משבר חוק הגיוס: לצד הסוגיה המשפטית – חקיקתית עליה דיווחנו בהרחבה הבוקר, נמשכים כל העת המגעים בין הצדדים בשאלת עיתוי ההצבעה על חוק הגיוס. בעוד ב'אגודת ישראל' מתנגדים לפשרה ודורשים כי החוק יאושר ב-3 קריאות לפני ההצבעה על התקציב, ב'דגל התורה' ובש"ס לא שוללים על הסף פשרה בענין.
ב'יתד נאמן', ביטאונה של 'דגל התורה' דווח הבוקר כי "אחד המתווים שהוצעו אתמול הגיעה משולחנה של שרת המשפטים שקד, שהציעה להעביר את חוק הגיוס המתוקן בקריאה טרומית יחד עם אישור התקציב בקריאה שניה ושלישית, ובמושב הקיץ להמשיך את הליך חקיקתו. בתגובה אמר ח"כ הרב משה גפני, כי "המתווה לא הגיע לידינו והוא ייבחן כשיגיע לידינו ונציג אותו בפני גדולי התורה". עוד אמר כי "כל עוד שאין הסכמה מוחלטת ומחייבת מצד כולם להסדרת מעמדם של לומדי התורה, לא יהיה שום פתרון קואליציוני"".
הבוקר בישיבת ועדת הכספים של הכנסת אמר ח"כ משה גפני: "המשבר בנושא חוק הגיוס פתיר לחלוטין. אין שום סיבה שלא יימצא פתרון, אך כפי הנראה מישהו לא מעוניין בכך". לדבריו, "אנחנו מאמינים שלומדי תורה – כל מי ש'תורתו אומנתו' צריכים דחייה, תמיד אמרנו את זה. בג"צ פסל את זה. צריך להכין את התיקון לחוק, זה לוקח קצת זמן. להפוך את זה לבלתי פתיר זה לעשות צחוק. אני בעשר דקות פותר את הבעיה. אני לא יודע מי לא רוצה לפתור את זה. לא קיבלנו הצעה, גם אריה דרעי לא קיבל כזו".
יצוין כי העמדות של הסיעות נקבעו בהתאם להחלטות ההנהגה הרוחנית שלהן. היה והפשרה אכן תתקבל, יתכן תרחיש שבו התקציב יובא להצבעה לפני השלמת החקיקה, ואז 'אגודת ישראל תמנע או תצביע נגדו מכוח הוראת מועצת גדולי התורה שלה. חשוב להדגיש שסיטואציה כזאת לא מסכנת את התקציב או הקואליציה, היות ו-3 האצבעות של חברי הסיעה אינן לשון מאזניים הקשר הזה.
מתקפה נגד הליכוד
למרות הנכונות לפשרה, ב'דגל זועמים מאוד על התנהלות צמרת הליכוד סביב המשבר הנוכחי. "ראש הממשלה השוהה כעת בארה"ב, הפקיד את ניהול המגעים בידי השר יריב לוין והוא עוקב מרחוק אחר הנעשה. אך בפועל, התחושה במפלגות החרדיות היא כי בליכוד לא ממש ממהרים למצוא פתרון ושיתוף הפעולה לא מתנהל כמו שצריך. במפלגת השלטון ובמפלגות האחרות מבינים שלא תהיה שום פשרה מצד החרדים בנושא הסדרת מעמד בני הישיבות בחוק, אך הם לא ממהרים להתוות פתרון מתאים, למרות ההבנה כי המצב יוביל לפיזור הכנסת והליכה לבחירות מוקדמות", נכתב הבוקר ב'יתד נאמן'.
עוד נכתב כי "על פי המצב כרגע, מפלגת הליכוד אינה חוששת מבחירות, היות והסקרים צופים לה עליה משמעותית מאוד למרות כל חקירות נתניהו, כאשר הציבור הימני מגביר את תמיכתו בנתניהו הנרדף, ולצד זאת עסוק ראש הממשלה בחיזוק האלמנט השני שלו במצע הבחירות: חיזוק תדמיתו המדינית וכבוד המלכים שהוא מקבל כעת בארה"ב. על רקע כל זאת, התחושה במסדרונות הכנסת היא כי לליכוד נוח להגיע למצב בו הקואליציה מתפרקת כעת בגלל חוק הגיוס ולא בגלל חקירותיו של נתניהו".
//www.jdn.co.il/breakingnews/964394
ח"כ אורי מקלב המופקד מטעם "דגל התורה" על ניהול המגעים לפתרון המשבר, הביע אתמול זעם רב כלפי הליכוד ואמר כי התחושה המתקבלת היא שאין הרבה הבדל ביחס שלהם כלפי החרדים מזה של לפיד וליברמן.
לדברי מקלב, "יש שני קולות בליכוד. יש את ראש הממשלה שמצהיר שהוא רוצה פתרון, אבל יש את האנשים שלו כאן שמדברים בשפה אחרת לגמרי. הם גם קוראים לנו סחטנים. הדרישה שלנו לקיים את המחוייבות הקואליציונית מתקבלת כסחטנות! הם לא משתפים פעולה עם שום מתווה שאנו מציעים או שמגיע מכל מתווך אחר. ברור לנו שהם שואפים לבחירות, אולי גם בגלל שמישהו בליכוד מריח גם את סוף עידן נתניהו".
ח"כ יעקב אשר אמר "אין ספק שיש כאן חולשה של הקואליציה, חוסר שליטה מוחלט של מפלגת שלטון כלפי המפלגות השותפות. כולם ידעו שאחד מקווי היסוד בקואליציה שיושבים בה מפלגות חרדיות הוא הסדר מעמדם של בני הישיבות. זה לא בא בהפתעה לאף אחד. אבל בכל זאת, עד לרגע זה הליכוד לא מצליח להציג פתרון. זו חולשה של ההנהגה ומה שאולי מעיד כי היא עשויה להגיע לסוף דרכה".
לדבריו, "ליברמן וכחלון פתחו בתחרות, מי ירקוד חזק יותר לצליליו של לפיד, כדי לקושש קולות בקלפי. הרי שניהם ידעו טוב מאוד לאיזו קואליציה הם נכנסים. הם חתומים על ההסכמים ומחוייבים להם. כמו שאנחנו הלכנו עם הנושאים החשובים להם הם מחוייבים ללכת על הנושאים החשובים לנו, אבל הם מתנהגים פתאום אחרת".
בנט אופטימי
מי שלא מאבד תקוה הוא יו"ר 'הבית היהודי', השר נפתלי בנט, שמנסה לתווך ולגשר בין הצדדים. הבוקר העריך בנט כי המשבר ייפתר בסופו של דבר. בהודעה מטעמו לתקשורת נמסר: "ראשי כל המפלגות בממשלה מעוניינים למנוע היגררות למערכת בחירות שתבזבז מיליארדי שקלים לאזרחי ישראל, ולכן כולנו פועלים בתיאום כדי לקדם חוק שיאפשר חזרה למתווה הגיוס ההדרגתי של החרדים. אני מאוד אופטימי ומעריך שכבר בתחילת השבוע הבא נצליח לפתור את המשבר ולהמשיך בניהול אחראי של המדינה"
האזינו: ההודעה של השר בנט
שיעשו לנתניהו פוטש ויעברו לקואלציית חרדים בית יהודי המחנה הציוני ויש עתיד
ממה מפחדים נציגי דגל התורה וש"ס להעמיד עמדה ברורה ללא פשרות ?
צריך חק שיעמוד כנגד הבג"ץ
מדוע לשר כחלון בוער להעביר עכשיו את התקציב ל-2019, ולא מעוניין להמתין אתו חודש וחצי שגם אז זה הרבה מאד זמן מוקדם מהמקובל? תשובה: הוא יודע שהוא לא יצביע על חוק הגיוס(כפי שהתנה את זה בהצבעת ליברמן וכל אחד יודע שהרשע הזה לא יצביע בעד). ואז אין לו סיכוי לתקציב, והסיבה שהוא צריך עכשיו תקציב שלשת רבעי שנה לפני הזמן-כיון שהוא בטוח שיהיה בחירות בשנה הקרובה, ולדברי הפרשנים הכלכלים באותו רגע שיוצאים לבחירות מחירי הדירות יחזרו לעלות,ואפילו בצורה יותר אגרסבית ממה שהיה לפני זה, כיון שהשוק יכנס לאי ודאות האם תוכניותיו של כחלון ימשיכו, האם בכלל הוא יהיה שר האוצר בקנדציה הבאה, והאם יקבל את כל ארגזי הכלים שקיבל?! ובמקרה שכך יהיה זה יגרום לנזק אדיר לכחלון ולמפלגתו,שכל הצלחותיו יעלמו,ועל כן כדי להקדים רפואה למכה הוא חייב להעביר את 2019 עכשיו, כדי להבטיח את משנתו הכלכלית לעוד שנה וחצי(כי בתקציב כלולים מיליארדים לעוד הרבה מחירי למשתכן,ועוד הרבה נטו כחלון) וזה יכול לגרום ליציבות בשווקים אפילו במקרה של בחירות, וגם לתת לו חומר תעמולה לבחירות ,שיוכל לספר עד כמה התקציב חברתי ועד כמה הוא זקוק למנדט מהציבור כדי לישם את זה הלאה. על כן כיון שכחלון אינו מתכון להצביע בעד הגיוס לפחות לפי הנוסחא שהחרדים רוצים, אם כן במילא ילכו לבחירות על רקע הגיוס(שזה דוקא טוב הן לחרדים שיהיה להם במה להפחיד את אדישי הציבור,והן למפלגות הקאוליציה שלא יצטיירו כפי שהסכימו לדרישות החרדים -וכך יגנבו מנדטים מלפיד האנטישמי צורר היהודים)אם כן צודקים נציגינו שעדיף לפזר עכשיו את הכנסת, מלתת לכחלון לעשות מהתקציב הון בחירות! סיכום: מהויכוח עכשיו מי שיפסיד זה כחלון ולא החרדים. וזה צריך לקחת בחשבון שבמקרה של התרסקות כחלון מי שירויח זה הליכוד וש"ס, ולא לשכוח שבקאוליציה הנוכחית היתה הסכמה כמה פעמים על חוק עוקף בג"ץ(שאחת ולתמיד יעשה סוף לדיקדטורה השיפוטית) ומי שמנע את זה זה רק כחלון, וכן כרגע מסכימה ישראל ביתנו לפסקת ההתגברות בענין חוק הגיוס ומי שמונע את זה זה שוב -כחלון, על כן נרויח מאד מהתרסקותו הפוליטית.
מאוד מבלבל בימים האחרונים לקרוא את היומונים החרדים. כל עיתון במסר אחר. בפרט יתד מול המודיע והמבשר.