בתנועת החסידות הקפידו מאוד על מצוות סעודת מלווה מלכה. היא הסעודה הנערכת במוצאי שבת לכבודה של שבת כדי ללוות אותה בסעודה וכיבוד.
בספרים המשילו את הדבר לתושבי עיר המקבלים את פני מלך או נשיא שהגיע לביקור. כשהוא מגיע עורכים מסיבה לכבודו. כל יום שהוא נמצא שם מארגנים לו אירוע אחר כדי להרבות בשמחה, ולהראות לו עד כמה הם מחשיבים אותו ומרבים בשיר ושבח לפניו.
לפני הפרידה, כשהמלך נוסע לדרכו, מלווים אותו במסיבה חשובה נוספת. במעמד פרידה זה ראש העיר, נציג התושבים מציע את בקשותיו למלך: 'אדוני המלך, כל עוד היית איתנו, רצינו להראות לך עד כמה אתה חשוב לנו וכמה אנו שמחים איתך. לא רצינו לעייף ולהטריח אותך בבקשות. אך כעת רגע לפני הפרידה, יש לנו בקשה מיוחדת: המיסים בעיר הזו סוחטים את כל כספנו, בקושי נשאר לנו כסף למחיה. אנא יואיל המלך בטובו להוריד את נטל המיסים ולהקל עלינו'.
כך גם במשך כל השבת אסור לבקש בקשות ותחנונים אישיים. אך בסעודת מלווה מלכה, רגע לפני הפרידה, זה הזמן המסוגל לבקש בקשות מהמלך שימלא את כל מחסורנו. אכן ישנן תפילות וזמירות מיוחדות הנאמרות בסעודה זו. וכן הרבה פסוקים שיש בהם סגולות ולהצלחה ולשמירה.
בשולחן ערוך נפסק )סימן ש'): 'לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת אפילו אינו צריך אלא לכזית'. יש שכותבים להכין מאכל מיוחד לסעודה זו, כמסופר בגמרא על רבי אבוה, שהיה שוחט כל מוצ"ש עגל, על אף שהיה אוכל רק חלק קטן ממנו.
יום אחד אמר לו בנו 'בשביל מה אתה צריך לשחוט כעת עגל שלם? אפשר לקחת חתיכת בשר מהעגל ששחטת לכבוד שבת'. כך אכן עשה במוצאי שבת הבאה. אך כמה שעות לאחר מכן הגיע אריה וטרף לו עגל. במקום זה שהיה צריך להישחט לסעודה מלווה מלכה. הבין רבי אבוה שבשמים אינם מרוצים מהנהגתו החדשה. לכבוד לוויית השבת ראוי לו להמשיך לשחוט עגל מיוחד. לכן לא נתנו לו להרוויח כלום מהחיסכון בסעודה.
הטעם לסעודה המיוחדת הזו, מובא בספרי החסידות, שהשבת ניתנה לנו כדי שנספוג ונחדיר אל תוכנו את קדושתה, אך גם אחרי צאת השבת אנו אמורים להמשיך את קדושת היום להמשך השבוע. איך נוכל לחבר את הקדושה של היום הנשגב לימי החול הגשמיים? הלא המרחק ביניהם הוא הוא כמרחק שמים וארץ.
נדרש כאן גשר שיחבר בין השניים. לכן עורכים סעודה מיוחדת ללוות את שבת המלכה. סעודה זו אמנם נערכת בימי החול, אך כיוון שהיא באה ללוות את השבת יש בה עדיין מקדושת השבת. כך אנו משפיעים על כל ששת ימי החול מקדושת וברכת השבת.
סגולות מיוחדות נאמרו על מי שמקיים סעודה זו. הרי"ץ גיאות כתב שבזכות זה יזכה לפרנסה משך כל השבוע. צדיקים אמרו שהיא סגולה להצלחה בכל מעשי ידיו. לאריכות ימים, ולרפואה. ידועה סגולה לנשים ללידה קלה שיקפידו לאכול כל מוצ"ש סעודת מלווה מלכה.
עוד סגולה מיוחדת היא לספר בסעודת מלוה מלכה סיפורי צדיקים מהבעל שם טוב ותלמידיו האדמורי"ם. מקובל אצל החסידים שאם מספרים מהבעל שם טוב הרי זו סגולה לפרנסה, ואם מספרים מרבי אלימלך מליז'נסק זי"ע מסוגל ליראת שמים, ומאחיו רבי זושא סגולה לבנים. אבל צדיקים הוסיפו שלאו דווקא מצדיקים אלו ולא רק לעניינים אלו, אלא סיפורים מכל הצדיקים הם סגולה לכל מיני השפעות טובות ברוח וגשם.
איזה סגולה יש בסיפורי צדיקים? הבעש"ט הסביר שכאשר מספרים סיפורי צדיקים ויהודים מתחזקים מכך ביראת שמים, ישנה עלייה לנשמת הצדיק בגן עדן שיהודים התחזקו בזכותו, וכיוון שהם אינם רוצים ליהנות ממתנת חינם, הצדיקים משפיעים חזרה למספרים שפע ברכות.
סעודה חשובה זו מרומזת בפרשת השבוע, בחלום יעקב אבינו: 'והנה סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה'. אמר האדמו"ר רבי ישראל מרוזי'ן זי"ע שהמילה 'סלם' ראשי תיבות סעודת לווית מלכה, לרמז ולומר לנו על חשיבות סעודה זו שאנשים מזלזלים בה כדבר המוטל ארצה, אך האמת היא שמרוב חשיבות ראשו מגיע השמימה.
סעודת מלווה מלכה המקשרת ומחברת בין יום השבת לימי החול. הרי היא כסולם המוצב ארצה, הכוונה לימי החול שהרי היא נערכת כבר אחרי שבת. אך ראשו מגיע השמימה, שהרי היא נוגעת בשבת. הרי היא כסולם המחבר בין שמים וארץ, בין יום השבת השמיימי לבין ימי החול הארציים והגשמיים.
הכותב הינו מרצה ומנהל רוחני ב'הידברות' וראש כולל אהבת תורה
