שמונה נדבכים נוספים של שריד בית מקדשנו, הכותל המערבי, נחשפו היום לציבור לאחר שנתגלו לאחרונה בחפירות של רשות העתיקות במנהרות הכותל, בעומק של כשמונה מטר מתחת לפני השטח. לצד זאת, הרחיבו ברשות העתיקות בחשיפת מבנה, אשר מתואר בהודעתם כדמוי תיאטרון, ולדבריהם, "החשיפה הדרמטית מאששת את הכתבים ההיסטוריים שבהם ישנם תיאורים של תיאטרון המצוי בקרבת הר הבית".
האומנם? תיאטרון רומי צמוד להר הבית? ראשית, ייתכן בהחלט שהתיאטרון נבנה לאחר חורבן בית שני, כשירושלים הפכה לקולוניה רומית בשם איליה קפיטולינה. מקורות רבים מאותה התקופה מספרים על כך. במשך שנים רבות חיפשו הארכאולוגים כל סימן לקיומו של התיאטרון, אך עד כה לא מצאו דבר. האם כעת מצאו את שחיפשו? ייתכן מאוד והתשובה שלילית.
שימו לב למבנה שנחשף היום: נמוכה, קטנה, חצי עיגול. בניגוד מוחלט לבתי התיאטראות שבנו הרומאים במקומות שונים, קיסריה לדוגמה. התבוננו בתמונה ותנסו לספור כמה מקומות ישיבה נראה לכם מכיל המקום:
לא יותר מכמה עשרות בודדות, נכון? 70 איש בערך, סנהדרין! "סנהדרין היתה כחצי גרן עגלה, כדי שיהו רואין זה את זה", נכתב במשנה במסכת סנהדרין. "סנהדרין הייתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה ושני סופרי דיינין עומדין לפניהם אחד מן הימין ואחד מן השמאל וכותבין דברי מזכין ודברי מחייבין רבי יהודה אומר שלשה היו אחד כותב דברי מחייבין ואחד כותב דברי מזכין והשלישי כותב דברי מזכין ודברי מחייבין".
מקום ישיבת הסנהדרין הייתה בלשכת הגזית, אך במסכת ראש השנה כתוב כך: עשר גלויות גלתה הסנהדרין: א. מלשכת הגזית לחנות. ב. מחנות לירושלים. ג. מירושלים ליבנה. ד. מיבנה לאושא. ה. מאושא ליבנה. ו. מיבנה לאושא. ז. מאושא לשפרעם. ח. משפרעם לבית שערים. ט. מבית שערים לציפורי. י. מציפורי לטבריה. ומשם עתידים להיגאל "ונעתקין למקדש".
נחזור רגע לתיאור המבנה שנחשף, מתוך הודעת רשות העתיקות. הארכיאולוגים מנהלי החפירה ד"ר ג'ו עוזיאל, תהילה ליברמן וד"ר אבי סולומון אומרים כי "עובדה זו -בנוסף להימצאותו מתחת לחלל מקורה – במקרה זה מתחת לקשת וילסון, מביאים אותנו למסקנה כי מדובר במבנה דמוי תיאטרון מהטיפוס המכונה בעולם הרומי בשם "אודיאון". על פי רוב מבנים כאלה שימשו למופעים אקוסטיים. לחלופין, ניתן להציע כי מדובר במבנה המכונה בשם "בולטריון" – כלומר, מקום מושבה והתכנסותה של מועצת העיר". ואולי לא מועצת העיר אלא הסנהדרין?
//www.jdn.co.il/video/896497
זה מקווה למה יש אבנים חצובות בתוך הקיר למה לא פתח נורמלית וכן אם לא מקוה/בריכה למה יש תעלה באמצע המעגל (ביוב לא עובר באמצע הצגה/ישיבה)
הסנהדרין הייתה בעזרה חצייה הקודש חצייה בחול אולי אחרי שגילתה ישבה שם
צריך להיות אדם מאוד קטן ורזה להצליח לשבת על האבנים האלה
לשלום, לא ראית צינור ביוב שעובר תחת בית? הצינור עובר מצד לצד ויתכן שהצינור היה אמור לעבור שם, וזה לא בהכרח קשור…
זה מקום חדש שנעזב באמצע בנייו ולא הספיקו להשתמש בו, ולפיכך אין סימנים למה היה שייך
אולי זה מים נקיים. למה מקווה צריך להיות באמצע הרחוב?
מי שראה מקוואות עתיקות יודע בבירור שזה לא מקוה.
צריך היכרות מינימלית עם ממצאים ארכיאולוגיים אחרים כדי להשוות ולהסיק מסקנות.
גם החופרים ומומחים נוספים רצו לומר שזה מושב הסנהדרין, אבל מה לעשות שהתברר שמדובר במבנה רומי (שיש דומים לו במקומות אחרים) שהוא מאוחר הרבה לחורבן בית המקדש (מהמאה השניה לסה"נ).
1) אולי זוהי "חנות". באמת בהסרטה רואים ממול, כוכים שנראים כמו כניסה לחנויות. ברוב החנויות היתה החנות פחות סגורה. פה זה היה מושקע. אולי כי חנות- זה של חנווני, המוכר במשנה כחלפן כספים. לבטח הם היו נזקקים לחנות יותר משומרת ומגונת. והכוכים שם כך נראים.
2) האם יכולים לשהת שם 70 איש? לא הייתי מכניס יותר מ20-30.
3) ואולי זוהי אבן הטוען? המיקום ברחוב המרכזי הסמוך לבית המקדש, די מתאים.
גם לפני שגלתה הסנהדרין היה בית דין נוסף של עשרים ושלושה דיינים על פתח הר הבית, וגם הם ישבו כחצי גורן עגולה. כמובא בש"ס ונפסק ברמב"ם הלכות סנהדרין פ"א ה"ג.
לא יתכן שכל מושב הסנהדרין מחוץ לחומה, כי חציה היתה בקודש. בכלל, הגישה הרווחת היא כי הכותל הוא חומת הר הבית ולא חומת העזרה, למעט שיטה מסוימת, לה חוששים בית בריסק ומשום כך מתפללים במרחק מהכותל, ולכן מקום לשכת הגזית אמור להיות בתוך החומה.
מלבד זאת, האם יש מקור לכך שמקום מושב הסנהדרין היה בנוי מאבנים?
אולי בהתחלה היה מקום מושב הסנהדרין, ולאחר שגלתה הפך לתיאטרון.
היה מאוד רצוי להכיר את העבודות לפני שמעבירים ביקורת. המבנה אמנם הכיל הרבה יותר משבעים מקומות, אבל לא רואים את כל ההיקף בתמונה. יש תיאטראות גדולות כמו אלו בקיסריה ובציפורי למשל, ויש גם קטנים יותר הנקראים אודיאון כמו למשל בבית שאן. יש גם בנין למועצת העיר הקראת בולטריון, וזו שבאתונה דומה מאוד לזו שנתגלתה כאן כעת בירושלים. המבנה הוא מבנה רומי סטנדרטי, ובעת החפירה הגיע למקום פרופ' א. סגל הנחשב למומחה מספר 1 בארץ למבנים כאלו, והוא קבע מיד שמדובר במבנה מהמאה השניה, כלומר אחרי החורבן. הרעיון שאולי מדובר במקום הסנהדרין (דוקא זו שישבה על פתח העזרה, שאמנם היו בה רק 23 חברים אבל היו גם שלוש שורות של תלמידי חכמים), עלה ברגע שהחל המבנה להיחשף (ביקרתי החפירה לא מעט פעמים בשנתיים האחרונות), אבל הארכיאולוג הזהיר אותי שלא להגיע למסקנות לפני שהחפירה תסתיים. ומה לעשות וככל הנראה מדובר במבנה שנבנה אחרי החורבן, ואין לזה קשר לסנהדרין.
אבן הטוען הייתה מאד גבוהה והיא הייתה בעיר העליונה (מה שנקרא היום הרובע…)
ואגב חנות זה שם של מקום, ולא חנות של נעליים…
ואני מאמין שזה בריכה מהתקופה הרומית. למי שיודע בתקופה שאחרי החורבן באו הרומאים ובנו בריכות מים לשחייה והנאה צמוד לכותל המערבי, אפשר לראות את זה כשיורדים במנהרות הכותל, מגיעים לאבן הגדולה באורך 15 מטר, הרומאים ניצלו את העובדה שעבר שם נחל בגיא, שאגב על שמו נקרא רחוב הגיא, ועצרו/אצרו את המים לתוך בריכות שהם בנו צמוד לכותל.
ד"ר אבי סלומון בנוסף להיותו ארכיאולוג הוא גם בקי במקורותינו ואם הוא אומר שזה לא הסנהדרין אפשר לסמוך עליו.
מלבד זאת למגיב "מצפה לגאולה" שכתב שהגישה הרווחת היא כי הכותל הוא חומת הר הבית ולא חומת העזרה, למעט שיטה מסוימת, לה חוששים בית בריסק ומשום כך מתפללים במרחק מהכותל", כדאי מאד לדעת שזו לא "הגישה הרווחת" אלא זו המציאות, ומי שחושש להתקרב לכותל בגלל שמא אולי זה חומת העזרה אינו אלא מן המתמיהין, שחושש לדבר שאינו במציאות כלל. הכותל המערבי שלא חרב נמצא היום (ועודנו עומד במקומו) במדרגות של כיפת הסלע, המדרגה התחתונה עתיקה בהרבה משאר המדרגות והיא עצמה הכותל המערבי האמיתי
1) ל'במבה': בודאי לא התכוונתי לומר ש'חנות' זו סתם חנות. להיפך! מסתבר ש'חנות' כונתה כך, בגלל שהיתה במקום הקשור ל'חנונים'. וחנווני זהו חלפן כספים במשנה. ולכן אם המבנים שממול הוא אכן חלק ממערך הקשת וילסון העתיקה הרי שיש מקום לומר שחלפני הכספים של אז, בחרו במיקום מאובטח, וחנות בתוך קירות אימתניים אלו מתאימה לכך.
הנחה זו אינה יותר מאשר השערה מענינת.
2) לראטה: מי אמר שהמדרגה התחתונה היא מחומת הבית? חסר מדרגות? והלא אתה יודע שיש הרבה שיטות במיקומו של כותל זה.
ליו-יו – המדרגה התחתונה ע"פ בדיקות ארכיאולוגיות אינה קשורה לשאר גרם המדרגות הזה, אלא עתיקה ממנו במאות שנים. וע"פ המסורת המובהקת מדורי דורות שאבן השתיה היא מתחת לכיפת הסלע (כפי שכתב הרדב"ז בתשובתיו שהדבר ברור לחלוטין וגם למי שיודע קצת היסטוריא, את כיפת הסלע בנה החליף' עומאר לאחר שהיהודים אמרו לו שזו אבן השתיה שהייתה בקודש הקודשים והוא בנה את זה לכבוד המקום הקדוש ולא הפך את זה למסגד, עד היום זה לא מסגד), וע"פ החשבון הפשוט שאחורי בית הכפורת הם 11 אמה, ברור לחלוטין שהמדרגה התחתונה הזו היא הכותל המערבי.