הורתו של הגאון הגדול זצוק"ל בשכונת שערי חסד בירושלים ביום הכיפורים תרצ"ב, כבן בכור לאביו מרן הגאון רבי שלמה זלמן זצוק"ל, בעל ה'מנחת שלמה' וראש ישיבת 'קול תורה', ולאמו הרבנית מרת חיה רבקה ע"ה שהיתה בתו של הרה"ג רבי לייב רוחמקין זצ"ל שהיה מלמד דרדקי נודע, מגדולי אנשי החסד והמעש בשערי חסד, ובבית גדול לד' ולתורתו הוא גדל והתחנך על ברכי מסורת אבותיו הדגולים.
בילדותו שלחו אביו ללמוד בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים בירושלים, שם למד בחבורה מיוחדת עם גדולי הלומדים שחיבבוהו בשל גאונותו ועמקותו המיוחדת שניכרה מגיל קט, וקיבל תורה מרבני הישיבה שחיבבוהו עד מאד. משחר ילדותו כבר נודע בשקידתו המופלגת עד למאד, ונודע לשם דבר בהתמדתו בתורה, וגם כאשר שאר הילדים בני גילו בתלמוד תורה 'עץ חיים' יצאו למשחקים בחצר התלמוד תורה, הוא המשיך בתלמודו ויגיעתו הרבה, עד שכבר באותם ימים הכל חזו לו גדולות בגלל גדלותו בתורה ויראתו שקדמה לחכמתו.
בשכונת 'שערי חסד' הירושלמית, בה הוא גדל וצמח, ידעו רבים להראות על עלם חמודות זה, בנו בכורו של מרן הגאון רבי שלמה זלמן, אשר מלבד התורה אין לו שום חיות, ובודאי יצמח ויפרח לאחד מגאוני התורה שיעמיד תלמידים הרבה לשם ולתפארת.
לאחר תקופת התלמוד תורה המשיך ועלה ללמוד בישיבת עץ חיים, ובה שקידתו והתמדתו בתורה גברה ביתר שאת וביתר עוז, והיה מופת ודוגמא לנער צעיר שהתורה הקדושה היתה בעבורו משוש כל חייו, וממנה שאב כל חיותו, בישיבה הוא נקשר עמוקות בראש הישיבה מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצוק"ל שהראה לו חביבות מיוחדת ואהב להשתעשע עמו בעומק למדנותו, לעומקה של סברא וסוגיא. ואכן מאז שמו של הנער נודע בעולם הישיבות כאחד מגדולי המתמידים אשר עיר הקודש ירושלים התברכה בהם.
באותם ימים ב'עץ חיים' הוא למד בחברותא עם הגאון הצדיק רבי אפרים זלזניק זצוק"ל, ולימים סיפר כי באחד השנים בהושענה רבה התעניין אצלו מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצוק"ל היכן ילך לחוג את ההקפות, כשענה לו שכנראה ילכו לישיבת חברון או למקום אחר כדי לחוש שמחת התורה. השיב לו רבו, שאם הוא לומד עם רבי שמואל בחברותא, הרי שאינם צריכים ללכת להקפות, אלא ימשיכו ללמוד, כי החשיבות של התורה שלומד עמו גדולה היא מאד.
בבית אביו הגדול שהיה כבר באותה עת מגדולי ופוסקי הדור, הגיעו רבים מגדולי התורה לביקורי חג ומועד במעונו, והוא שראה אותם מתפלפלים בעומקה של הלכה היה מטה אוזנו לשמוע דברותיהם ולהתערב בעומק הסוגיות, כשהכל התפעלו מגדלותו התורתית המיוחדת שהיה לשם ותהילה בעיני רבים. מלבד זאת נודע בקשרי תורה מסועפים עם מרן הרב מטשעבין זצוק"ל, שהיה שכן וידיד בית אבא, והיו משוחחים רבות בלימוד ובהלכה, כשלא אחת היה פותח בפניו ספקותיו, ומרן הרב מטשעבין זצוק"ל היה מתעמק עמו עד עומק השיטין, והיה מתפעל מגודל עמקותו וידענותו המופלגת, כשהוא מורה בפניו את הדרך וההוראה הנצרכת באותו ענין.
בכאב ובדמעות • צפו: מיטתו של מרן הגר"ש אויערבך מובאת לשערי חסד
הוא היה קשור באביו כל ימיו עד מאד, והיה מתפלפל עמו בעומק העיון ובדבר הלכה רבות, כשרבים תיארו שהיה זה מחזה מרנין לב לראותם כאריות במלחמת התורה.
בהגיעו לפרק 'האיש מקדש' נישא לרעייתו הרבנית רחל ע"ה בתו של הרה"ח הנודע רבי פנחס אליעזר פקשר זצ"ל, מגדולי אנשי ירושלים, והם התגוררו תחילה ברח' גשר החיים, שם הפך ביתו למקום תורה בו ישב ועמל יומם וליל כפשוטו, כשהרבנית ע"ה עמדה לימינו כל הימים במסירות נפש בל תתואר, כשכל ימיו נהג היה להזכיר את השנים הרבות בהם אכן זכתה ששימשה אותו בנאמנות, וקרא עליה לא אחת את דברי התנא רבי עקיבא – שלי ושלכם – שלה היא.
מסכת הרבצת התורה
מעט לאחר נישואיו, כשהוא אברך צעיר לימים, מונה לכהן כראש ישיבת "שם עולם" אמשינוב, ובה הוא נקרא לכהן כמרביץ תורה, וכבר אז ניכרו כשרונותיו העילאיים וידיעותיו המופלגות במסירת התורה, כשתלמידיו נכרכו אחריו ועמדו משתוממים אחר גאונותו ובקיאותו בכל מכמני התורה ממש, מלבד זאת הוא היווה בעבור תלמידיו הרבים סמל ודוגמא לכל תלמידיו מהי הדרך הראויה לגדול בעמל התורה ובהבנת התורה ועמקותה מחד, ובשלימות בעבודת ד' ובתפילה מאידך, ובה הרביץ תורה עד לשנת תשכ"ח.
באותה תקופה הגיעו מבני בוכרה לשחרו ולבקשו שיבא לכהן בראשות הכולל הנודע 'כולל שם' של משפחת מוסאיוף בשכונת הבוכרים, שבו מבקשים בני עדת ספרד ללמוד ולהכיר את הווי הלימוד התורתי לעמקותה של כל סוגיא בישרות ודרך אמת, והוא שראה כמה נחוץ להם הדבר, ניאות לקבל על עצמו עול זה, ומאז ישב בבית מדרשם כל העת כשהוא עומד עליהם כמלאך האמר להם גדל, ולימדם מהמסד ועד הטפחות כיצד צריך להראות בן תורה ששם כל יהבו בלימוד התורה ומתענג על זיו אמריה.
לאחר מכן התבקש על ידי הגאון רבי מרדכי אליפנט זצ"ל ראש ישיבת איתרי, לבוא ולכהן בה כר"מ ומרביץ תורה. באותם ימים היו בחורים רבים שהגיעו ממרחק וביקשו להכיר את עמקותה של התורה ורזיה, והוא היה מורה דרכם בתורתם, כשהוא חודר עד אמות השיטין לכל סברא ולכל סוגיא, מדריך ובונה את הסוגיא בפניהם על תילה, עד שיהיו להם הדברים מחוורין כשמלה.
באותם שנים נקשרו בו תלמידיו רבות, כשראו בו מורה דרך שיכול להנחיל להם הדרך כיצד להצליח בלימוד התורה ולהכיר עמקי סודותיה, כשעמקותו וחריפותו מחד, וידענותו המופלגת מאידך, שימשה להם לחתור לכל סוגיא וענין משרשה ועד תומה. מלבד זאת, השמיע את שיעוריו בעומק העיון, ונודע בשערי עולם הישיבות בגאונותו ובקיאותו העצומה, ורבים גם שלא מבני הישיבה באו להתענג על שיעוריו הנפלאים ששמם הטוב יצא בעולם התורה, כשהם נאמרו על ידו בעמקות מיוחדת מחד, וידיעת התורה מאידך. בישיבת איתרי כיהן כמרביץ תורה ואף מסר בה שיעורים כלליים עד שנת תשל"ז.
תלמידיו מתארים, שבאותה תקופה היו אף מתכנסים במעונו ברח' גשר החיים קבוצות של ת"ח שבאו לשוחח עמו בלימוד והיו זוכים לשמוע ממנו חבורות בכל מקצועות התורה, ושם נודעה גדלותו המיוחדת בתורה. כמה מתלמידיו מתארים לנו, שבאו לשוחח עמו בעומקי בסוגיות במסכתות שלא עסק בהם לאחרונה, כמו בסוגיות קדשים ונדה וכדומה, והם התפעלו מכך, שבתוך דקות הילך עמהם בתוככי הסוגיא כשהוא ידע להפליג בפרטי תורתו של מרן החזו"א זצוק"ל ומרן הרב מבריסק זצוק"ל ואחרים, וניכר היה כאילו למדם ממש זה עתה.
לאחר מכן נקרא להרביץ תורה בישיבת קול תורה בה כיהן אביו מרן הגרש"ז זצוק"ל כראש הישיבה, וזכה להרביץ בה תורה ויראה, כשרבים מתלמידי הישיבה התענגו על זיו אמריו וידענותו המופלגת, ובמיוחד אהבו להתעמק עמו בעמקי הסוגיות בכל מקום, כשהוא חותר עמהם ומדריכם בדרך נכונה ואמיתית כבשבילי דנהרדעא.
פרק מיוחד במסכת הרבצת התורה החל בראש חודש אייר תשמ"ב, בה הקים את ישיבת 'מעלות התורה' בשכונת שערי חסד בירושלים, ותלמידיו שהתקרבו אליו עמוקות באופן מופלא ספגו מהדרכתו בלמוד ומתורתו. מאז ועד ימיו האחרונים נודע בהרבצת התורה המיוחדת שלו בעמקות מופלאה, כשהוא מוסר שיעורים תמידין כסדרן במסכתות הנלמדות בישיבה, ובענינים מיוחדים שלשמם התבקש מתלמידיו הקרובים, ואף משמש להם כדמות ביראת שמים וביראתו שקדמה לחכמתו. הוא נשא את תלמידיו כנשא האומן את היונק ואף לאחר שעזבו את כותלי הישיבה התענין בהם ודאג למחסורם בעומדו לימינם כאחיעזר ואחיסמך גם בענינים גשמיים.
בקיאותו בכל מרחבי התורה היתה לשם דבר, הוא אף זכה ללמוד תורת הסוד, ועוד בימי עלומיו היה מגיע לישיבת 'שער השמים', בה היה לומד הרבה מתורה זו ולימים אף כיהן בה כנשיא הישיבה. את תורתו המיוחדת כרך לימים בספריו, ונודע במיוחד ספרו 'דרכי שמואל' – על מסכת אהלות, ובה נודע בשער בת רבים חביבותו וקרבתו אצל רבינו הגדול מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל על ידי הסכמתו הנלהבת שנתן עבור ספרו זה, וכן בספריו הנודעים 'אהל רחל' בה נתפרסמו שיעוריו ושיחותיו הרבים.
תלמידיו הרבים תיארו, שבכוחו התורתי המיוחד הוא השכיל להחדיר תמיד בכל סוגיא ללמוד את הנקודה המרכזית בסוגיא מבלי להכנס לדברים צדדיים, והיה מלמד את התלמידים שלמדו במחיצתו כיצד להוציא מדברי האחרונים והפוסקים, מה מחוור יותר ומה יותר פשטני וברור.
עיקר המיוחדות בדמותו זו היתה שהצליח לחנך רבות בלימוד, לא רק במסירת שיעוריו, אלא בכך שלקח סברא של כל תלמיד וידע לבאר לו אימתי היא נכונה ואימתי היא רחוקה מן האמת והישרות, וכך ידע לכוין את התלמיד שידע מה נצרך להבנת עומק הסוגיא עד שחשו כי הוא בנה אותם מהיסוד. אף שלא הותיר אחריו זש"ק, הותיר אחריו אלפי תלמידים מכל המקומות בהם הרביץ תורה שספגו ממנו דרך בלמוד והבנה בדרכי למוד הסוגיות.
עמודא דצלותהון
תפילותיו היו לשם דבר בעיני כל רואיו, מלבד אריכות התפילות שהיה עומד בפינתו שעות ארוכות ובדמעות שליש מתפלל לפני קונו כשהכל ראו את יראתו הגדולה שניכרה בכל הליכותיו. מלבד זאת היה שותף לתפילות בעד הרבים, וכל אימת שנקרא לשפוך צקון לחשו על כל צרה או עזרה למאן דהוא, הוא היה עושה זאת במסירות רבה כאילו מדובר בענין אישי וקרוב אליו עד מאד.
כן נודע בשיחותיו המיוחדות, העמוקות והמעוררות, כשבכל עידן של ימי חג ומועד היה מכנס את תלמידיו מכל התקופות שבאו לשמוע בצמא את דברותיו, והפליא את כל רואיו במערכות עיוניות וחשובות במהותו של כל חג ומועד.
פרק מיוחד באורחות ימיו כל הימים, היה צערו ודאגתו לכל נדכאים וגלמודים, יתומים ואלמנות שהוא התמסר בכל מאודו לסייע להם בכל צרכיהם, כשהוא נושא את צערם ומסייע להם בכל דרכיהם, וכשהוצרכו להכניס את ילדיהם למוסדות חינוך ותורה, הוא היה משמש להם כאב ממש ומתמסר בכל כוחו לסייע להם בכל אורחותיהם, למצא את הנתיב הראוי לעלייתם, בד בבד היה מקבל אותם בביתו בקביעות ושומע את צערם וקשייהם, ומנסה בכל דרך לסייע להם.
רבים מאנשי החסד מתארים, כי ליבו הרחום היה נשפך בבכי ובדמעות על כל צרה שהגיעה לפתחו, ולא חסך כל טירחה ומאמץ בכדי להשיג את מבוקשם בכל צרכיהם בכל דבר וענין. מלבד זאת היה טורח ומתקשר לשמח אלמנות ויתומים, והיה נושא אותם על לבו כל ימיו כאילו מדובר בבניו ממש.
בשנת תשס"ג, כשהתבקשו להרחיב את חברי מועצת גדולי התורה, צרפו רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל לכהן כחבר מועצת גדולי התורה ובמסגרת זו פעל רבות בעיניני הכלל למען צרכי היהדות התורתית בתחומים רבים. בשנת תשס"ח אף מונה לכהן כחבר נשיאות בוועד הישיבות בארה"ק ולאחר מכן צורף להנהלת החינוך העצמאי בישיבת עמותה מיוחדת שהתקיימה בירושלים בראשות רשכבה"ג מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל.
בליל שבת קודש האחרון נדם ליבו כשבית ישראל מבכים את השריפה באובדנו של אחד מגדולי ראשי הישיבות ומרביצי התורה. היום בשעה 11.00 מישיבת מעלות התורה בדרכה להר המנוחות.
ת.נ.צ.ב.ה
