מגני הילדים עד בית העלמין: הדרת החרדים במעלה אדומים • תחקיר

מאת יוחאי דנינו, יום ליום

"אנחנו מפחדים לדבר" נשמעים שוב ושוב צמד המילים הללו בעודי עמל על הכנת התחקיר כשעם חלק מהאישים עליהם בנוי התחקיר נאלצתי לשוחח עם טלפון כשר בכדי שלא יחששו שמא מדובר במלכודת של מאן דהוא.

מהתלונות שהגיעו לידי 'יום ליום' עולה תמונת מצב מדאיגה והיא כוללת את כל תחומי מעגל החיים של שומרי התורה מגני הילדים ועד לבית העלמין. מנוחה נכונה? לא באדמות מעלה אדומים.

כמעט בכל עיר ברחבי ישראל בה קיים בית עלמין נוהגים ראשי העירייה והמועצה הדתית להקים חלקת 'שומרי שבת'. החלקה המיועדת לקבורתם של אנשים שומרי שבת בנפרד מאנשים שאינם אומנם לא מחוייבת מבחינה הלכתית אך רבים מבני התורה או אפילו סתם עמך מבקשים להיטמן לצד אנשים שומרי שבת מה שנחשב למעלה יתירה. "במעלה אדומים אין חלקה כזאת, כמה שניסינו ליזום מהלך של הקצאה מיוחדת לשם כך נתקלנו בחומה בצורה, ראש העיר מתעקש שלא לאפשר את הבקשה" מספר אחד מרבני העיר עימו שוחחנו גם גורמים בעירייה אישרו בפנינו את הדברים ואמרו כי ראש העיר מסכל את יוזמת הקצאת החלקה המיוחדת לשם כך.

בעבר ניסה משרד הדתות להתערב במהלך ולהקצות את החלקה המתבקשת באמצעות החוק הקובע כי חברות הקדישא ובתי העלמין כפופות למשרד הדתות אולם ראש העיר כשריאל הגיש בג"ץ ומשרד התות נכנע. "ראש העיר לא רוצה לשמוע בקולנו ולנו כמובן אין אפשרות לשלוט בעניין, זה חלק מהשלטון חלק מהשליטה של ראש העיר, עד לפרטי פרטים שלטון ללא מיצרים" אומר אחד מרבני העיר שכמובן מסרב להזדהות בשם ולאחר מספר שאלות אף הודיע כי הוא לא רוצה להמשיך ולדבר אך הביע תקווה כי בסופו של דבר בסוף יהיה יום אחד טוב במעלה אדומים.

האיש החזק

מאז שנת 1992 מכהן בני כשריאל בתפקידו כראש עיריית מעלה אדומים השוכנת בצפון מדבר יהודה וממזרח לירושלים מונה כיום כמעט ארבעים אלף תושבים ונחשבת לעיר בעלת מעמד גבוה יחסית ונחשבת לנכס טריטוריאלי עבור מדינת ישראל. לא פעם הצהירו ראשי ממשלות ישראל השונים על התחייבותם לבנייה נרחבת בעיר ולשגשוגה.

מידי פעם בפעם אף מדברים ראשי ההנהגה הישראלית על הרחבתה של העיר עד ליצירת רצף לעיר ירושלים דבר שימנע בכל הסכם שלום אפשרי או לא אפשרי את העברת העיר הממוקמת בשטח E1 לידי הפלסטינים.

במשך שנים רבות ולמעשה כמעט מאז התהוותה של מעלה אדומים מכהן בני כשריאל בתפקידי מפתח שונים בעיר כשכבר בסוף שנות השמונים מונה לתפקיד ממלא מקום ראש העיר ובשנת 1992 החל לשמש בתפקיד ראש העיר בפועל עם פרישתו של קודמו בתפקיד. בשנת 1994 נבחר כשריאל לראשונה בבחירות לתפקיד ראש העיר תפקיד בו הוא מחזיק זו הקדנציה החמישית ברצף.

לצד תפקידו כראש עיריית מעלה אדומים שימש כשריאל בתפקידים שונים בהם יושב ראש מועצת ישע ובשנים האחרונות משמש כיושב ראש סיעת הליכוד במרכז השלטון המקומי וסגן יושב ראש המרכז. במקביל מכהן כשריאל כחבר מועצת המנהלים במפעל הפיס ובחברה למשק וכלכלה ונחשב גם לאחד החזקים במפלגת הליכוד הארצית וממקורבי ראש הממשלה בנימין נתניהו.

"בתקופת כהונתו כראש העיר יודעת מעלה אדומים פריחה של ממש" מספר אחד מאנשי שיחנו הדתיים "החל משיפור פני העיר ועד לבתי הספר ומוסדות החינוך כמו כל דבר משמעותי אחר. העיר עצמה נחשבת ליפה ומטופחת גם כיכרות שהעיר התברכה בהם עוברות טיפולים מיוחדים וזוכים לדאגה של ממש, בכל תקופה מועטה יחסית מוחלפים הפרחים ומשתנים פני העיר מבלי היכר. בסך הכל מעלה אדומים זהו מקום אידיאלי לחיים משותפים מקום שכיף לגור בו מקום תוסס רמת חיים גבוהה אבל לא הכל וורוד, הבעיות מתחילות דווקא כשזה מגיע לציבור שומרי התורה בעיר".

בניגוד לחוק? מבני החינוך משמשים לפעילויות אחרות

ההתעלמות לכאורה מצד ראש העירייה ומהגורמים הרלוונטיים נמצאת עוד הרבה לפני המוות ולמעשה כבר מבתי הספר וגני הילדים. בעיר מעלה אדומים קהילה חרדית ענפה, אשר עד ליום זה זוכה מצד עירית מעלה אדומים להתעלמות קשה מכל צרכי החינוך הבסיסיים להם היא נזקקת. כתוצאה מכך, תושבי העיר החרדים נאלצים לשלוח את ילדיהם למסגרות חינוך מחוץ לעיר, אך ורק בכדי להעניק להם חינוך המשקף את אורח חייהם, השקפת עולמם ואמונתם. "אתה מבין מה המשמעות של כך" אומר אחד מהאנשים עימם שוחחנו "אנחנו נאלצים לשלוח את הילדים ללמוד בירושלים עד שמתייאשים ועוברים דירה. אין לנו מושג האם זו המטרה או לא" הוא מוסיף.

במהלך השנים הוקמו במעלה אדומים גני ילדים חרדים בהנהלות שונות ותלונות יש למכביר כך למשל לאורך השנים, פועלים ארבעה גני ילדים למגזר החרדי בעיר, במבנה גן המתאים להכיל גן ומחצה בלבד כשגם זה נעשה במבנים יבילים אותם רכשו הורי הקהילה. על פי דברי ההורים והנהלת הגנים העירייה מסרבת להקצות מבנה חינוך הולם לשם פתיחת בית ספר יסודי בעיר עבור ילדי המגזר החרדי.

התנהלות העירייה תמוהה לנוכח העובדה כי ברחבי העיר עשרות מבני חינוך שנבנו במימון משרד החינוך וכיום עומדים ריקים או לחלופין משמשים למטרות שאינן מטרות חינוך דוגמת כרכיה מסחרית, מועדון קשישים, מרכזי תנועות נוער, ופעילויות אחרות.

התנהלות עיריית מעלה אדומים עומדת לכאורה בניגוד לנוהלי משרד החינוך באשר לשימוש רשות במבני חינוך, בניגוד לנוהלי הקצאת מבנים של משרד הפנים ובניגוד לכללי מינהל תקין הבסיסיים ביותר. ולטענת ההורים ההחלטה הפוגענית, נובעת משיקולים זרים שנועדו לדחוק את ידי החרדים מהעיר "כאן לא תהיה בית שמש" אמר ראש העיר כשריאל לא פעם ונדמה שבשל כך מרגישים ההורים כי מנסים לדחוק את רגליהם מחוץ לעיר לאחר שלטענתם העירייה והעומד בראשה מפלה את תושבי העיר החרדים ופוגעת בזכויותיהם "הבסיסיות ביותר".

בנושאי החינוך התלונות נופלות על ראש העיר בשני כובעים גם כראש העיר האמור לנהל את צרכי העיר השונים וגם כמחזיק תיק החינוך העירוני. לפני כחצי שנה אף פנתה וועדת החינוך של הכנסת למשרד חינוך בדרישה להגיש אליה תוך שלושה שבועות רשימה של מבני החינוך בעיר אשר אינם משמשים למטרות חינוך הדרישה מיותר לציין לא נענתה, זאת לאחר שלטענתם לא זכו לשיתוף פעולה של העירייה עם נציג מינהל הפיתוח במשרד החינוך.

"גם לנו יש זכויות"

במהלך הדיון בוועדת החינוך אחד ההורים הביע את זעקתו שיכולה ללמד על הלך הרוח בעיר: "אני תושב העיר כ-19 שנים. גמלאי צה"ל, 27 שנים בצה"ל. אב לעשרה ילדים. אני מסיע את הילדים שלי לירושלים כבר 12 שנים. זה אומר להסיע את הילדים בבוקר, לחזור לבסיס בצבא, לצאת בהפסקת הצהריים להביא את האוטו לאשתי, לצאת עוד פעם בשעה 13:00 להביא ילדים, לחזור עוד פעם הביתה ובשעה 16:00 להוציא עוד פעם ילדים שלומדים בירושלים. ככה במשך 12 שנים.

מעבר לטלטול של הילדים, לקום בבוקר מוקדם, הפקקים של מעלה אדומים, להגיע עייפים לבית הספר, עייפים הביתה חזרה, הוצאות כספיות גדולות על נסיעה. זה קשה מאוד, מי שלא מרגיש את זה, להסיע את הילדים שלא, להוציא אותם העירה, אני חושב שהגיע הזמן להפסיק את הטרטור הזה של הילדים האלה, להוציא אותם כל בוקר ממעלה אדומים לירושלים. יש לי זכויות כמו כל אחד בעיר הזו."

חלונות פרוצים מזגנים לא פעילים ומוסד חינוך עם מבנה ישן

עיקר התלונות בנושאי מוסדות החינוך הגיעו בשל מאבק אותו מנהל חבר הכנסת לשעבר הרב ניסים זאב מייסד ומנהל מוסדות נוות ישראל בירושלים זאת לאחר שבשנת 2014 פנו אליו הורים לילדים תושבי מעלה אדומים מההמגזר החרדי בבקשה שיפעילו את גני הילדים שבעיר, שעד אז הופעלו על ידי עמותת חדות פנחס. עם העברת הבעלות ל'נוות ישראל', ונוכח הביקוש העירוני והצפיפות הגדולה במבנים הקיימים, אישרה העירייה את הפעלת שלושת כיתות הגן על ידי נוות ישראל בחלק משטח המבנה עצמו וכן בשני מבנים יבילים אשר הוקמו בחצר המבנה. המבנים היבילים אגב, מומנו על ידי הוריהם של ילדי הגן כשבחלק האחר של מבנה גן הילדים מתנהלת פעילות מסחרית של כרכייה.

עם ההתפתחות של גני הילדים שבשליטת 'נוות ישראל' פנה הרב ניסים זאב אל ראש העיר כשריאל בבקשה לקדם הקמת בית ספר חרדי אך הוא לא צפה את ההתנגדות העזה. למען הדיוק צריך לציין כי לטענתו של הרב ניסים זאב "בתחילה סוכם בין ראש העיר לביני על הקצאת קרקע אבל אחר כך חזרו בהם מהסיכומים".

מאבקם של 'נוות ישראל' מגיע בעיקר על רקע מבני החינוך שנבנו על ידי משרד החינוך ומשמשים צרכים אחרים ואפילו עומדים ריקים. ב'נוות ישראל' הכינו לאחרונה גם רשימת מבנים ריקים שחלקם נחשפים כאן כך למשל מבנה גן הילדים אחד הוסב למרכז לאלימות במשפחה ומבני שני גני ילדים אחרים הוסבו למרכזי פעילות לנכים. שני גני ילדים הוסבו למועדון של תנועת הנוער העובד והלומד ומבנה גן הילדים הוסב למועדונית כשגם מרכז הדרכה להורים הוקם באחד ממבני גני הילדים וחדר גדול במבני גן ילדים הוסב בפועל לשימושו של גמ"ח פרטי.

בשיחה עם יחיאל ועקנין נציג סיעת ש"ס במעלה אדומים הוא חוזר על מה שאמר בוועדת החינוך של הכנסת שם טען כי למרות היותו בקשרים טובים עם ראש העיר ברגע שמדובר בילדים של התלמוד תורה, פתאום העורות מתהפכים. "כמה פעמים שדיברתי אתו על כיתות – מה קורה שם? יש שם גילאי 6-5-4-3, ואז מה? אל תגדלו? אמרתי לו: למה אין כיתה א', ב', ג'? הוא ענה לי תשובה בזו הלשון: כי לא יהיה. למה? לא יהיה. הסלוגן שלו הוא מעלה אדומים לא תהיה בית שמש. מעלה אדומים לא תהיה בית שמש, לא תהיה גבעת זאב. זה משהו שמחלחל. הוא מחלחל את זה לכל חברי המועצה שאני מדבר אתם. הוא מחלחל את זה כאקט שיווקי. העיר שלנו היא חילונית." אמר ועקנין בדיון בועדת החינוך ונראה כי הפחד מבית שמש השנייה ייתכן וגורם למאבקים הללו.

בניגוד ל'נוות ישראל' דווקא בית הספר התורני במעלה אדומים הנחשב למוסד פטור קיבל את צרכיו באמצעות מבנה שראש העיר כשריאל העניק להם בסיוע ובהשתדלותו של יו"ר ועדת הכספים חבר הכנסת גפני עם זאת ההורים עדיין לא מרוצים.

"ברור שאנחנו צריכים לומר תודה" אומר אחד מהגורמים המעורים בבית הספר התורני "אנחנו בבית הספר התורני החלונות שבורים, המזגנים לא פעילים בחלקם וגם אלו שפעילים מצבם אינו מן המשופרים, מידי פעם בפעם זורקים לנו איזה קולר לשתייה או איזה משהו אחר ואנחנו צריכים להרגיש עם זה כאילו זכינו בפייס". הוא מוסיף.

"תסגרו את הכולל ותקבלו היתר לשפץ"

התנהלות העירייה מול הקהילה החרדית אינה מסתכמת בכך ולטענת גורמים בעיר גם בתי הכנסת סובלים מאפלייה מתמדת "ועדת ההקצאות העירונית לא התכנסה מזה מספר שנים אנחנו מבקשים שוב ושוב הקצאות לבתי כנסת ולא מקבלים" אומר אחד מגבאי בתי הכנסת החפץ בעילום שמו. אגב טוען אותו הגבאי כי רבים מגבאי בתי הכנסת מועסקים כעובדי עירייה דבר שמונע מהם לדבר נגד ראש העיר. האם זה נכון? אנחנו דווקא כן שוחחנו עם חלק מהגבאים וחלקם אישרו שהם עובדי העירייה. האם יש קשר? קשה לדעת. בעקבות מצוקת ההקצאות צריך לציין חלק מבתי הכנסת החלו לשכור מבנים באופן פרטי ולשלם סכומים הזויים עבור אחזקתם.

אבל לא רק בעיית ההקצאות שולטת בעיר גם בתי כנסת קיימים סובלים מבעיות "יש לנו בית כנסת קיים ביקשנו לשפץ שיפוץ פנימי של השירותים למשל אבל לא קיבלנו אישור, מישהו הסביר לנו כי עד שלא נפנה את הכולל שנמצא בשטח בית הכנסת לא נקבל את האישור" מספר לנו גורם הקשור לאותו בית הכנסת.

גם מקוואות הטהרה סובלות ממצוקה כך למשל בשכונת 07' הנחשבת לאחת השכונות הגדולות בעיר מעידים על מצוקה "המקווה שקיים בשכונה חדש יחסית אבל הוא פשוט לא מכיל את כל הצרכים, כשבנו את המקווה פנינו לראש העיר ביקשנו ממנו 'אם אתה כבר בונה תבנה מקווה יכיל את כל המשתמשים' אבל ראש העיר סירב והקים מבנה קטן שעד לבחוץ נשרכים התורות אליו" סיפרו שניים מהרבנים בעיר.

הדרה מכוונת? החרדים נוטשים הערבים משתלטים.

גם הבנייה העירונית של מבני המגורים אינה תואמת את אורח החיים החרדי. האם מדובר במשהו שמתוכנן בקפידא בכדי להדיר את רגלי החרדים? לפחות חלק מהאנשים עימם שוחחנו סבורים שכן "מעלה אדומים היא עיר מתפתחת לא מגיעים לכאן בעלי המעמד הנמוך מגיעים לכאן אנשים שרוצים להתגורר ולהתיישב בעיר הומוגנית כמו מעלה אדומים אבל לצערנו דווקא החרדים לא יכולים לבוא להתגורר כאן הבנייה נעשית בצורת מגדלים או בניינים רבי קומות שלא תואמת את אורח החיים החרדי ואין כמעט היכן לגור. גם ההתפתחות הטבעית נבלמת בשל כך". אומר אחד מתושבי העיר ל'יום ליום'.

נקודה מעניינת אותה ניתן לציין כי על פי עדויות התושבים מי שמשתלט אט אט על העיר הם דווקא בני היישוב הערבי הסמוך 'עזרייה' שיוצאים מתחומי הכפר ובוחרים להתגורר בשטח העיר. "החרדים לא יכולים להגיע לכאן יש מי שדואג להצהיר שבית שמש לא תהיה כאן אבל דווקא הערבים מגיעים". הסבירו תושבים בעיר.

בעירייה מספרים לא פעם בגאווה כי מדובר בעיר עם הכי הרבה בתי כנסת ביחס לאוכלוסייה העירונית וכי הם דואגים למוסדות הדת בעיר באופן יוצא מכן הכלל. דווקא הטענה הזאת שכל גורם יודע לדקלם אותה בעיר כתגובת ראש העיר הצליחה להכעיס במיוחד את אחד מרבני העיר שאף הסכים להזדהות בשל כך. מדובר ברב הגאון רבי דוד גבאי ראש כולל 'אוהל יצחק' בעיר שמטיח דברים קשים באזני 'יום ליום': "על ראש העיר נאמר עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס מדובר באדם צבוע ומתוחכם שמצליח לא להתגלות בתרמית ובעורמה שלו מזה כשלושים שנה כל מי שמצוי בתוך העניינים יודע שכל מילה כאן (בדבריו – י.ד) מדוייקת יבוא יום וכולם ידעו את תרמיותיו" הרב גבאי מוסיף וטוען כי "ראש העיר מכסה ומסתיר את כל כוונותיו הזדוניות וכלפי חוץ מראה ידידות וחביבות עם כל הרבנים בעוד שבחדרי חדרים אומר מפורשות דברים קשים נגד הציבור החרדי. אין לי מושג מדוע ראש העיר מונע משנאה כל כך תהומית נגד הציבור החרדי, מעולם לא עשינו לו רע אלא להיפך. לא נותר אלא להתפלל שהקב"ה יגלה את האמת ונזכה לראות את התורה והקדושה פורחות במעלה אדומים".

חשוב לציין כי על פי פילוח נתוני תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת בעיר מעלה אדומים קיימים למעלה מעשרים וחמישה אחוזים של מצביעים למפלגות הדתיות והחרדיות דבר שיכול להוות כח משמעותי בעיר שאמור לקבל נתח מכובד מדרישותיו גם במוסדות החינוך וגם במוסדות האחרים. כעת השאלה הנשאלת האם מדובר בהדרה מכוונת של חרדים בעקבות חשש להפיכת העיר לדתית וחרדית יותר וכפי שאמר אחד הרבנים כי השלטון של ראש העיר הינו עד לפרטי הפרטים או שמא מדובר באסופת תלונות מקריות.

טענות משוללות יסוד

בעקבות התחקיר הגיבו בעירייה כי "הטענות כנגד ראש העיר, בני כשריאל, משוללות כל יסוד ומופרכות לחלוטין. ראש העיר נוהג ופועל ביחס שווה והוגן כלפי כל התושבים והמגזרים בעיר ללא יוצא מן הכלל.
"ראש העיר בני כשריאל, בנה במעלה אדומים בכל שכונה מקוואות, בתי כנסת, גייס באופן אישי תרומות לבניית ושיפוצים של מוסדות חינוך במגזר הממלכתי, הממלכתי דתי והחרדי כאחד. כך גם גיס תרומות למקוואות, לבתי כנסת, למוסדות חינוך חרדי ולביה"ס החרדי הפועל בעיר ולמעונות יום.

בעירייה אף הוסיפו ואמרו כי "ראש העיר בני כשריאל, המחזיק בתיק החינוך, ימשיך לפעול בהתאם למדיניותו לאורך כל השנים לתת סיוע , עזרה ותמיכה לכולם ללא אפליות. מוסד חינוכי או גורם חינוכי המבקש לדון ולבקש סיוע מראש העיר , צריך לעשות זאת בפגישה עם ראש העיר כנדרש וכמתבקש ולא לקיים דיאלוג מעל דפי העיתון."

התייחסות העירייה בנוגע לדברי הרב גבאי לא התקבלה ולכשזו תתקבל נפרסמה.

התחקיר המלא – בעיתון יום ליום