בציבור החרדי עדיין ממתינים ואיש לא הציב מועמדות לראשות עיר הבירה, בעוד בציבור הכללי, עוד ועוד מתמודדים מכריזים על מועמדותם. גורמים המקורבים אל ראש העיר המכהן, מדווחים כי ברקת לא יתמודד שוב, אך בעירייה מכחישים: "מדובר בשקר"

"ניר ברקת יודיע בקרוב על החלטתו שלא להתמודד על קדנציה שלישית לראשות עיריית ירושלים ויכריז על כוונתו להתמודד בפריימריז של הליכוד" – כך אמרו היום גורמים המקורבים אל ברקת לישראל היום. בעיריית ירושלים מכחישים, אך עצם הדיווח מחמם את הזירה הלוהטת כבר שנה לפני הבחירות לראשות העיר.

נכון לעכשיו, אין מועמד חרדי שכבר הכריז על התמודדותו לראשות עיריית ירושלים, ולאור ניסיון העבר, גם לא ברור האם יהיה מועמד כזה. בינתיים, רבים אחרים כבר הודיעו על התמודדותם לראשות העיר. ההערכה היא כי במקרה וברקת לא יתמודד לראשות העיר, כמות היורשים הפוטנציאליים בעיני עצמם – יגדל משמעותית.

ברקת, שמשקיע מאמצים רבים בהכנות לקראת השתלבות בפוליטיקה הארצית, פקד כבר כ-8,000 איש לליכוד ומהווה כוח משמעותי. ההערכה בסביבתו היא כי הבחירות הארציות יוקדמו וייערכו בקיץ 2018. במצב כזה, ברקת ייאלץ לעזוב את תפקידו כראש עיריית ירושלים על מנת להתמקד בפריימריז של הליכוד במטרה להתברג גבוה ככל האפשר בעשירייה הפותחת.

ברקת ערך אירועים רבים בתקופה האחרונה לפעילי ליכוד, כולל כנס סליחות עם 3,000 איש, שנערך בבנייני האומה בירושלים בהשתתפות השרה מירי רגב. בשיחות עם מקורביו ברקת משוכנע כי הוא יכול להתברג בצמרת הנהגת הליכוד והעיתוי הנוכחי הוא המתאים ביותר. יחד עם זאת, במידה ויחולו שינויים פוליטיים משמעותיים והבחירות לא יוקדמו, ברקת עשוי לשנות את החלטתו.

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה לישראל היום: "מדובר בשקר. ברקת טרם קיבל כל החלטה אם ימשיך לקדנציה שלישית בירושלים, והוא ממוקד כרגע בהשגת תקציב ראוי מהאוצר להמשך פיתוחה של בירת ישראל. רק לאחר העברת התקציב יקבל החלטה על עתידו. כל דבר אחר הינו המצאה שאין בה כלום".

בסיטואציה שבה ברקת יפרוש מראשות העיר לטובת התמודדות על כרטיס כניסה לעשירייה הראשונה בליכוד, לפי התחזיות הרווחות בכיכר ספרא יחליף אותו ממלא המקום סגן ראש העיר מאיר תורג'מן. תורג'מן, שמחזיק בכוח פוליטי רב בירושלים, המגיע ממרכז הליכוד וכולל בוחרים מהציבור הדתי-לאומי והציבור החילוני בירושלים, יוכל לשמש בתפקיד ראש העיר כמה חודשים ובכך לבסס את מועמדותו לראשות העיר ולחזק את סיכוייו להיבחר בעוד כשנה.

אלא, לפי חוק הרשויות המקומיות (סעיפים 24 ו-26), אם התפטר ראש הרשות לפני תום כהונתו במהלך השנה האחרונה לכהונתו, מועצת העירייה אמורה להתכנס ולבחור באופן גלוי את מחליפו, אשר יכהן בתפקידו עד לקיום הבחירות המוניציפליות הכלליות באותה שנה. חודש נובמבר עתה עונה על קריטריון זה, ולכן צפויה סערה בכיכר ספרא סביב הכתרת המחליף עד לבחירות.

ברקת, כידוע, הבטיח בזמנו כי יודיע על החלטתו האם לרוץ פעם נוספת לראשות העיר שנה לפני מועד הבחירות – אולם עד כה הוא מתמהמה מלעשות זאת. בינתיים, על הספסל מחכים ולא ממש בסבלנות, המועמדים הפוטנציאליים לראשות העיר – משה ליאון, מאיר תורג'מן, עופר ברקוביץ, יוסי חביליו ואבי סלמן. לגבי ליאון, שהתמודד על ראשות העיר מול ברקת ב-2013 וביסס כבר את מעמדו הפוליטי בירושלים – הרי שברגע שברקת יעבור לזירה הארצית הוא צפוי לפתוח מבערים בקמפיין הבחירות שלו לראשות העיר. ברקוביץ, יו"ר האופוזיציה העירונית שפרש מהקואליציה בשבוע שעבר, הודיע כבר על התמודדות לראשות העיר, וכך גם חביליו וסלמן.