ראש השב"כ לשעבר, יורם כהן, מסרב להתרגש מחשיפת החוליה שהפעיל המודיעין האיראני ביו"ש, מפרגם למערכת הביטחון על ההתמודדות עם הירי בדרום, מתנגד לחוק עונש מוות למחבלים ומדבר על כניסה אפשרית למערכת הפוליטית

ראש השב"כ לשעבר, יורם כהן, העניק הבוקר ראיון ל'גלי צה"ל' במהלכו התייחס לנושאים המדיניים והביטחוניים שעל סדר היום. בתחילת הראיון הביע כהן התנגדות לחוק עונש מוות למחבלים. "אם מסתכלים על הראייה הנזק שלו גדול מהתועלת שלו, סיבה ראשונה היא הביטחונית, הבעיה שלנו היא בפרקטיקה, לא בחוק. היום ניתן פה אחד לשפוט אדם לעונש מוות, זה לא מתבצע, ובפעמים שזה קרה, העונש הומר למאסר עולם". לדבריו, "צריך לקחת בחשבון שגורמים מסוימים ינסו לבצע חטיפה כנגד. אנחנו מכירים את זה בהיסטוריה שלנו. תמריצים יש. אנחנו רואים איך האמוציות פועלות, ואנשים יוצאים לרחובות ודוקרים".

כהן הדגיש כי הוא מוצא היגיון בעמדתו של ליברמן: "ברור שיש היגיון בדבריו, אין פה שחור ולבן, לא תמיד הדעה שלו צודקת ולא תמיד הוא טועה. העניין של הריסות בתים והגליית משפחות, הוא מאוד קשה לביצוע. על פי מחקרים, חקירות, הכרת האויב ועוד, יש מפגעים עתידיים, שעצם הענישה על המשפחה הגרעינית, עשויה לסייע. הריסות בתים לא קשור לעונש מוות. לפעמים מגיע עונש מוות, אבל הסיטואציה הזאת שבה אנחנו חיים, אנחנו יכולים לצאת כששכרנו בהפסדנו".

על המתיחות בדרום: "שני הצדדים לא רוצים הסלמה, אבל אין ברירה, לכן זה אפשרי. חמאס לא במוטיבציה למלחמה, הוא מבודד, יש להם בעיות פנים קשות, הם מבודדים מכיוון מצרים, הוא לא יכול לנצח את צה"ל, אלא רק לשפר את מצבו. אם ישראל תגיב לירי חריף שלו, הוא ישלם מחירים קשים.

אני חושב שלתת עכשיו עצות מהספסל של היציע זה קל מאוד לתת, כרגע המערכת הביטחונית מגיבה יפה מאוד, היא מכאיבה לצד השני. לפעמים הדברים האלה דורשים זמן. לפעמים קשה להגיע לשקט, למרות השקט שהיה פה בשלוש שנים. בהחלט יכול להיות שנגיע לעימות, למרות שאנחנו לא מעוניינים בה. ישראל לא מעוניינת גם כן בזה. נדרש פה איזון עדין, בין המחירים לבין זה שנפגע בצורה קשה, וזה יביא להתדרדרות, כי הצד השני לא יוכל לסבול את זה. התגובה חייבת להיות שמצד אחד מכאיבה לצד השני, ולא הופכת למשהו שמדרדר את המצב".

על המצב המדיני ועמדותיו של טראמפ: "למדינת ישראל יש אינטרס אסטרטגי להגיע להסדר עם הפלסטינים, המקסימום שאפשר להגיע אליו, זה משהו מעל אוטוריטה, אבל לא מדינה ככל המדינות. יש לנו פערים אדירים, אין נכונות לפשרות אמיתיות, ישחוסר אמון בין המנהיגים, הרש"פ לא יכולה להתמודד עם כל הטרור. מתוך 100 אחוז ומ-400 פיגועים שסוכלו,מעל 90-80 אחוז זה בזכותנו ולא בזכותם".

אם אני הייתי יועץ של טראמפ הייתי אומר לו שאני חושב שיש בעיה להגיע להסדר בשנים הקרובות. לעומת זאת, בלי קשר לנשיא המכהן, יש אינטרס לשפר את המצב הקיים. לשפר את המצב הקיים צריך לשפר בנושא הכלכלי והאזרחי, בנושא המעברים, לחזק את כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית בציוד, ולא הייתי נבהל גם לתת להם לעשות מרחבים כלכליים. להמשיך את הדברים הטובים".

על חשיפת החוליה האיראנית בשטחים: "ההיקף הוא מצומצם. זה לא משהו פרימיטיבי, הם מגייסים אנשים, העובדה שהם מגיעים מכל מיני מקומות בעולם, וזה לא משנה אם זה חמאס, משמרות המהפכה, או פתח, כולם יכולים לחטוף. כל פעם מישהו אחר מפעיל אותם. גם דאעש. אני חושב שהתופעה היא איננה תופעה גדולה, ויותר מצומצמת, ככל שאנחנו מכירים את ההיקפים, הנזק של התופעה הזאת גם איננו גדול.

היו לנו כמה אירועים של חדירות לתוך מוקדים ותפקידים מסווגים שעשו נזק גדול בעבר, ובשנים האחרונות, לאחר הבדיקות שלנו, לא זיהינו חדירות מהסוג המאוד בעייתי שאנחנו מכירים. יש מעידות לפעמים של אנשים שמוסרים מידע שהם לא צריכים. לכל מדינת אויב יש סוכנים, ובכל הקשור לתחום הערבי איראני, הריגול שלהם הוא לא גדול, וגם הנזק".

ומה עם כניסה אפשרית לפוליטיקה? "אני בצינון שלוש שנים, וזה חוק לא מידתי. גם אם לא אכנס לפוליטיקה, אני חושב שהבכירים קיבלו בלם לא מידתי, לא מול אנשי התקשורת, לא מול פקידי האוצר, וזה לא מידתי להגיע משלושה ארבעה חודשים, לארבע שנים. לא בטוח שהייתי רק לפוליטיקה, כי הייתי צריך לשקול בכובד ראש. ראשי המפלגות מכירים אותי ואין להם שום בעיה לפנות אלי".