נעימת וולס נוגה ושובת לב. האופטימיות והעצב מתמזגים בה בו־זמנית, והעדינות המוזיקלית עוברת כחוט השני לכל אורכה בצלילי הגיטרה האקוסטית, הקלידים וכלי ההקשה. וולס רגוע ושקט ובעיקר – כובש.
כשבאים לתאר מוזיקה, צריך בהכרח להשתמש בשפה קצת מופשטת. וכך אני רואה את זה: היצירה כמו מספרת על אתגרי החיים. זורם איתם, משלים עם המציאות ולוקח אותה בקלילות.
צילום הקליפ שנראה מבויים וערוך ויז'ואלית באופן מהוקצע למדי, קצת נוגד את אוירת הקומזיץ שזה אמור להשרות. בעיקר בגלל החסר בצד מבויים של "קהל". גם השיעול שברקע ואיוושת ההמהום אולי תורמים קצת להרגשה כללית של קומזיץ, אך מסתבר כי קול השקת כוסות יין ושקשוק מזלגות של סועדים, בוודאי היו מוסיפות יותר להלך הרוח המצוי בקומזיצים.
לראשונה שאני שומע שיר בביצועו של יואלי ווייס ולהקתו 'תיקון חצות', ומסקרנות חיפשתי ונתקלתי בשיר שלהם מלא הרגש 'אליו השם יתברך'. שבהברתו החסידית מתפרש דו־משמעית: 'אליו השם יתברך', ו'איי־לאב השם יתברך'. נראה שהחבר'ה הללו אניני טעם מוזיקלי. נשמה יש להם בשפע, וגם משחקי לשון.
//www.jdn.co.il/video/913673
לתגובות והערות: [email protected]
_____
הערת המערכת: לא נאשר כלל תגובות פוגעניות שנכנסות בגדר לשה"ר נגד נְשואי הפוסטים, ונגד כל אחד אחר ללא יוצא מן הכלל.
גדול! מדויק ומקצועי.
לייק על זה:
שבהברתו החסידית מתפרש דו־משמעית: 'אליו השם יתברך', ו'איי־לאב השם יתברך'.