יוסף וינהגו לפי מה שיורה".

היו עוד אי אילו סיפורים בשולי סערת הבראקל, כמו המכתב החריף של מספר רבנים נגד רבה של בני ברק, ומכתב ההתנצלות של הגרמ"ש קליין, טענת חלק מהנוכחים שסיפרו כי הביאו בפני גאב"ד קרלסבורג, שבדק את הבראקל באתרא קדישא מירון, עוף צבוע בשחור על מנת להטעותו – טענה שהוכחשה על ידי משתתפים אחרים, ועוד אי אילו סיפורים שהפכו את הדיון ההלכתי לאחד הנושאים המתוקשרים של הקיץ האחרון, ולאחד הנושאים האהובים עליכם הגולשים.

סיקור נרחב בנושא:

עוף הבראקל: דעת המתירים, שיטת האוסרים וההשוואה לתרנגול הודו

סערת הבראקל • במשפחתו של האדמו״ר מטשערנאביל מכחישים את הדיווחים

סערת הבראקל: הרבנים התכנסו בביתו של הגר"מ שטרנבוך • צפו בתיעוד

מסורת: האם נמצא מקום בו יהודים היו אוכלים את עוף הבראקל?

החשדות בכשרות עוף הבראקל; פעם חלק רגליו, פעם לא

הגרמי"ל לנדא לאדמו"ר מסאטמר: "אין מקום לויכוח שהבראקל טמא"

פולמוס הבראקל • תיעוד: דיונים מרתונים במעונו של האדמו"ר מסאטמר

"הבראקל הינו עוף טהור ומהודר אף משאר עופות למהדרין מן המהדרין"

סערת הבראקל: הגרמ"ש קליין מתנצל בפני רבה של בני ברק

עוף הבראקל: רבה של בני ברק הגיע לדיון אצל ראב"ד העדה החרדית

"מכוח התורה הקדושה אנו אוסרים לאכול ולהאכיל העוף החדש"

האדמו"ר מסאטמר לרבה של בני ברק: הבראקל מוזר, לא נשחוט אותו

הגר"מ מאזוז על הבראקל: "מהודרים כמו הלבנים, מספיק חומרות"

האדמו"ר מסאטמאר שליט"א ביקר בפינת החי ובדק את עוף הבראקל

במירון: גאב"ד קרלסבורג בדק את עוף הבראקל • תיעוד

כיצד יודעים אם העוף כשר, מדוע צריכים מסורת והמחלוקת על תרנגול הודו:

מאז ומעולם בכל עת שהתגלה עוף מסוג שאינו ידוע, או שייבאו עופות מיבשת ליבשת, התעוררה השאלה אם עוף זה כשר וראוי לעלות על שולחנם של ישראל, או שמא מן העופות הטמאים הוא. כאשר התורה מפרטת את הלכות הכשרות השונים, היא מעניקה לחיות ולבהמות סימנים מדוייקים לפיהם ניתן לדעת אלו כשרות ואלו לא; גם דגים כשרים נוכל למצוא באמצעות ווידוא שיש להם סנפיר וקשקשת. לעומת זאת, התורה לא נותנת לנו סימנים לפיהם נוכל להבדיל בין עופות כשרים ועופות שאינם כאלו. במקום זאת, אנו מקבלים רשימה של עופות טמאים בלבד מהם אנו צריכים להתנזר מאכילה.

את הרשימה אנו מוצאים בספר ויקרא ובספר דברים והיא כוללת את העופות הבאים: נשר, פרס, עזניה, דאה ואיה, עורב, בת יענה, תחמס, שחף, נץ, כוס, שלך, ינשוף, תנשמת, קאת, רחם, חסידה, אנפה, דוכיפת ועטלף. התורה מוסיפה את המילים "למינה" או "למינו" על-מנת להדגיש שלא מדובר רק בעוף אחד אלא במין כולל המכיל עופות רבים.

מדוע בחרה התורה לציין אלו עופות אסורים, ולא אלו עופות מותרים? רבי יהודה מסביר במסכת חולין כי "גלוי וידוע לפני מי שברא והיה העולם שעופות טהורין מרובין על הטמאין, לפיכך מנה הכתוב בטמאין." במילים אחרות, רוב העופות בעולם כשרים ומותרים באכילה, ולכן הפסוק יכל להסתפק ברשימה שחורה של עופות אסורים באכילה. כל מי שלא נכנס לרשימה – כשר.

במדרש מתואר כיצד משה רבינו המחיש את ההלכות לבני ישראל. "היה משה אוחז החיה ומראה להם לישראל ואומר להם: זו תאכלו, וזו לא תאכלו!" ההמחשה כללה גם את העופות הטמאים, כך שהיהודים ידעו בדיוק מה מותר ומה אסור. אבל עם השנים הספקות החלו להתעורר. סביר להניח שעופות רבים לא היו מצויים בארץ ישראל, וכשהיהודים גלו למקומות אחרים וגילו זנים חדשים של עופות הם נמנעו מאכילתם כיוון שהם לא ידעו לזהות אותם כעופות טמאים או לא. אפילו השמות המקובלים כיום בעברית לעופות הם שמות מודרניים בלבד, כך שיתכן והם כלל לא העופות המוזכרים במקרא.

חז"ל, קבעו סימני טהרה לעופות. מעיקר הדין אפשר לקבוע על פי שלשה סימני טהרה אם עוף זה או אחר הוא מן העופות הטהורים, כפי שכתב השולחן ערוך (יו"ד סימן פ"ב סעיף ב´): "יש שלושה סימני טהרה: אצבע יתרה, וזפק, וקורקבנו נקלף ביד". אולם נהגו ישראל שלא לאכול עוף על פי סימני הטהרה בלבד, אלא אם כן בידינו מסורת מאבותינו שעוף זה טהור ונהגו לאכלו (רמ"א יו"ד סימן פ"ב סעיף ג´).

לעופות טמאים יש גם שלושה סימנים: הם דורסים את קורבנותיהם באכזריות; כאשר זורקים לעברם אוכל, הם תופסים אותו בעודו באוויר (בשונה מהעופות הטהורים שמניחים אותו על הקרקע ורק אז אוכלים ממנו); וכשמותחים לפניהם חוט, העופות הטמאים יחלקו את אצבעותיהם בשווה בשני צידי החוט. אך למעשה, אנו לא מסתפקים רק בסימנים ואנו מקפידים לאכול רק עופות שיש לגביהם מסורת כי יהודים אכלו אותם והם עופות כשרים.

מקור למנהג זה אנו מוצאים ברש"י (חולין סב:) המספר כי בתקופת חכמי התלמוד נהגו לאכול עוף מסוים על פי סימני טהרה, ולאחר זמן מה ראו לפתע כי העוף דורס את מאכלו כמנהג העופות הטמאים. או אז התחוור להם כי בדיקת סימני הטהרה לא הייתה תקינה, ומאז התקבל המנהג שאין אוכלים אלא עופות אשר מסורת בידינו כי אבותינו אכלום. מעתה, בכל עת שחכמי ישראל נדרשו להכריע לגבי כשרותם של עופות שלא ידעום עד כה, הם לא הסתפקו בסימני הטהרה שעליו, אלא אף היה עליהם להכריע אם הוא בן מינו של אחד העופות שכבר נהוג לאכלו, ואם הוא נכלל במסורת המקובלת בידינו לגבי העוף שאנו מכירים. או שמא מין אחר הוא, ומאחר שאין בידינו מסורת שהוא טהור – אין להתיר את אכילתו.

אולם גם בדבר המסורת שעליה ביקשו לסמוך – דקדקו גדולי ישראל. כך היה לפני כמאה שנה, כאשר אווזים מזן חדש שמקורו במעמקי רוסיה הגיעו לוורשה, בירת פולין, ובעל ה´אבני נזר´ (שו"ת יו"ד סימן ע"ה) הכריע שאף שנהגו לאכלם במקום אשר ממנו ייבאום לפולין – אין לסמוך על כך, שכן ניתן להסתמך על מסורת רק אם היא התפתחה במקום שבו מתגוררים גם תלמידי חכמים.

האם יש מסורת על תרנגול הודו? תרנגול ההודו יובא לאירופה מיבשת אמריקה. כמובן, הוא לא הגיע מאמריקה עם מסורת כלשהי, שהרי באותה העת לא הייתה באמריקה קהילה יהודית. בספרי הפוסקים מצוין כי לא ידוע בבירור על סמך מה התפשט המנהג להתיר את אכילתו, אך מאחר שזו המציאות – דנו הפוסקים אם אמנם ראוי לעשות כן. הנצי"ב מוולוז´ין (שו"ת ´משיב דבר´ חלק ב´ סימן כ"ב) שדן גם הוא בנושא, כותב, כי למרות מנהגנו שאין אנו אוכלים עופות שאין לגביהם מסורת – מנהג זה מתייחס לגבי עופות חדשים בלבד, שקבלנו עלינו שלא להחליט על דעת עצמנו על אודות כשרותם. אולם לא קיבלנו על עצמנו להפסיק לאכול עופות שכבר נהוג לאכלם – רק משום שאין עליהם מסורת. יצוין, כי גם תרנגול הודו, ישנם רבים המקפידים עד היום שלא לאוכלה, ביניהם משפחות המיוחסות לצאצאי השל"ה שאסר את אכילת תרנגול ההודו, כמו גם רבים מחסידי ברסלב ועוד.

7 תגובות

ציטוט: "עד מהרה, הצטרפו מרבית פוסקי ההלכה בדורנו אל האוסרים את הבראקל".
לא 100% מדוייק. להלן רשימת גדולי האוסרים והמתירים, והבוחר יבחר:
המתירים: הרב לובין, הרב רוזנברג, הרב וובר, הרב משה שאול קליין, הרב אשר וייס, הרב מוצפי, הרב מזוז, הרב אמיתי בן דוד, הרב ניסים קרליץ.

האוסרים: הרב משה שטרנבוך, הרב מי"ל לנדא, מהר"א מסאטמר, הרב אברהם רובין, הרב יצחק שמואל שכטר, הרב משה ברנדסדורפר, הרב שמואל ברנדסדורפר.

מאוד יפה ולעניין

מה אמר על זה הרב יצחק יוסף???
וגם מדוע לא הביאו את העוף בפני הרב קניבסקי או הרב שטימן כדי לשמוע את פסיקתם???

לבקיא הגר"נ קרליץ שליט"א מעולם לא התירו, וכשיחזור לאיתנו יכולו לדון עמו. כמו"כ ברשימת המתירים שלך ישנם רבנים הבקיאים בבשר וחלב שבת יו"ד חו"מ ולא מצינו מי שמתמצא בכשרות שיתיר. אדרבה כל העוסקים בכשרות אוסרים. מקוה שהינך בקיא בהלכות יותר טוב מהבקיאות שהוכחת כרגע

כפי הידוע לי גם הרב אשר וייס לא התיר את זה

יש עכשיו פרסומת ברחובות ירושלים על בראקל לכבוד החג
יש להזמין כי המלאי אוזל ויש רק מס' מוגבל של עופות
וההתנפלות גדולה עד למאוד

מי שראה את הסרטון עם כל הרעיונות עם השוחטים הוותיקים וכן עם כל הרבנים, רואה שמדובר בשתי עופות. פשוט רימו כמה מהרבנים האוסרים כמו שהעידו חלק מהשוחטים שהביאו להם עוף אחר ועליו אסרו ולא את הבראקל. מדהים.

Comments are closed.

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן

logsuz shell indir instagram takipçi satın al ucuz gündem haber Pubg mobile cephaneleri takipçi satın al leke kremi aktif takipçi php shell

logsuz shell indir instagram takipçi satın al ucuz gündem haber Pubg mobile cephaneleri takipçi satın al leke kremi aktif takipçi php shell

logsuz shell indir instagram takipçi satın al ucuz gündem haber Pubg mobile cephaneleri takipçi satın al leke kremi aktif takipçi php shell