אם יש משהו שהישראלים שונאים יותר מכל- זאת הטפת מוסר. נסיון לא מוזמן לחנך. פטרונות. אצל נשיא המדינה ויו"ר 'יש עתיד' מדובר בתכונה בלתי נשלטת. בנט, לעומתם, לא מתכוון לכך אבל זה מה שיוצא לו בפועל

"מי אתה שתבוא ותגיד לי מה לעשות, אה?" מכירים את המשפט היפה הזה? משפט ישראלי קלאסי, מושמע בכל פינת רחוב, בוקר ערב. יום יום.

אם יש משהו שהישראלים שונאים יותר מכל- זאת הטפת מוסר. נסיון לא מוזמן לחנך. פטרונות.

אתה צפרת לי בכביש?
אתה מנסה לחנך אותי?
אתה חושב שאתה תגיד לי איך לנסוע?
אה? מה נראה לך בדיוק?
מי אתה חושב שאתה?

חכה חכה שניה, אני עוצר את האוטו ובא אליך, לסגור איתך חשבון וללמד אותך גם כמה דברים, שניה אחת.

הלאה.

אדוני, תקום, אתה לא רואה שיש פה קשיש?
אתה מדבר אליי?
לא מכיר אותך בכלל, למה מי אתה שתגיד לי לקום עכשיו?
פרנציפ, פרנציפ אני לא קם.
נראה אותך גבר קורא למשטרה, נראה אותך גבר.

עוד דוגמה:

אני האחרון בתור, כן, אני.
לא, אתה לא יכול לעקוף אותי.
אני לא מסכים, אפילו שלך יש רק 19 מוצרים ולי יש 20 ואפילו שספרת פעמיים כדי להיות בטוח.
אתה לא תחנך אותי, ואתה לא תלמד אותי מה זאת תרבות, ומתי אני צריך לוותר לך.

**
זאת הסיבה, לדעתי, שיאיר לפיד כל כך שנוא אצלנו, החרדים.

אישית אני לא סבור שהוא גרוע יותר מפוליטיקאים מקוממים אחרים. אלא מאי? הוא מנסה להטיף, לחנך, תחושת פטרונות מקוממת ומעצבנת. התנשאות שכזו. תפיסת עולם של: "אני הכי חכם, ואני אעזור לכם החרדים לצאת מהבוץ…"

התפיסה הזו התבטאה יפה במשפט מעניין שאמר שר החינוך הקודם, מר שי פירון: "אם אתם איתי- אני נותן את הכסף, אם אתם לא איתי- אני לוקח את הכסף…"

אני מניח שזו גם הסיבה שישנה סלידה גדולה בציבורים גדולים מכבוד נשיאנו, רובי ריבלין יר"ה. על מה ולמה? לאו דווקא בגלל תפיסת עולמו. לא חסרים בממשלה ליברלים כאלו ואחרים. אצל רובי יש בעיה אחרת:

תחושה של נסיון בלתי פוסק לחנך את העם, לנווט אותו, ללמד אותו דעה נכונה וישרה. נאום ארבעת השבטים, למי שזוכר. נסיון מתמיד ללמד את העם המיוגע דרך חדשה, לחנך אותו, לעצב אותו.

**

אתמול פורסם טור של נפלתי בנט, הפוליטיקאי המבריק. הכוכב העולה מימין, האיום המשמעותי על ביבי.

טור ארוך, מעניין, כתוב יפה. אפילו מרתק, הייתי אומר.

עיקרו:

כל הציבור כולו, חרדים, שמאלניים, ימניים, חילונים, מסורתיים. כולם כולם- חוששים שגונבים להם את המדינה, שמנסים לשנות להם את החיים בכוח. כולם כולם נטפלים לזוטות ומסיקים מהם בטעות שיש נסיון כוחני בלתי פוסק לשנות להם את אורח חייהם.

צחקתי לעצמי:

בנט השיג בדיוק את ההיפך. רצה לקדם את עצמו, לשווק את הרעיונות הפוסט מודרנים שלו.

הוא מנסה להרגיע. אבל איכשהו, בטעות, הוא עשה שגיאה מחרידה:

הוא התחיל להטיף לציבור בישראל.

כן, הטפה!

אל תהיו לחוצים, לא תריבו, אף אחד לא בא לשנות אתכם…
הצילו! נסיון חינוך! נסיון בוטה לשנות תפיסת עולם! לאאאא!!!

הישראלי המצוי קורא את הטור, וחושב בזעם:

בנט? לך מכאן, אל תנסה ללמד אותי איך להסתכל על המרחב סביבי…
לך, לך.

**

ובכלל, לעצם הדברים.

אני סבור שבנט מנסה לייפות את המציאות. לצערי- היא שונה בהחלט.

בארצנו הקטנה יש ויש נסיון בלתי פוסק, כל הזמן, מכל כיוון, לשנות זה לזה את אורח החיים.

אם לא תאבק ותנסה לשנות לאחרים- ישנו גם את שלך.

אז זה מה יש.

זהו.

לתגובות, הארות והערות (תרגישו חופשי להתנשא)
‫ng054ng@gmail.com