אילוסטרציה. pixabay

לרפא ולא לייאש: הילדה שפסעה לראשונה בגיל שלוש וחצי

במסגרות החינוך מיוחד הקונבנציונליות, נוצר אלמנט של בידוד הילד, לצורך קידומו. ככל שרמת קשייו גבוהה יותר, כך הבידוד רב יותר. מנגד, בעבודה שאנו עושים בגן אנחנו נותנים לילד את כל הדרוש לו בכדי להתקדם - מתוך חיבור מלא למעגל של ילדים נורמטיביים

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'

נעמי, ילדה בת שלוש וחצי, הסובלת מאיחור התפתחותי חמור, רב – תחומי, פסעה השבוע לראשונה באופן עצמאי.

לנעמי, לא היו עד לאחרונה הפקות קוליות, מלבד המממ, שהשמיעה דרך שפתיים סגורות ו – אה… יכלה להגות. כעת נעמי אומרת גם בה, בה, בה ו- מה מה מה. והחלה להשתמש בהברות שמשמיעה, על מנת לומר להשמיע מילים בעלות משמעות. מה מה = אמא או לחלופין – גע גע.

כל מי שהכיר את נעמי לפני שנה"ל הנוכחית, מתרגש מהמבט שיש לה בעיניים מבט בוגר, מבין, מחובר לסביבה. לפני כן היה לנעמי מבט לא ברור, לא ממוקד ולא מתמצא.

אמא של נעמי מספרת, שנעמי החלה לריב עם אחותה על הבובות ועגלת הבובות בבית. לפני כן היא לא רבה על אף צעצוע – כי צעצועים לא עינינו אותה בכלל. היא הייתה זוחלת בבית על ארבע, מנסה לפתוח ולסגור דלתות – ולא מנסה לשחק בצעצועים.

נעמי אף מחברת בעצמה חלקי הרכבה ברמה קלה לביצוע. גם זאת לא עשתה קודם. מי הוא הצוות הפרא רפואי, שהביא להתקדמות כזו? אישה אחת, שלא למדה אפילו שיעור אחד בנושאי חינוך מיוחד, התפתחות ושיקום.

איך זה יכול להיות?! זה יכול להיות, מפני שמיטב השיטות השיקומיות לא "נולדו" במוסדות אקדמיים. השיטות שסייעו לילדים ומבוגרים לנצח מוגבלויות שונות – ולהשיג עצמאות, נולדו מאהבה.

מישהו הכיר ילד או מבוגר מוגבל, אהב אותו, התחבר אליו ונחצב דרך עצמאית בכדי לגאול אותו ממצבו. אח"כ שיטתו וההצלחות שקצרו מטופליו הוכרו ע"י גורמי מקצוע, ונלמדות כיום במוסדות אקדמיים. כל שיטה פורצת דרך כזו נתקלה בתחילה בהרמת גבה, ביחס עוין ומזלזל מצד הממד השיקומי המוכר.

עשור או שניים של הצלחות מוכחות בשטח, גרמו ל"שוליים" מקרב אנשי מקצוע מוכרים לפקוח עיניים ולשים לב "שיש בזה משהו" (תמיד היו אלו אנשי מקצוע שהיו בהם מידת אמת ומידת ענווה). "כזה", כך מאמינה יהודית בלוי, "הוא גורלה של שיטת השיקום פורצת הדרך, שנודה מאהבה והתמסרות, בתנאים של עוני, מחתך חברתי של אוכלוסייה קשת יום, בעמנואל החרדית".

בין אם זה מתקבל על הדעת ובין אם לאו – זו עובדה. ילדים רבים טופלן ע"י הגב' בלוי עפ"י השיטה שפיתחה, וכל גורם מקצועי שעקב אחר מצבם של הילדים הללו, זיהה התקדמות ברורה – מעבר לצפי. שלא לדבר על הוריהם של הילדים – שמדווחים על שינויים אדירים לטובה שהם מזהים אצל ילדיהם.

התופעה חוזרת על עצמה תמיד: מילד שהיה פסיבי ונגרר בחיי המשפחה (גם אם היה אהוב ומטופח ביותר) הוא הופך בהדרגה לשותף ותורם בחיי המשפחה. הוא הופך מ"ילד המטופל" של הבית, לפרטנר.

גב' בלוי סוקרת בקצרה את האלמנטים המבדילים בין הגנון שהיא מפעילה, לבין מסגרות שיקום מוכרות לגיל הרך:

לא שילוב – חיבור

"במסגרות החנ"מ הקונבנציונליות, נוצר אלמנט של בידוד הילד, לצורך קידומו. ככל שרמת קשייו גבוהה יותר, כך הבידוד רב יותר. (ילד עם קושי שפתי – יוכנס לחדר קלינאית תקשורת. ילד הסובל מנכות – יועבר לגן שיקומי, שהוא כעין עולם למוגבלים. ילד הסובל מאוטיזם ישובץ בגן תקשורת (שזה הכי אבסורדי בעיניי).

אצלנו בגן, בעבודה שאנו עושים בגן אנחנו נותנים לילד את כל הדרוש לו בכדי להתקדם – מתוך חיבור מלא למעגל של ילדים נורמטיביים, ושותפות מלאה עמם. ילדים רבים שוהים במסגרות רגילות על תקן של "משולבים", בד"כ עם סייעת אישית. בפועל – ילד כזה הוא מעין אורח בגן.

אצלנו אנחנו מקבלים כל ילד – ולא משנה כמה עמוקים קשייו, כחבר תורם בצוות מובחר, המטרות מאתגרות וגבוהות גם לילדים בעלי התפתחות תקינה. השדר למתקשים אינו: "אנחנו מרשים לך גם", אלא: "אנחנו חייבים את תרומתך לכח – קדימה!"

מתאימים את הילד לעולם

"העולם השיקומי הוא עולם של התאמות. בגנים שיקומיים רוכשים ציוד ייחודי, יקר ביותר, ואנשי צוות נוסעים להשתלמויות ברחבי העולם על מנת ללמוד איך להפעיל את הילדים בעזרת אותו ציוד. בגן שלנו , לא מתאימים את העולם לילדים אלא את הילדים לעולם. בגן שלנו משתמשים בציוד שמתאים לילדים בעלי התפתחות תקינה – ולא משנה מהי דרגת הקושי של כל ילד – הוא לומד לשחק ולפעול עם ציוד נורמטיבי.

אי אפשר להשוות – מנטלית ומטורית – בין ילד שיושב חגור בכיסא המותאם לנכים, לבין ילד שיושב עם חבריו בכיסא פלסטיק קטן, פשוט. קל וחומר, כאשר הוא רוכש יכולת להתיישב בעצמו, לרדת מהכיסא בעצמו, ולהעביר את הכיסא מהמפגש אל השולחן, למשל.

החברה והסביבה הנורמטיביות בגן שהילד לא צופה בהן כאורח, אלא כשותף מלא – מעבירות אותו מעבר חד מסטטוס של חריג ומטופל למקום של ילד שזקוק לתמיכה והתחשבות – אל לא לסיעוד (פיזי ו/או מנטלי).

לפני שאפרט, אני רוצה להדגיש משהו חשוב, מבהירה הגב' בלוי: בכל ההשוואות שאערוך בין השיטה שלי ובין ההתנהלות וההצלחות בגן שלי, לבין הנעשה במעונות וגנים שיקומים מוכרים, אינני מתכוונת לומר שמדובר באנשים שליליים ורעים. יש ביניהם שעולים עלי בתחושת השליחות ובנכונות להתמסר.

יש ביניהם רבים שמצליחים לקדם ועושים זאת בכישרון ובטוב לב, ישנם מטפלים במעונות וגנים שיקומיים שקטונתי מלדבר בשבחם. איני אומרת שהם רעים. אני אומרת שצורת העבודה שלהם וצורת החשיבה שלהם, בתחום השיקום לקויה. אני מספרת שאפשר להגיע ליותר, וכיצד".

לרפא ולא לייאש

"העולם השיקומי הקונבנציונאלי נוטה לדכא את תקוותם של הורים ולחסום את אמונם בכך שילדם המוגבל יוכל לפרוץ את חומת קשייו. במסגרות השיקום נוצרת מעל הילד "תקרת זכוכית" שעד אליה, כך סבורים מטפליו, הוא מסוגל להגיע. הספרות הרפואית והידע המדעי, הם שגורמם לאנשי מקצוע להאמין כי על ההורים להשלים עם מוגבלותו של ילדם, עפ"י רמת המוגבלות שאותה ספרות רפואית קבעה למצבו. בגן שלנו, אין ספרות רפואית.

בכל העולם ניתן לפגוש בהורים שלא נכנעו לתחזיות מגבילות לגבי ילדיהם, "כפרו" בדברי רופאים ואנשי מקצוע אחרים, והצעידו את ילדיהם לחיים פרודוקטיביים – כנגד כל סיכוי שניתן להם. גם בגן שלנו – אנחנו מעצימים את האמון של ההורים בילד ובכך נותנים לו קרקע מצוינת להתקדמות".

עיגולים

"שיטת העיסוי שגיליתי באקראי – שחררה לתנועה שרירים שלא נעו, אצל ילדים רבים. לא יכולנו להגיע לפריצות דרך המדהימות בשיקום שנצפות בגן ובטיפולים – בלעדיה".

לסיום שאלנו את הגב' בלוי, מה גורם להורי ילדים שהתפתחותם "חלקה", להסכים שישהו בגנון עם ילדים הסובלים מנכות ופיגור. "הורים שולחים ילדים לגן שלנו, בראש ובראשונה, מפני שהוא גן שמח, מחבק ומעצים. בנוסף – כל גננת בגן עירוני לגילאי 3, שקיבלה ילדים שהגיעו מהגנון שלנו, מעידה שהם הגיעו ברמת בשלות גבוהה יותר מילדים שעלו ממסגרות אחרות.

"המיומנות, הידע, השפה, ההרגלים והבגרות של הילדים מגננו שהתפתחותם תקינה הם "קומה מעל" לפעוטות אחרים. השיטה שמסייעת לילדים המתקשים לצמצם פערי התפתחות, מביאה את בעלי ההתפתחות התקינה, לרמת מצוינות. יש הורים שבשום אופן לא ישלחו ילדים לגנון שלנו כי שוהים בו ילדים בעלי צרכים מיוחדים.

אדרבא, שלא יבואו! יותר מבכל תחום אחר, ילדים "משכפלים" את הוריהם – ביחס לזולתם. אם יגיע לגננו ילד של הורים המסתייגים מבעלי צרכים מיוחדים (כאילו שיש להם ביטוח!) לדם יתנשא על חבריו"."ואת זה" – היא מחייכת – "אני לא מרשה בגן שלנו בשום אופן!"

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
6 תגובות
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

שלום, קראתי את הכתבה על הגן בעמנואל, שמשלבים בו ילדים עם צרכים מיוחדים. התוכן מעניין, לא הבנתי מה זה עיגולים השיטה שפיתחה בלוי?

כל הכבוד.כיף לדעת שיש מקומות כאלה בארץ
והלוואי שילמדו ממך ויפתחו עוד.
אני חושבת שכולם ירוויחו.

אשמח לקבל טלפון של הגברת בלוי.
תודה על הכתבה המצוינת.

אני חויתי עם בני שהיה לו קצת עיכוב את שיטת הטיפול של הגב' בלוי וזו היתה חויה מדהימה – לאחר טיפול אחד נהפך בני לילד אחר לגמרי והיו לי דמעות בעינים, וכל שכן לאחר הטיפול השני.. הנה הטלפון שלה למי שביקש – 052-711-0437

כן, נכון זה באמת ממש כך כמו שכתבתם, יש לי גם תינוק בן שנתיים פלוס נמצא במעון שיקומי מעל שנה וכלום כלום לא מתקדם איתו, ואני בטוחה שטיפול מהגב׳ בלוי מאד יקדם אותו,
(הבעיה הוא שאין לנו כסף לטיפולים, וגם כך אנחנו במצב כלכלי רעוע מכל האשפוזים והניתוחים שעובר,,,מי מאמין שבגלל כסף נצטרך לוותר על טיפול טוב לילד שלנו?)

שלום אני אמא של אילהי והבן שלי בגן של יהודית בלוי המדהימה הזאת!!!!!! ואני כולה הרבעה חודשים ואני רואה התפתחות משמעותית מילד שלא היה מודע לסביבה _לילד שקיבלתי מהגננת יהודית בלוי_משמעת_יציבות_מביע את עצמו _אומר מילים פשוט מדהים!!!!!!

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture