צרה צרורה והצרת הצורה / אברומי נויבירט

טור זה נכתב לזכותו של ידיד שקיבתו הוצרה והוא נראה כפלג גופא. ולע"נ כמה חברים שחוו זאת גם הם ומאז נעלמו עקבותיהם. לא חיים המה ולא מתים, אלא מתהלכים בחיי חיותם כנשמה בלי גוף, בעולם שאין בו לא אכילה ולא שתיה / טור סאטירי

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'

נוכחותו של בעריש פליישברג בלטה בכל מקום בגלל עודף משקלו, ונשיפות הקטר שהיו יוצאות מפיו נשמעו גם לאוזניים בעלי בלוטוס. יום אחד נשבר לבו בקרבו והרגיש כי טוב לו שלא נברא. היה זה כשניסה לשוא לשרוך את נעליו, התייאש וביקש ממוישי בן התשע שיעשה זאת עבורו. באותו יום גם נכשל לראשונה בנסיונו לרכוס את הכפתור האמצעי במלבושו העליון. אשר על כן החליט על ניתוח הצרת קיבה והזמין תור לקופת החולים שם התברר שאינו מספיק שמן למימון הניתוח על חשבון הקופה, מאחר וחסרים לו עדיין כשלושים ליטרא בשר כדי לעמוד בקריטריונים.

יצא בעריש ממשרדי הקופה ושם פעמיו לפיצריה הקרובה. "איזה מגש תרצה להזמין" שאל אותו דני מהפיצה. "תביא מגש בקוטר של גלגל ענק" ענה בעריש. ולא עברה שעה קלה ובידיו הונח קרטון מעלה אדים ובתוכו ספונה פיצה משפחתית בגודל משפחה ברוכת ילדים, לשימושו האישי והבלעדי, כך שיוכל לעמוד בתנאי הסף למימון הצרת קיבתו. אכל בעריש ושבע, דשן וכמעט הקיא. ובזה הניח את אבן הפינה לתקופת החגיגות.

מאותו יום לא פסק פיו מגרִיסה. כבר למחרת ראוהו חבריו מק"ק 'וישמן ישורון' חולץ את תפיליו ופורש חסותו על מגש הלחיים כשהוא תוקע בבית הבליעה ארבעה רוגלאך, ע"ש ארבעה אבות נזיקין, וכתריסר גלוסקאות ע"ש שנים עשר שבטי ישראל, בתוספת רקיקי מצות והרינג משוחין בשמן הטוב יורד על הזקן. כשפנה אליו דובצ'ה בברכת צפרא טבא ומה נשמע, מילא בעריש פיו משקה סוויץ' עתיר סוכרים וצבעי מאכל, לשטיפת הכבודה פנימה ממורד הוושט למעמקי הכרס. ויאחלו לו חבריו "לחיים. שתזכה לעלות ולהתעלות", ואף הוא ענה לעומתם בפה מלא: "לחיים טובים עשרת מונים ולעמידה בקריטריונים".

כך עלה בעריש וילך הלוך ותפוֹח עד כי נראו שומניו למרחקים. לא בררן היה בעריש. טעם מכל הבא ליד וחישב כל תזוזה פיזית אם אכן היא נחוצה, חושש שמא ישרוף קלוריות יקרות מפז. לבנתים נתגלו אצלו כישורים חדשים כשמוישי ומנדי החלו מקפצים על בטנו ומשתיקים את קולות מחאתו בצהלותיהם "חבר'ה בואו, יש טרמפולינה!!!".

גם יוסי השכן שנתקע עם מצבר מרוקן בטרנט'ה המשפחתית, הזעיק את בעריש בטבעיות, מודע לכוחות הסוס שנוספו לשכנו בתקופה האחרונה. וירתום אותו כשור לעול וכחמור לרכב משא, וידחף בעריש את הגרוטאה כמאתים אמה, עדי השמיעה קולות טרטור המעידים על חזרתה לחיים.

לא קלה היתה העליה במשקל, וכרוכה היתה בעלבונות לרוב. כמו באותו חצות ליל כשחזר בעריש מסדרת טעימות בחתונת ידיד וצעד בכבידות לביתו. ויהי בעברו סמוך לביהמ"ד דקהילת 'פסססט א'צענטער' וישאלוהו באי המקום "האם התפללתם כבר?", "הן" ענה בעריש. העיף מארגן המנין מבט על כרסו המשתפלת של בעריש וישאלהו "ושמא חלק מכם עדיין לא התפלל". הבין בעריש את הרמז והצטרף להשלמת מנין. "בבקשה, אתם יכולים לשבת" הציעו לו באדיבות. התיישבו בעריש ומאה שלושים הקילו שעליו באנחת רווחה, והספסל לא הספיק להראות סימן התנגדות לפני שהתפרק לגורמים.

ושוב מעשה היה כשבאו כמה מחבריו בבוקרו של יום לטבול לפני התפילה כמנהג יהודים יראים ושלמים, ונחרדו לראות שהוצף המקום במים. חשבו שהתפוצץ השיבר אך עד מהרה עברה השמועה שלא צינור ולא פיצוץ, אלא בעריש שטובל כעת את טבילותיו וסביבותיו נסערו מאוד ביוצרו בגופו גלי צונאמי מאולתרים. או אז ידע בעריש שהוא כבר עומד בכל התנאים הנדרשים להצרת קיבתו במימון הקופה. ואכן, באותו יום שנכפל בו כי טוב ונכפלה בו גם בטנו, הביט נכחו וראה כי הנה דילג על משוכת המשקל, ולא עברו אלא ימים מועטים ובעריש עבר בהצלחה את תהליך הצרת הקיבה.

ויהי כעבור כמה חודשים, ובחדר התה דק"ק 'וישמן ישורון' נראה הֵלך כחוש, עצמות לחייו בולטות, עיניו שקועות בארובותיהן, וכולו אומר צדיק ורע לו. ויתלחשו אנשי המקום ויאמרו "הזהו בעריש שהיה בריא כשור פר?!, והרי הוא נראה כצל של עצמו". ויאנחו כולם ויאמרו "אוי לנו שראינוהו בכך", ויחייך בעריש ויאמר, אשריכם שראיתם אותי בכך. ומאז, מרגלא בפומיה של בעריש על תהפוכות החיים ואבסורדיהם וכך אומר: כד הוינא טליא, אמי שתחי' שידלה אותי לאכול כי פחדה שאעלם. וכד הוינא היפופוטמא הפצירו בי בני ביתי לחדול מאכילתי, כי המטרים הרבועים בדירתנו הצנועה הלכו והצטמצמו, והיינו דאמרי אינשי, סתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה.

טור זה נכתב לזכותו של ידיד שקיבתו הוצרה והוא נראה כפלג גופא. ולע"נ כמה חברים שחוו זאת גם הם ומאז נעלמו עקבותיהם. לא חיים המה ולא מתים, אלא מתהלכים בחיי חיותם כנשמה בלי גוף, בעולם שאין בו לא אכילה ולא שתיה.


במהלך כתיבת השורות נזכרתי מאמרת שפר שמייחסים למגיד מקאזניץ שהיה צנום בגופו והתבטא על רבי משה לייב סאסוב'ער שחסון היה וגבה קומה. וכך אמר המגיד: "כשאני מברך את ברכת שלא עשני גוי, וכי באיזה גוי כבר היה מדובר, בדחליל שדוף של עור ועצמות. אך כשהסאסוב'ער אומר שלא עשני גוי, הריהו מתכוון שלא עשני גוי "כזה גדול" וכאן הושיט המגיד ידיו לצדדים כממחיש את הגודל.

הטור התפרסם בעיתון 'בקהילה'

לפידבק והערות, ברכות או צרחות: [email protected]

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
7 תגובות
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

באיזה רשות פרסמתם את תמונתי???? אני עומד לתבוע אותכם על זה, הכונו

טורך ראוי להערכה שישימו לב כל באי עולם ובמיוחד הקמצנים עד כמה מגוחחים הם,ואולי יבינו סוף סוף האמהות שמפחדם פן נעלם ובעיקר מפחד האחות בטיפת חלב והזהרותיה עד כמה הילד לא בעקומה העקומה ונותנו דרור לפי העולל עד שקיבתו דורשת עוד ועוד במקום להרגיל לגבולות ובקרה עצמית,תודה על ההתעוררות ושתהיה מן המעוררים לטובה,צחקנו כמו שצריך…

ישר כח! נהנתי מאוד מהתיאור שגם אני חוויתי אותו לאחרונה עם כמה מחבירי

חזק ביותר!!!!

הכתבות המושחזות של אברומי מעלות לי חיוך רחב בכל פעם מחדש.
הוא מיטיב לכתוב על עניינים פנים חרדיים באופן שנון שזר לא יבין.
מוצלח ביותר.

חזק! מחכים לעוד

בנידון דידן מתחייבים בניו לומר חצי קדיש בכל יום,

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture