Share on whatsapp

Yaakov Naumi/Flash90

הבגד הבוגד / הפרשה החסידית – הרב ישעיה וינד

בעקבות הפרשה על בגדי הכהונה, מאמר מרתק על נושא הלבוש בהשקפה יהודית: למה אנו לובשים בגדים? האם הבגד מגלה או מכסה? • הרב ישעיה וינד בזווית מיוחדת לפרשת השבוע, פרשת תצוה
  • ודאי כל התורמים יזכו למידה כנגד מידה שצאצאיהם יהיו בריאים בנפשם

    תוכן מקודם

  • הגאון הרב בעדני מבקש: "שלא יבושו בעת שמחתם"

    תוכן מקודם

  • לא סתם ברכה זו גזירה לכל דבר ועניין

    תוכן מקודם

  • האלמנה הטרייה חושפת את מצבה הכלכלי הקשה

    תוכן מקודם

כולנו לבושים בבגדים, כל אדם בכל מקום בעולם. האם פעם שאלתם את עצמכם מה מטרת הבגדים? הם אכן מחממים, האם רק זו מטרתם?

התייחסות ארוכה ומפורטת אנו רואים בפרשת השבוע לבגדים שלובשים אהרן הכהן ובניו. בפירוט רב מפרט בורא עולם למשה רבנו, מה בדיוק ילבש הכהן הגדול, מה ילבשו הכוהנים הרגילים, איך ייראו הבגדים, מאלו חומרים יהיו עשויים, דברים שנראים בעיננו ממש לא חשובים.

אך מכאן נוכל להבין את החשיבות שמייחסת התורה לצורת לבושו של האדם, השפעה עצומה משפיע הבגד על לובשו, עד כדי כך שכתוב בגמרא שרק בזמן שהכהן לבוש בבגדים יש לו דין של כהן והוא יכול להקריב קרבנות ולעשות את כל שאר העבודות בתוך בית המקדש, אבל בזמן שאינו לבוש בבגדים אין לו דין כהן. כי קדושתו המיוחדת של הכהן תלויה בבגדים.

חשיבות מיוחדת ייחסו החסידים לצורת הלבוש, אמנם פנימיות האדם היא היא עיקר חשיבותו, אך לבגדיו יש בהחלט השפעה על האדם, מכאן ההקפדה בחצרות החסידים לגווניו השונים על הבגדים המיוחדים, כל חצר עם הבגדים המיוחדים שהיו לובשים אבותיהם לפני מאות שנים, ללא שום שינוי בצורה ובסגנון. מי שבקי בכך יכול לזהות כל חסיד לפי צורת הלבוש שלו. לפעמים ההבדלים ממש מינוריים, אך קיימים.

על הפסוק (במדבר כ"ג ט') 'הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב', מסבירים חז"ל שעם ישראל מובדל משאר אומות העולם במאכלם, בלבושם, בגופם, ואפילו פתחי הדלתות שונות, דלתו של בית יהודי ניכר במזוזה שעליו ומבדיל אותו משאר הבתים מסביבו. נשאלת השאלה הוותיקה, בשביל מה כל ההבדלות האלה, למה להיות שונים כ"כ מהגויים שסביבנו, האם זה לא מביא יותר אנטישמיות וצרות לעם ישראל? ומה הצורך בכל ההבדלות האלה

מסביר המהר"ל שהצורך בכל ההרחקות האלו הוא שכאשר עם ישראל נמצא בין אומות העולם הם גם תחת שליטתם, אבל כשעם ישראל מתרחק מהם אז הוא יוצא מרשותם. וממשיל את הדבר לאש ומים שהגויים נמשלו למים כפי שכותב דוד המלך בתהלים 'הצילני ממים רבים מיד בני נכר'. עם ישראל נמשל לאש כפי שכתוב 'מימינו אש דת למו' שהתורה ועם ישראל נמשלו לאש. דבר מעניין יש בטבע האש והמים, כאשר המים והאש רחוקים זה מזה, חום האש מייבש לאט לאט את המים, עד שנגמרים המים ולא נשאר בהם כלום. אבל אם האש תתקרב יותר מדאי ותתערב עם המים, המים יכבו את האש.

כך גם עם ישראל מול הגויים. אם אנחנו רוצים לצאת מהגלות אנו צריכים להתרחק ולהיבדל לגמרי מהגויים, כדי שלא תהיה להם שליטה עלינו, שאם נתקרב אליהם יותר מדאי הם ייבשו ויכלו אותנו לגמרי, ח"ו.

כך מסופר על גאון ישראל רבי עקיבא איגר זי"ע שהגיע פעם לעיר וורשה בפולין, את פניו המוני בני העיר, ביניהם כאלה שהיו מלובשים בבגדים מודרניים ומתקדמים ממש כמו הגויים, דבר שלא היה מקובל כלל בימים ההם. נענה ואמר הגאון כידוע בני ישראל נמשלו לאש ואילו הגוים נמשלו למים, בעצם מים חזקים מן האש כי המים מכבים את האש, אבל זה נכון רק כששום דבר אינו מפריד ביניהם, אבל אם המים בתוך סיר והאש מתחת לסיר, כך שהסיר חוצצת ומבדילה ביניהם, אז האש מנצחת את המים ומרתיחה אותם, והמים אינם מצננים את האש. שרק ההפרש בין מים לאש הוא הגורם לניצחון האש על המים. כך גם רק אם יש מרחק בין עם ישראל לאומות העולם אז גובר כוחו של עם ישראל.

ידוע היה האדמו"ר רב מנחם מנדל מרימנוב זי"ע בהחדרת ענין שימור הלבוש. בתקופתו היו יהודים ששינו מהלבוש היהודי המסורתי, ורצו להידמות לגויים. הנה דוגמא קטנה לחשיבותם של דברים שנראים לכאורה לעיננו זוטרים, צד הסגירה והכפתורים של הבגד, בבגדי היהודים היו הבגדים נסגרים כאשר צד ימין נסגר על צד שמאל, ואילו בבגדי הגויים היו הבגדים נסגרים צד שמאל על צד ימין. האדמו"ר היה מתריע על כך רבות, כי ידוע שצד ימין מרמז על חסדים ואילו צד שמאל מרמז על דינים, כאשר יהודים משנים ומכפתרים את הבגד כדרך הגויים מצד שמאל על צד ימין, בכך הם מגבירים על עצמם את צד הדינים ומרחיקים מעצמם את מידת החסד.

לבוש האדם נקרא גם 'מדים', מסביר המלבי"ם בפירושו לתנ"ך שכמו שהבגדים הם הלבוש החיצוני לגוף, כך גם לנפש האדם ישנו לבוש, שהם 'מידות' האדם. שניהם מלשון 'מד'. כשם שאדם ניכר לפי המידות שלו, כך גם ניכר האדם לפי המדים והבגדים שלו, הבגד מראה ומגלה את מעלת תכונותיו של האדם. כמו כן הוא מראה ומגלה את חסרונותיו של האדם. בכך הצטיינו אבותינו במצרים שלא שינו את לבושם ולא הלכו בבגדים בסגנון הרחוב המצרי אשר הראו את מידותיהם המושחתות.

האדם יכול גם לרמות אחרים עם הבגדים, אם אדם עני פשוט ילבש בגדים של אדם חשוב כולם יכבדו אותו, הוא ייראה כמו עשיר, לכן הוא נקרא 'בגד' מלשון בגידה, אדם יכול לבגוד ולשקר על אחרים דרך בגדיו.

הכותב הינו מרצה ומנהל רוחני בארגון הידברות וראש כולל אהבת תורה.

כתבות קשורות

הרב יוסף חיים אוהב ציון • מעלת יום ט"ו באב
סיום מסכת אלו מציאות בתלמוד תורה בעלזא בית שמש
ט"ו באב: מרן שר התורה בחן אתרוג כמנהג אביו מרן ה'סטייפלער' זי"ע • גלריה
ומשפע מצות תפילין • שמחת הבר מצוה לבן המשפיע רבי צבי אלימלך פריזנד
וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה • האדמו"ר מלוצק בתפילה בכותל המערבי
אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב • שמחת הברית בחצרות סאווראן - מישקולץ
איך זוכים לילדים תלמידי חכמים • הרב יחיאל מאיר צוקר • צפו
כח התפילה שובר הרים • המגיד הירושלמי רבי אשר דרוק • צפו
פנינים לפרשת השבוע • הרב יוסף חיים אוהב ציון • צפו
תּוֹרָה מִצִּיּוֹן • הגרש"מ עמאר בשיחה על פרשת ואתחנן
הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • הילולת מחבר השיר "בר יוחאי"
פרשת ואתחנן • צפו בשיחתו של רבי בן ציון מוצפי שליט"א

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן