"עוול שזועק לשמים" כך הגדיר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) את התקצוב בחסר של מוסדות החינוך החרדיים, 'מוסדות הפטור' ומוסדות 'מוכרים שאינם רשמיים'. מוסדות אלו אמורים להיות מתוקצבים בשיעורים של 55% (מוסדות הפטור) ו- 75% (המוכרים שאינם רשמיים) מסך התקציב של המוסדות הממלכתיים, אלא שהיעדר תקנות המגדירות 'שעות הוראה' שעל בסיסן ניתן לתקצב את המוסדות, מונע אפילו את העמידה בתקציבי החסר הזה. בישיבת הוועדה הבוקר, אמר גפני: "לא יתכן שאפילו רמות התקצוב האלה שהן נמוכות מאוד בהשוואה לחינוך הממלכתי, אינן מקוימות בפועל וחלק מהתקציבים שמגיעים למוסדות החינוך הללו בדין, מגיעים באמצעות הסכמים קואליציוניים. תקצוב מוסדות החינוך האלו צריך להיכנס לבסיס התקציב!".
בישיבה התברר שבעיות של ניסוח משפטי וקביעת אמות מידה שיעמדו במבחן המשפטי, מעכבות את פרסום התקנות ומעכבות את השלמת התקצוב של המוסדות לשיעורים האמורים. ממכתב של סמנכ"ל משרד החינוך למנכ"ל משרדו, אותו הקריא גפני בדיון, עולה שהגעה לרף של 55% ו- 75% מחייב תוספת תקציבית של 125 מיליון ₪, שמתוכה כבר תוקצבו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים 84 מיליון ₪ ועתה, נותר צורך להשלים את התקצוב ב- 41 מיליון ₪. המספרים האלו, ציינו גפני וחברי הכנסת בוועדה, "זה רק כדי לעמוד ברף של לפני הקדנציה הקודמת, ולא על-מנת להביא את אותם מוסדות לרף התקצוב הנהוג לגבי מוסדות החינוך הממלכתיים".
גפני פתח את הישיבה והדגיש ש"המצב גם ככה קשה ויש מוסדות שמתוקצבים ב- 30% מתקציב מוסדות ממלכתיים, אז לפחות שיעמדו ברף שנקבע. אי אפשר להחזיק מוסדות שיש להם רישיון ממשרד החינוך אך אין תקצוב. ויש גם הסכם קואליציוני שאומר שחוזרים לרמות התקצוב שהיו ב- 2012. אם הנושא הזה לא יוסדר גם נושאים אחרים לא יוסדרו". ח"כ יעקב אשר הוסיף כי המוסדות לא יכולים להתנהל בצורה כזו. אף מוסד לא יכול להתנהל, להעסיק עובדים ולתת שירותים ללא תקצוב.
בתגובה ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני) אמר ש"אסור שתהיה אפלייה בין זרמים שונים של חינוך, אבל כל החינוך במדינת ישראל צריך להיות ממלכתי ואח"כ כל זרם יכניס גם את התכנים שלו. כולם צריכים לכלול לימודי ליבה על-מנת לתת לנערים ונערות מכל הזרמים את ההזדמנות להשתלב בעולם. אני כמובן לא יוצא נגד מי שבוחר להקדיש את חייו ללימוד התורה. בכל מקרה, במקומות שלומדים ליבה בוודאי שצריך לתקצב באופן מלא".
מנגד ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) הביע תרעומת על העלאת עניין 'לימודי הליבה' ואמר: "אי אפשר למרוח אותנו יותר בעניין לימודי הליבה. הבנות שלי לומדות במוסד חרדי עם לימודי ליבה ועדיין אין תקצוב מלא. למשל, אין תקצוב להסעות כפי שמתחייב בחינוך הממלכתי".
נציג הלשכה המשפטית במשרד החינוך, לירן שפיגל: "העברנו נוסח תקנות למשרד המשפטים כולל הגדרת שעות לימוד. משרד המשפטים מעלה קשיים משפטים סביב החזרה למונח שעות לימוד, שזה מונח עמום ונתבקשנו להסביר ואנחנו כרגע מכינים תשובה בעניין הזה. גם בית המשפט סבר ששעות לימוד הוא עמום ולא כל אמות המידה לתקצוב בהירות מספיק. כשקובעים אמות מידה בתקנות צריכות להיות ברורות ושקופות כדי שגורם זכאי יידע בדיוק למה זכאי. המונח 'שעות לימוד' לא מספיק ברור. תחת 'שעות לימוד' היקצו גם שרתים, רכז ביטחון וכד'. אנחנו משתדלים לנסח חקיקה לטווח ארוך ולא לעורר מחלקות בעתיד".
מקור: http://bizzness.net/
