גדולי ההוראה קוראים לחתום על "היתר עיסקא" בעת מכירת החמץ

עולם המסחר והשירותים בימינו, השתנה בצורה דרמטית מכל מה שהכרנו בדורות קודמים. לעת הזאת, כל אדם צריך שיהיה לו כיסוי הלכתי של "היתר עיסקא", כיון שבלעדיו הוא עלול חלילה להיכשל על כל צעד-ושעל באיסור ריבית.

לדוגמא: הלוואה מבנקים, או חריגה בחשבון העובר-ושב, שהיא בעצם הלוואה; כל סוגי המשכנתאות; השתמשות בכרטיסי אשראי; חשבונות שאדם משלם: חשמל, טלפון, סלולרי, מים, לעת שהוא מאחר לשלם, ואפילו כאשר אינו מאחר לשלם – הרי עצם ההסכם עם החברה, שמתחייב שעליו להוסיף על כל איחור, יש בזה הסכם ריבית. לקוחות חברות הגז משלמים דמי פיקדון כתנאי לחיבור הגז לדירה. הפיקדון צובר הצמדה ומוחזר בעת מכירת הדירה. אדם הקונה בתשלומים, עם תוספת מחיר בגין הפריסה. כל אלה ועוד, גובלים עם שאלות של ריבית, מן התורה ומדרבנן.

ברוך השם שכל הבנקים בארץ ישראל, וכן הרבה חברות מובילות במשק, כגון חברת חשמל, והרבה חברות מים, יש להן "היתר עיסקא" תקין עפ"י ההלכה. אולם זה מצד החברה, אבל מצד הלקוח יש עדיין בעיה, כיון שבעוד שה"היתר עיסקא" רק תלוי על הקיר במשרדי הבנק או החברה, הלקוח חותם במו-ידיו על סעיפי הריבית והוא לא חתום על שטר "היתר עיסקא".

חמור עוד יותר, כאשר אדם עושה עסק עם אדם פרטי, לעת שהוא שוכר או משכיר דירה, קונה או מוכר, הוא עלול להגיע לחשש ריבית, שכן כל חוזה כזה כולל סעיפים של קנס או ריבית על איחור בתשלום וכדומה.

רבים לא מבינים את משמעותו ההלכתית של שטר "היתר עיסקא", וסבורים בטעות שהוא כמו "קמיע" המתיר את הריבית. יש לפעמים שהחותם אינו עומד בתנאים ההלכתיים של "היתר עיסקא" וכמובן, רובם מעולם לא חתמו והתחייבו שהם מתנהלים ומחויבים על פי "היתר עיסקא".

גדולי ישראל ששמעו על המכשולות היומיומיים של יהודים יקרים באיסור ריבית, הביעו את הצורך לעשות מעשה. על פי הוראתם, נכנס לתמונה בית ההוראה המיוחד לענייני ריבית, בראשות הרה"ג ר' פנחס וינד שליט"א מחבר הספרים "ברית פנחס" על הלכות ריבית, המתניע מהלך שיביא לידיעת הציבור את חומר איסור ריבית והדרכים להינצל ממנו.

חלק מרכזי בפתרון הוא חתימת "היתר עיסקא", שכל אחד ואחד יחתום עליו ויצהיר ויתחייב שהוא מתנהל ומחויב לפי תנאי "היתר עיסקא" – מה שלא מוכר עד כה על ידי הציבור הרחב. נושא "היתר עיסקא" כללי אינו חדש. לפני כמאה שנה, העלה אותו כ"ק מרן אדמו"ר מלובלין הרה"ק רבי עזריאל מאיר אייגר זי"ע, שפעל בקרב בית ישראל להפצת הענין, כדי להציל מאיסור ריבית וחיבר ספר "תקנת רבים" בנושא זה. גדולי ישראל שבאותו הדור תמכו בהתלהבות ברעיון. אמנם היו מגדולי ישראל שערערו על זה, משום שהיתר זה אינו לפי כל הפוסקים.

ב"היתר עיסקא" הנוכחי, דאגו שהוא יהיה "היתר" עיסקא פרטי ולא כללי, ויהא באופן שיהיה מהודר על פי כל הדעות והשיטות. בין היתר בכך שחותמים על השטר לפני הרב, לאחר שהבינו את עקרון ה"היתר עיסקא", חתימתו של הרב לאישור המסמך, והסכמת החותם לפרסום שמו ברשימת החתומים על "היתר עיסקא". אחרי חתימת ה"היתר עיסקא", אדם החותם על שטר שכירות, קניה וכדומה, יכתוב בו או לפחות יאמר בעל פה, כי הוא כפוף ל"היתר עיסקא" שחתמתי בפני הרב, ואז השטר בעצם מכוסה על ידי "היתר עיסקא" פרטי. כל זה מבסס את הנפקות ההלכתית שיהיה מותר לכל הדעות והשיטות המחמירות.

החותמים על "היתר עיסקא" אינם דווקא אנשי עסקים, אלא כל אדם, שהרי כל אזרח משלם חשבונות חשמל, טלפון, גז, וכדומה.

הרעיון שאימצו מרנן ורבנן גדולי ישראל וגדולי ההוראה שליט"א, הוא שכל אחד יחתום על "היתר עיסקא", כאשר הוא מגיע בערב פסח אל הרב, למכור את החמץ. השטרות יחולקו בבתי הדין ברחבי הארץ וכן יופצו בקרב הציבור בכל הארץ. יודגש כי שטרות "היתר עיסקא" מחולקים חינם לזיכוי הרבים, והחתימה עליהם אינה כרוכה בתשלום.

בימים אלה, מוזמנים רבני בית ההוראה לענייני ריבית אל גדולי הדיינים, והם מתקבלים בחמימות רבה ומתוך התלהבות, על שסוף-סוף קמו מי שמסדירים את הבעיה החמורה ומצילים את ישראל ממכשולים. בין הדיינים שכבר חתמו על כרוז הקורא לחתימת "היתר עיסקא" בערב פסח, או מוקדם יותר, הרבנים הגאונים שליט"א: רבי יצחק זילברשטיין, רבי שמאי קהת גראס, רבי שמואל אליעזר שטרן, רבי נפתלי נוסבוים, רבי מנדל שפרן, רבי משה שאול קליין, רבי שריאל רוזנברג, רבי יעקב מאיר שטרן ורבי שבח רוזנבלט. הנציגים הוזמנו ויופיעו בימים הקרובים אצל עוד רבנים מכל הקהילות. כן הוקמה קו מיוחד לבירורים בנושא קבלת שטרות "היתר עיסקא" מהודרים וכל הקשור לתקנה זו: 02-5015920 ובהמשך יידעו את הציבור אודות ההוראות הטכניות וההלכתיות לחתימת "היתר עיסקא".