מבוכה לתביעה בפרשת רעיית רה"מ: "עובדים יכולים לעזוב"

פרשת התביעה שהגישה העובדת החרדית במעון ראש הממשלה נגד שרה נתניהו: בבית הדין האזורי בירושלים התקייפ הבוקר (רביעי) דיון ראשוני במסגרת התביעה. נשיא בית הדין, השופט אייל אברהמי, הבהיר כבר בפתח הדיון כי "התיק יתנהל בזירה המשפטית. נתעלם מרעשי הרקע".

בהמשך טען אברהמי כי פרטים רבים המופיעים בכתב התביעה אינם רלוונטים, בעיקר בכל מה שקשור לעדויות של עובדות אחרות. "עובדים יכולים לעזוב אם לא נוח להם", הבהיר השופט והורה למחוק את העדויות הללו מכתב התביעה.

הוא אף דרש למחוק את ההגדרה "שפחה, מכתב התביעה.

על אף האמור, השופט סרב לבקשת עו"ד דינה של הגברת נתניהו, יוסי כהן, למחוק אותה מרשימת הנתבעים.

"לא מתחרט": יועץ התקשורת של התובעת נגד שרה נתניהו מדבר

כזכור, דבר התביעה נחשף לפני עשרה ימים בעיתון 'ידיעות אחרונות'. העובדת טוענת בכתב התביעה כי היא עברה מסכת של התעללות במעון ראש הממשלה בירושלים, בעת שהועסקה שם כעובדת ניקיון.

האירועים שאותם מתארת העובדת התרחשו לפני מספר שבועות – ואחרי שבית הדין לעבודה קיבל את תביעותיהם של מני נפתלי וגיא אליהו ומתח ביקורת נוקבת על העסקתם הפוגענית וההתעמרות שסבלו כשעבדו במעון הפרטי של ראש הממשלה ורעייתו.

העובדת חרדית, אם לשלושה ילדים, התקבלה לעבוד בקומה השנייה של המעון לפני חודשיים בדיוק. היא הספיקה לעבוד רק חודש אחד לפני שנסה על נפשה. אמש היא הגישה תביעה על סך 225 אלף נגד אשת ראש הממשלה, שבה היא מגוללת כיצד התעללה בה, השפילה אותה, השתלחה בה, התעמרה בה ואף עמדה להכותה.

בתביעה – שהוגשה גם נגד משרד רה"מ, וחברת הניקיון שבאמצעותה הועסקה העובדת, מגוללת העובדת את קורותיה מהיום שבו הציעה ללעבוד במעון ראש הממשלה, דרך המסכת המתישה של הראיונות והמיונים שעברה כדי להתקבל לעבודה, ועד שנמלטה משם כאמור אחרי חודש אחד בלבד.

באמצעות עורכי הדין אורן גרוס, נעמי לנדאו ושירן הורוביץ ממשרד עוה"ד לנדאו ושות' טוענת התובעת כי לא זו בלבד שהגברת נתניהו לא הפנימה את פסקי הדין בעניין נפתלי ואליהו (שגם הם יוצגו על ידי המשרד) ולא שינתה את דרכיה – אלא שהיא אף שיכללה את שיטות ההתעמרות וההתנכלות.

בכתב התביעה מודגש כי התובעת היא חרדית שאין בביתה טלוויזיה, רדיו או מחשב ועל כן לא הכירה את הפרשיות הקודמות שבהן נקשר שמה של הגברת נתניהו.

על פי הנטען, הגברת נתניהו העדיפה ש"השפחות שלה", כלשון התביעה, יהיו נשים מהמגזר החרדי כי האמינה שהן מופנמות וחרוצות שלא ידליפו ולא יתלוננו.

על פי התביעה, לאחר שהתובעת עברה בהצלחה את כל שלבי המיון, שכללו בין השאר גם מבחנים פסיכוטכניים, שיחה עם פסיכולוגית, תחקיר ביטחוני ובדיקת פוליגרף, היא הוזמנה לראיון עבודה אצל רעיית ראש הממשלה.

"הגברת נתניהו ביקשה מהתובעת להתחייב כי במהלך עבודתה תימנע מלצאת לימי חופשה, תימנע מלשהות בימי מחלה גם אם נפלה למשכב, ובמשנה תוקף הדגישה כי על התובעת להימנע מלהיעדר בשל מחלת ילדיה.

"במהלך הראיון הגברת נתניהו התעניינה לדעת אם התובעת בעלת רכב מאחר שאינה סובלת שמאחרים, וכלשונה: 'גם איחור של דקה זה סוף העולם מבחינתי'. נתניהו ביקשה מהתובעת להיות זמינה גם במוצאי שבת והודיעה לה כי תעבוד שישה ימים בשבוע.

"נתניהו ציינה כי היא אישה לחוצה ועסוקה ולכן היא מחפשת עובדים זריזים, ובלשונה: 'אני לא אוהבת שהולכים, אני אוהבת עובדים שרצים'.

בסיום הראיון ציינה הגברת נתניהו כי תעבוד בצוותא עם עובדת נוספת ואסרה עליה לדבר איתה, והוסיפה כי אם לא תציית להוראות היא תחטא כלפיה וכלפי היושב במרומים".

על פי התביעה, מיד עם כניסתה לעבודה למדה התובעת שבקומה השנייה של המעון נהוג קוד לבוש.

"הגברת נתניהו הכתיבה לתובעת רשימת פריטים שעליה להביא עימה ביום הראשון: 6 חצאיות; 8-6 חולצות; 6 זוגות גרביים; 3 מטפחות שיער ללא קשירה; 3 זוגות נעליים (לא ספורט); חבילה של שקיות סטריליות. העובדת נדרשה לארוז כל פריט בנפרד בשתי שקיות סטריליות אטומות, ובסיומו של כל יום עבודה היה עליה לקחת אותם לביתה, לכבס אותם (גם אם לא נלבשו) ולאטום אותם שוב בשקיות סטריליות חדשות.

"זאת ועוד. הגברת נתניהו הדגישה באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי על העובדת 'להיזהר' שמא ילדיה יבואו במגע עם הפריטים המכובסים ו/או עם השקיות הסטריליות. הגברת נתניהו הסבירה את 'ההיגיון' המסתתר מאחורי הדרישה בעובדה שילדים נושאים על גופם מחלות רבות ויש חשש לזיהום הפריטים.

על פי התביעה, לעובדות הקומה השנייה היו שלושה קודים סודיים של לבוש כשלכל פעולה הותאם קוד לבוש שונה, בהתאם לרמת הזיהום הכרוכה בו.

קוד לבוש 1: מגע ישיר עם בגדיה של הגברת נתניהו ובניה, תלייה וייבוש הכביסה השייכת לגברת נתניהו וקיפול הכביסה.
קוד לבוש 2: ניקיון החדרים, איסוף ומיון כביסה מלוכלכת, ניקיון חדרי שירותים ואמבטיה של ראש הממשלה ובניו וניקיון חדרי הכביסה.
קוד לבוש 3: פעולה 3 (שאיבת אבק), מגע עם מזון ושתייה, ניקיון שירותים וירידה לקומה הראשונה.

"הגברת נתניהו דרשה שהעובדות יהיו מתואמות ביניהן בקוד הלבוש, כדי שחלילה לא ייווצר מצב שבו אחת מהן לבושה בקוד לבוש אחר מחשש ל'העברת זיהומים'. במקרים שבהם לא היה תיאום בקוד הלבוש, הגברת נתניהו דרשה מהעובדות לא לדבר ולשמור על מרחק של בין 2 ל־4 מטרים זו מזו מחשש לזיהום. כך, לדוגמה, באחד הבקרים הבחינה הגברת נתניהו כי העובדות אינן מתואמות בקוד הלבוש, זעקה וצרחה על התובעת 'עופי, עופי, עופי אחורה את עם קוד 3'.

"יובהר כי החלפת קוד לבוש כוללת החלפת כל פריטי הלבוש, כולל גרביים ומטפחת, אריזת כל פריט לבוש בשתי שקיות סטריליות אטומות והכנסתן לתיק. העובדת החליפה עשרות פעמים ביום את מלבושה, ארזה עשרות פעמים ביום כל פריט בשתי שקיות סטריליות ואטומות, החליפה נעליים אין ספור פעמיים ונטלה את ידיה מאות פעמים ביום במים חמים עד אשר נסדק עורה".

נטילת ידיים: על פי התביעה, התובעת נאלצה "לרחוץ את ידיה כמאה פעמים ביום במים חמים ולנגב אותן במגבת נפרדת 'המסומנת' ומוכרת כמגבת המיועדת לעובדות בלבד, כשלצידה מגבת המשמשת את משפחת נתניהו בלבד".

אסור לאכול ולשתות: לטענת התובעת בתביעתה, "אכילה במהלך היום אסורה בהחלט – לאחר כמה ימים שבהם לא הכניסה דבר לפיה, היא תודרכה על ידי העובדת השנייה להצטייד במזון באריזות קטנות שניתן לאכול בהיחבא תוך כדי העבודה, מבלי שהגברת נתניהו תבחין בכך.

חל איסור מוחלט להכניס שתייה לקומה השנייה ואף לא לשתות מים מהברז בכוס חד-פעמית – התובעת הייתה מעבירה ימי עבודה שלמים בלי לשתות אף לא כוס מים אחת. משכך, הייתה מסיימת את יום העבודה כשהיא תשושה, רועדת ולא מסוגלת לחזור לביתה".

אסור לצאת להפסקות: מהתביעה עולה כי "כאשר התובעת לא יכלה עוד וביקשה לצאת להפסקה קצרה, גערה בה הגברת נתניהו כי בקשתה מוגזמת והוסיפה כי למעשה היא זו שסובלת למען מדינת ישראל. כלשונה: 'הייתי עכשיו בארגנטינה וסבלתי למען מדינת ישראל, באיזו חוצפה את מעיזה לבקש הפסקות'.

אסור להישען על רהיטים: על פי התביעה, "לאחר שהעובדות היו נוקשות על דלת חדר השינה של הגברת נתניהו הן נדרשו לעמוד בעמידה זקופה לפחות 4 מטרים מהדלת ומבלי לאחוז בדבר כדי לא לגרום לזיהומו, אף אם היה מדובר בהמתנה שיכלה להגיע לשעה בקירוב. באחד המקרים, עת התובעת חשה שגופה עייף, נאלצה להישען על ארון הנעליים של הגברת נתניהו.

"כשיצאה הגברת נתניהו מחדרה 'הזדעזעה' לגלות כי התובעת 'בשיא חוצפתה' העזה להישען על ארון הנעליים. הגברת נתניהו זעקה זעקות שבר ודרשה מהעובדת לחטא את עצמה באמצעות מים חמים ומגבונים לחים.

גברת נתניהו הסבירה לה כי היא חסה עליה, ובפעם הבאה היא תישלח לביתה להתרחץ, לחטא את עצמה ולשוב לעבודה – וכל זאת על חשבונה מאחר שתעביר הנחיה לנכות זמן זה משכרה".

נוהל שאיבת אבק: על פי התביעה, 4-3 פעמים ביום העובדות היו צריכות לבצע את "פעולה 3", שמשמעותה "בכל פעם שאחד מבני המשפחה או אדם אחר היה דורך על השטיח, הן היו צריכות לנקות אחריו באמצעות שלוש פעולות: שאיבה – הן נדרשו לרדת על ברכיהן ובעזרת פיית השואב הקטנה לשאוב את השטיח בכל הקומה.
חל איסור מוחלט לבצע את הפעולה בעמידה בעזרת מוט השואב. קרצוף – לאחר השאיבה, הן נדרשו לקרצף את השטיח בחומר המיועד לכך, לנקות במגבונים לחים את הקירות, את המתגים, את המעקים ואת המדרגות.

נוהל כביסה: מהתביעה עולה כי בקומה השלישית במעון ראש הממשלה יש חדר כביסה המחולק לשני חדרים – בחדר הראשון ממוקמים מכונת הכביסה, המייבש והכיורים המיועדים לכביסה ידנית, ואילו החדר השני משמש לתליית כביסה בלבד. על פי התביעה, "הגברת נתניהו הקפידה שחדר הכביסה יקורר לטמפרטורה שתעמוד על 19 מעלות, ומנגד, חדר התלייה יחומם בהסקה עד לטמפרטורה מקסימלית והדלת תהא סגורה הרמטית. טרם החלו העובדות לכבס היה עליהן לשטוף את חדרי הכביסה והתלייה.

הניקוי כלל ניגוב קירות, ניקוי וטיהור מכונת הכביסה מבפנים ומבחוץ באמצעות מגבונים לחים, זאת חרף העובדה שאת רוב הכביסה היו מכבסות ביד במים קרים מאוד, בהתאם לדרישתה של הגברת נתניהו.

"על העובדות חל איסור לכבס יותר משני פריטים בו-זמנית. לאחר שכיבסו בחדר הקר ובמים הקרים את הפריטים, היו עוברות לחדר התלייה המחניק כדי לתלות אותם. התובעת מצאה עצמה עוברת מאות פעמים מהחדר הקר לחדר החם וחוזר חלילה".

על פי התביעה, "כבר בראיון העבודה הסבירה לה הגברת נתניהו כי היא נוהגת לקנוס את העובדות בשל נזקים שלדעתה נגרמו על ידיהן. באחד המקרים עובדת שעבדה לצידה של התובעת נדרשה לשלם קנס בסך של 1,000 דולר מאחר שלטענת נתניהו היא גרמה נזק לזוג נעליים בשווי דומה.

ימים ספורים טרם מנוסת התובעת ממעון רה"מ הטיחה בה הגברת נתניהו כי בימים הקרובים הנוהל יחול גם עליה והיא תידרש לשלם בגין 'נזקים' שעשתה".

הפיצוץ הגיע בתחילת החודש. "לקראת סוף ספטמבר החלה התובעת להלין על שעות העבודה המרובות בניגוד לסיכום עימה.
הגברת נתניהו התרעמה על כך שהתובעת העזה לדרוש את שסוכם עימה, ובין השתיים נוצר מתח רב שהגיע לשיאו ביום 1.10.2017.

בבוקרו של אותו היום הגברת נתניהו הייתה מבולבלת, זועמת וכעוסה ודרשה מהעובדות לפרוק מזוודה עמוסה בנעליים. אחרי שסיימו הגברת נתניהו כעסה מאחר שלדעתה 'נעלם' זוג נעליים. היא גערה בהם וכשסיימה לצווח עליה פנתה לעובדת באמירות שהדעת לא סובלת, בין היתר 'מי את בכלל'; 'את לא מבינה ולא קולטת' ו'אין כלום בתוך הראש שלך'.

לטענת התובעת, לאחר עזיבתה את המעון היא הייתה נתונה למסכת של הפצרות ואיומים. "נציג חברת הניקיון שבאמצעותה היא מועסקת הפציר בה שתשגר אליו באופן מיידי מכתב כוזב ושקרי שבו היא מצהירה שעזבה את מעון רה"מ בשל שעות העבודה המרובות.

עו"ד גרוס גם קרא לרשויות לפעול בצורה שלא תאפשר בעתיד העסקה פוגענית במעון רה"מ: "התלונות המצטברות לא מותירות מקום לספק כי הגברת נתניהו הינה 'שור מועד', מתעמרת סדרתית. אם לא נעצור זאת לא יעבור זמן רב עד שנשמע על עובד נוסף שנפל קורבן להתנהגותה הפסולה".

מקורבים למשפחת נתניהו מסרו אמש בתגובה להגשת התביעה: "זו איננה תביעה אמיתית. זהו ניסיון סחיטה של עובדת שהועסקה כמה ימים ועל זה היא מנסה לסחוט 225 אלף שקל.
שוב מדובר בתביעת סרק מופרכת, מלאת שקרים, מועתקת וממוחזרת. שוב נעשה שימוש בשיטה הקלה והרגילה לקבל פרסום וכסף על ידי הכפשה של הגברת נתניהו ומשפחת נתניהו. אין סוף לרדיפה, אין סוף לשקרים ואין סוף לרצח האופי.

"אין ספק שגורמים חזקים עומדים מאחורי התביעה הזאת. לא מפתיע שמי שמייצגת את התובעת היא אותה גברת לנדאו, עורכת הדין החברה במועצה ציבורית של עמותה הנתמכת על ידי הקרן החדשה, שעשתה את רדיפת שרה נתניהו למקצוע.

"ההכפשות שבכתב התביעה הן דמיוניות. רק כדי להמחיש את האבסורד שבתביעה, די להסתכל בלוח השנה. מתוך התקופה הקצרצרה (כחודש) שבה הועסקה התובעת, שהו ראש הממשלה ורעייתו בדרום אמריקה במשך עשרה ימים. הימים הנותרים של אותה תקופה כללו שבתות, ראש השנה, ערב יום הכיפורים ויום הכיפורים, בהם ממילא התובעת לא הייתה במעון. כלומר, נותרו רק כמה ימים בודדים בהם הייתה התובעת יכולה לראות את הגברת נתניהו. התקופה שבה שהתה התובעת במחיצת הגברת נתניהו קצרה יותר מכתב התביעה שלה".