"במשטרת ישראל כבר יודעים את האמת, אך מפאת שיקולי אגו וכבוד הם אינם מוכנים להודות בה בגלוי. גם בפרקליטות מתחילים להפנים: העסקה עם עד המדינה מיקי גנור הייתה כנראה מקח טעות": כך פרסם בסוף השבוע כתב 'מעריב', יוסי מלמן.
לטענתו, "ככל שהמצוקה גוברת, כך משתכללת תעשיית ההדלפות. לפחות בתיק 3000, זה מתנהל כמעט כמו בריטואל קבוע: זורקים לתקשורת כמה עצמות מהחקירות, בעיקר לכתבי המשטרה והמשפט בערוצי הטלוויזיה לקראת מהדורות החדשות ב־20:00, וכך נוצרת מראית עין כאילו יש התקדמות בחקירת פרשת הצוללות, כלי השיט והניסיון להפריט תחזוקת כלי שיט (לא הצוללות) ולהעבירה מחיל הים לחברת תיסנקרופ.
יחידת להב 433, בפיקוח הפרקליטה ליאת בן ארי, חוקרת שלוש פרשות שבהן מעורבים ראש הממשלה בנימין נתניהו או חלק ממקורביו. סוף השנה מתקרב, ועמו ההכרעה אם להמליץ על הגשת כתבי אישום. מבין שלושת התיקים, "המבושל" ביותר הוא תיק 1000, תיק המתנות – סיגרים ובקבוקי שמפניה – שקיבלו נתניהו ורעייתו מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר.
בוידאו: נתניהו מבהיר: "אני לא מכיר את גנור". באדיבות ערוץ 20
בתיק זה לוחצת המשטרה על הפרקליטות שסעיפי האישום יהיו שוחד והפרת אמונים. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אינו משוכנע שיש די ראיות להעמיד לדין את נתניהו בעבירת שוחד, ומעדיף להסתפק בהפרת אמונים. גם בתיק 2000 הייתה רוצה המשטרה להגיש כתבי אישום על שוחד נגד נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס. אך הסיכויים לכך קטנים ביותר, וספק רב אם התיק יבשיל לכדי כתב אישום, ולו בסעיפים זוטרים", מסכם מלמן את מצב חקירותיו של נתניהו כעת..
באשר לתיק 3000 כותב מלמן: "לא פחות עגום הוא המצב בתיק 3000, אם כי לא מן הנמנע שכאן יוגשו כתבי אישום – אך לא נגד נתניהו, שאינו חשוד ואף לא נגבתה ממנו עדות בפרשה, וספק רב אם יוגש כתב אישום נגד פרקליטו דוד שמרון. לא בטוח שאפילו נגד מפקד חיל הים לשעבר, אלוף אליעזר (צ'ייני) מרום, יוגש כתב אישום. צ'ייני נעצר, נחקר, חשבון הבנק שלו הוקפא, מחשבו והטלפון שלו נלקחו ממנו. הוא חשוד בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, ואף שהוא מודה בעובדות, מכחיש את החשדות. צ'ייני אינו חשוד במיזם הצוללות, ועומדת לו חזקת חפות איתנה. הוא התנגד להגדלת צי הצוללות, והחשדות נגדו מתמקדים במעורבותו לכאורה בביטול המכרז ובהחלטה להעניק את החוזה לבניית ארבעה כלי שיט מהמספנות בגרמניה, ובסיוע לקידומו של גנור להיות נציג תיסנקרופ בישראל.
מרום מודה כי שימש כיועצו של גנור, אך מכחיש כי קידם את ענייניו בהיותו מפקד החיל. הוא עשה זאת לטענתו רק לאחר ש"הצטנן", כשנתיים לאחר שסיים את שירותו ב־2011, ועבודות הייעוץ שהעניק היו בחוץ לארץ ולא בישראל. קודם ששכר את שירותיו של מרום התייעץ גנור עם עו"ד דניאל רייזנר. אפשר להניח שגנור עשה זאת גם לבקשת מרום. רייזנר, שעבד בעבר בפרקליטות, קבע בחוות דעתו שבחלוף הזמן אין מניעה להעסיק את מרום.
גנור, שלו עסקים בקפריסין ושם רשומות חברותיו (הוא היה גם קונסול הכבוד של קפריסין, עד שהתואר נשלל ממנו בגלל מעצרו), שקל להקים שם נמל והעסיק את מרום כיועצו למיזם. בתמורה לשירותיו, שילם גנור למרום מאות אלפי שקלים. באשר לכלי השיט, טען מרום כי ההחלטה לבטל את המכרז הייתה של מערכת הביטחון והדרג המדיני, ולא שלו. אין ספק כי הקשר בין גנור למרום מדיף ריח רע. אך לא ברור אם ניתן יהיה לתעלו לכדי כתב אישום".
לטענת מלמן, כפי שזה נראה כרגע בפרשת הצוללות יורשעו גנור עצמו (שכאמור יצא בזול תודות להסכם עד המדינה) ועוד מספר פקידים לא בכירים.
