pixabay

חשש לADHD – האם לבדוק באופן מקצועי?

בלי שום קשר להחלטה על טיפול כזה או אחר. אבחנה טובה של הבעיה מסייעת להבין את עצמתה ואת מאפייניה. ולסייע בנקיטת דרכים חינוכיות מתאימות / חני אופנהיימר

שאלת מיליון הדולר

יש לי שתי בנים בכיתות ד' ו-ז', לגבי שניהם עלה מדי פעם חשד לבעיות קשב וריכוז. במשך השנים היו דיווחים מצד הצוות החינוכי על אי שקט, אך למרות זאת, שניהם ילדים ממושמעים ולא נתקלנו בבעיות התנהגות חריגות ובסה"כ הם לומדים די טוב. האם כדאי לבדוק את נושא הקשב והריכוז באופן מקצועי? או לתת לדברים להמשיך הלאה כמו עד היום?

מילה של אשת מקצוע

התשובה על השאלה הזו אינה של שחור לבן. יש הבדל בין ילד לילד, בין מלמד למשנהו, בין תקופה לתקופה, ובין תפיסת עולם לאחרת. יהיו שיראו את הטיפול בקשב ובריכוז, באופן הקונבנציונאלי (ריטלין ושות') כמו הרכבת משקפיים – בלי זה הילד לא רואה טוב, אז למה לא להקל עליו?! אך זו הנקודה הימנית על ציר ארוך, שבקצהו השני סירוב מוחלט של הורים לשמוע על כיוון טיפולי כזה, ולא משנה מה ההשלכות של הבעיה…

כללו של דבר הוא בחינת התפקוד של הילד(או הבוגר או המבוגר), האם קיים קושי ניכר בתפקודו הלימודי-התנהגותי באופן שמשפיע לרעה על התפתחותו או על תפקוד הסביבה וצובר תסכול? האם הבעייתיות ממושכת ואינה משתפרת באופן ניכר גם לאחר טיפול חינוכי אחר (שיחות, מבצעים)?

אם התשובה חיובית, יש לעצור לחשיבה מחודשת, ולחשוב על דרך פעולה.

בלי שום קשר להחלטה על טיפול כזה או אחר. אבחנה טובה של הבעיה מסייעת להבין את עצמתה ואת מאפייניה. ולסייע בנקיטת דרכים חינוכיות מתאימות.

8 תגובות

אוחח איזה נושא רגיש נגעתם,
יש כל כך הרבה הורים שטומנים את הראש שלהם באדמה, ומחפים ואומרים שהילד שלהם הוא הכי מושלם. אמת נכון הדבר. אבל שישימו לב אולי הם לא נותנים לילד שלהם מה שהוא צריך, רק בגלל האגו.
ואני לא מצליח להבין את זה: המלמד ממליץ להורים לקחת את הילד לאבחון, וההורים במקום לעזור לילד, יש להם טענות על המלמד ועל התלמוד תורה שכך עשו מבנם מחמדם. אני לא מבין מה אכפת להם, רק לבדוק, ואם אין משהו, אז ירגישו בטוח בעצמם. ואם יש ש"יטפלו". זה כנראה רק ה"אגו".

המומחים אומרים שאם יש בעיית קשב שלא מטופלת
היא יכולה להתפוצץ בכל מיני צורות בגיל ההתבגרות
ואז הטיפול הרבה יותר קשה ולפעמים גם בלתי אפשרי
מלבד הפסד שנות הבנין – ימי הבחרות לפעמים זה מגיע גם לבעיות פסיכיאטריות
משא"כ אם טיפלו בשנות הילדות רוב הילדים בהגיעם לימי הבחרות כבר לא צריכים את הטיפול ומצליחים מאד כיון שרוב ילדי הקשב הם עם אי קיו גבוה וכשרוניים ויצרתיים מאד.
בתפילה שהשי"ת ינחה בעצה נכונה חשוב לא להזניח

אתייחס לתגובות של בעלי הניסיון:
אכן, לפעמים חוסר טיפול יושב על בעיות של 'אגו' אבל לא תמיד.
במקרה שאכן זה הכיוון, צריך לכבד גם את זה
להורה, לכל הורה, קשה לתפוס ולעכל כי יש לילד שלו בעיה, אחרי הרבה שנים שהיה בטוח שאצלו זה לא יקרה, הקושי לעכל אינו פשוט.
צוות חינוכי יכול ללוות את המשפחה, לשתף את ההורים בתמונה כפי שמתגלית לעיניהם בכיתה.
זה לא יאומן לראות איך הורה מצליח לצאת מעמדתו המבוצרת אחרי שהוא שותף למציאות בתהליך סבלני מצד הצוות הרחב (לא רק המחנך, לשתף את היועץ והמפקח, לקיים דיון משותף עם הצוות הרחב וההורים). התהליך יכול להתמשך תקופה של חדשים ואף יותר משנה, אך כאשר הבעיה אכן אקוטית, אחרי שנה של בירורים והתייעצויות, יגיע הטיפול, וצוות חינוכי איכותי נותן להורים את הגיבוי והסובלנות, כי בעסקי נפשות עסקינן.

בעיית קשב שאינה מטופלת, מביאה לבעיות חדשות – משניות, שעלולות להוות גורם סיכון עבור הילד. ילד מוכשר שאינו מטופל, לפעמים צובר תסכול בכל הקשור ללימודים, וכל אפיק אחר ימשוך את ליבו ואת נפשו. ומכאן הדרך עלולה להגיע למחוזות לא רצויים.

מניסיון אישי לאחר שנתתי לבני במשך כשנתיים מיגוון תרופות כמו ריטלין ודומיהם בהתיעצות עם נוירולוגים. לא ראיתי תוצאותחיוביות תופעות הלוואי אינן מישניות!!! הרגשה כללית רעה .חוסר מצב רוח. ולא מדובר על יום או י
יומייםיומיים
שנים!!כאבי בטן, חרדות. וכו' ואכן שקט בכתה לרבה! כמורה איכפתית וכהורה מאד מודע לבעיה, ניסיתי לקחת תקופה ריטלין ויואנס פוקלין ועוד. התוצאה היתה תחושת דיכאון והרגשה כללית רעה מאד! אני יודעת ומבינה שלא כולם מרגישים את אותן תופעות לוואי, חלק מתמידים והתלמידות חיבים וצריכים לקחת את התרופה והתוצאה אכן כדאית! אבל חלק גדול ניזוק מאד!!
ניתן ליראות ילדים איו כה כבויים עצובים. מבולבלים…. ואכן שקטים! כדאי לנסות יותר להכיל ילדים אילו ולנסות למצא דרכים נוספות לגרם להם לחוות הצלחה! אפשר להפחית מאד את כמות הילדים שנוטלים תרופה זאת! ומי שעדיין חושב שכדאי והכרחי לקחת תרופה זו בכל מקרה שינסה בעצמו למה ימים! אגב. זה עשוי למכר. למרות שיגידו לכם שזה לא כך. מניסיון. אמרתי?

ר מיילך אומר הריטלין אם היה בעבר היה
מכבה את כל האיש שלי.
לא צריך לתת אוטומטי ריטלין.
רק במקרים מיוחדים ובמינון מינימלי1

למורה שהיא אמא: את רואה את הדברים ממקום יותר רחב אופקים מאלה שהם רק הורים, או רק מורים… ולכן הדברים שלך מאוד משמעותיים ונותנים נקודת מבט מאוזנת. אכן, התרופה היא תרופה וצריכה להינתן כשאין ברירה ואין דרך אחרת, וכשהיא מועילה. תודה על חוות דעתך, המעניינת.

כזה חובבני לכתוב על ADHD
ב30 שורות
לקחת ריטלין או לא לאבחן מקצועי או לא ?
איזה אבחון אכן איכותי כמה זמן לוקח אבחון אמיתי זה מקום למאמר ארוך
אציין כמה נקודות
א. ריטלין ושאר התרופות הם תרופות פסיכיאטריות שמשפיעות על תפקוד המוח ונמצאות בכספת בבית מרקחת ורק עם מרשם כפול עותק ורוקח אחראי ושבע בדיקות ניתן לקבלן
אז לא זה לא משקפיים!
מה כן להיכנס למשטר של אימון להפרעת קשב (יש חיה כזו)ללמוד על תזונה פעילות גופנית יחס אישי. עידוד עידוד עידוד! ורק אחרי זה לשקול במקרים שהילד לא מתקדם ומתוסכל. אז יש חשש שיתפתח תהליך של דימוי עצמי ודיכאון ואכן יש צורך לאבחן לעומק וכן לתת תרופות.
ב.נקודה למחשבה יש צורך להתייעץ זה ברור. אולם ראיתי לא מעט מיקרים של בחורים עם בעיה קלה שנשלחו לאבחון מקיף ובאיזה שהוא מקום קיבלו את האבחון כתירוץ לא להלחם ולהתקדם . משפטים טוב אני לא יכול לעזור/ ללמוד / לקום כי אני ADHDוכו'
ניתן להגיע לאבחון מקיף גם מהסתכלות יסודית לאורך זמן ולאו דווקא מאבחון פנים אל פנים
ואגב אבחון ממוחשב ללא מעקב ארוך על שלל התפקוד כולל שנויי תזונה ורקע משפחתי וסדר יום משפחתי הוא לוקה מאד בחסר.
הרבה נחת לכולם

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן